רשת אולטינט הייתה רשת דואר אלקטרוני שפעלה בישראל במהלך שנות התשעים במאה העשרים, בכתובת פידו נט (אנ') 97:200. הרשת הייתה תוצר של חיבור מערכות הדואר המקומי של מספר מערכות BBS ישראליות, במטרה לקשר בין חברים בכל אחת מהמערכות, כמו ברשת הדואר האלקטרוני העולמית FidoNet. במהלך השנים שינתה הרשת את פניה מספר פעמים לאור פרישות של קבוצת משתמשים והקמת רשת מתחרה, איחוד רשתות מתחרות וכיוצא בזה, ופעילותה של רשת אולטינט במתכונת המתוארת, התרכזה בין 1994 ל-1998.

הייחוד של אולטינט היה בהיותה רשת דמוקרטית – החלטות התקבלו בצורה דמוקרטית, וחברים נבחרו לתפקידי הניהול בבחירות פתוחות.

רבים מחברי אולטינט מוכרים בעולם הבלוגים ואתרי חדשות האינטרנט הישראליים: גדי שמשון, מייסדי "האייל הקורא" (דובי קננגיסר, טל כהן, ערן טרומר), אסף עמית, עירא אברמוב ועוד.[1]

היסטוריהעריכה

תחילתה של רשת אולטינט הייתה בראשית שנות התשעים של המאה העשרים, ביוזמה של מפעילי BBS גדי גיא, אייל מוזס וירון רוזנבאום, שקראו לרשת InterBLA. ב-1994 התאחדה הרשת עם NET401, השלוחה המקומית של FidoNet, וקיבלה את השם החדש שבו נודעה: אולטינט (UltiNet).

מבנה הרשתעריכה

אולטינט פעלה במבנה של "יער" – כל אזור חיוג בארץ היה בנוי בצורה היררכית של עץ, כאשר לכל אזור היה מוגדר BBS יחיד שהיה ה"אב", ושאר BBS-ים שונים שהיו בנים. חמשת[2] ה-BBS-ים שהיוו את שורשי העצים היו מחוברים זה לזה ונודעו בתור "רינגים" (טבעות).

שיטת ההתקשרות איפשרה עדכון של מערכות הדואר על ידי שתי שיחות ביום: כל מחשב BBS היה אוסף את כלל הדואר ה"יוצא" שהגיע אליו (משאר ה-BBS-ים המחוברים אליו כבנים בעץ) ושולח אותו אל ה-BBS שנמצא מעליו בעץ. התקשרות ראשונה זו התבצעה לפני שעה קבועה ביום המיועדת לתקשורת הרינגים. בהגיע השעה היומית, כלל הרינגים היו מתקשרים זה אל זה ומחליפים את כלל הדואר שנאסף אצלם ("עדכון הרינג"). מכאן ואילך כל BBS מתקשר בשנית למחשב שנמצא מעליו בהיררכית העץ על-מנת לקבל את הדואר החדש שהתקבל.

משתמשי אולטינט שלא היו מפעילי BBS היו יכולים להצטרף למבנה ההיררכי כ"עלה" של אחד הBBSים בהיררכיה (למשתמשים אלו היה רק אב בהיררכיה ולא היו בנים). משתמש כנ"ל נקרא לרוב "נקודה" (פוינט), שכן למשתמש הייתה כתובת קבועה שסומנה ככתובת האב בתוספת נקודה ומספר נוסף. אפשרות אחרת הייתה להשתמש באותה כתובת דואר של האב, ללא שינוי המבנה ההיררכי. משתמש מסוג זה היה מתקשר ל-BBS על מנת לקרוא את הדואר On-line, או משתמש בתוכנה בלו וייב (אנ').

טכנולוגיהעריכה

שליחת הדואר הייתה בשיטה שכונתה Echo Mail שמשלבת בין דואר ישיר (email) לבין קבוצת דיון (newsgroup). דבר הדואר היה מיועד לכתובת ספציפית, אבל ניתן לקריאה על ידי כלל המשתמשים אשר התעניינו באותה קבוצת דיון. הרשת איפשרה גם משלוח דואר אישי (שאינו חשוף, לכאורה, לשאר הקהילה).

באולטינט לכל החברים הייתה זכות בחירה, וברשת פעלו מספר ועדות נבחרות, כגון ועדת האתיקה, שתפקידה היה "לשמור על הסדר" ובסמכותה להשעות חברים. הרשת עשתה שימוש בתוכנת PGP על מנת ליצור חתימה דיגיטלית, והצבעה "חוקית" נדרשה להיות חתומה.

מלחמות הרינגים והקמת שיאנטעריכה

הרינגים באולטינט היו רינג A – נועם עינב; רינג B – ברוך קרוטמן; רינג C – יורם תבורי, דוד ארוון[3], עופר ברזובסקי; רינג D – מיקי מוטס, דותן פלץ; רינג E – עדי פלנר (כנרת BBS), רם און אגמון, מריוס קייזרמן.

גישת רינג B הייתה שכותבי הדואר (שנקראו "מושכים") צריכים לכתוב דואר איכותי, ולדעת איך פועלות תוכנות הדואר גולדד, מהמילים Gold Editor (אנ') ופאסטאקו (אנ'), על מנת שיוכלו לקנפג את התוכנות בעת הצורך ולאתר בעיות, כמו אי-פתיחה של חבילות דואר (שנקראו פקטים, packets) או שליחת דואר לכתובת בלתי נכונה (מושך שעזב, הושעה, או מערכת BBS שנסגרה).
למושכי רינג B הייתה עדיפות לאיכות הכתיבה על פני קשרים בין המושכים, כפי שאמרו: "זה רק דואר". כוונתם הייתה לכך שתקשורת וירטואלית איננה תחליף לקשר בין אישי. כך הם קבעו כי נטמייל (שהיה הדואר האלקטרוני באולטינט) אינו אזור באולטינט, וכללי האתיקה אינם חלים עליו. עקב כך נאלצו מספר מושכים שהוטרדו בנטמייל, לחסום שליחת נטמיילים אליהם ממי שהטרידו אותם, ומשגיחים התלוננו על כך שאינם יכולים לשלוח הודעות משגיחים למושכים, שלדעתם הפרו את כללי הכתיבה באזורי אולטינט.

אסף עמית מרינג B, שהיה מפעיל מערכת "דיסקורדיה" ואחר כך גם חבר ועדת האתיקה באולטינט, הצטיין בכתיבת קוביות. הייתה לו יכולת לכתוב טקסט שלם עם רווח יחיד בין מילה למילה, כך שהאותיות האחרונות של המילים בסוף כל שורה תהיינה בדיוק אחת מעל השנייה.

לרינג B גם לא היה אכפת מאזור I_Flame, שנועד לטענתם לכתיבה שאיננה מותרת באזורים אחרים, אף על פי שהתוצאה בפועל הייתה שמושכי אולטינט כתבו פליימים אחד לשני ללא הפסקה באזור זה.
מנגד, התנגדו מושכי רינג B להעברת אזור I_Army, ומפעילי המערכות ברינג B הודיעו שלא יעבירו אזור זה, גם אחרי שאזור הצבא אושר בהצבעה בפרלמנט של אולטינט.

 
תוכנת גולדד, צילום מסך, 27 במרץ 2006

גישת רינג C הייתה גישה חברית, ומושכיה לא הקפידו על איכות הכתיבה. הרמה הטכנית של רינג C הייתה גבוהה, וכך קיבלו מושכים מתחילים ברינג C חבילת תוכנות מוכנה, מקונפגת וארוזה בזיפ. גם צבעי התוכנות היו כפי שקינפג אותן שמעון מורמי, מנהיג שיאנט ועורך דין במקצועו, וכך הגולדד היה אדום על שחור, אף על פי שברירת המחדל שלו הייתה כחול על שחור.
חבילה זו נקראה פול פוינט (Fool Point), וגרמה לתרעומת בקרב רינג B, משום שהם חששו לירידת האיכות עקב שליחת הודעות לאזורים שלא נועדו להן, או עקב בקשת סריאלים וקראקים באזורי I_Game ו-I_Software.

נושא נוסף שהיה במחלוקת בין רינג B לבין רינג C היה השימוש במם סופית רגילה בהודעות הדואר של רינג C. ברינג B הקפידו המושכים על השימוש באות O במקום מם סופית, משום שבקוד אסקי הייתה זהות בין מם סופית רגילה (תו אסקי 141) ובין סימני שבירת שורות בלתי נראים בתוכנות הדואר. בעקבות מחלוקת זו, כתבו מושכי רינג B הודעות פליים למושכי רינג C, ושמעון מורמי התנגד לאזור I_Flame. מורמי ניסה להעביר הצבעה בפרלמנט של אולטינט לסגירת אזור הפליים, ההצבעה לא עברה, ו-I_Flame נשאר.

נוכח מחלוקות בלתי פוסקות אלו עם רינג B, הקים מורמי רשת חדשה בשם שיאנט (C-Net) בכתובת 32:468 וכל המושכים של רינג C היו זכאים להתחבר אליה ולמשוך גם ממנה דואר. בשיאנט היו רשאים לכתוב במם סופית רגילה, לא היה אזור פליים, ושמות אזורים כמו באולטינט קיבלו קידומת C במקום I. כך היו אזורים C_Chat כמו I_Chat באולטינט, C_Army שלא אושר על ידי מפעילי רינג B, אזור C_Humor וכך הלאה. בשיאנט כל מושך היה רשאי לפתוח אזור חדש, והאזור החדש היה עובר לשאר המושכים, להבדיל מאולטינט שבה נדרש לנהל דיון ולהצביע על פתיחת אזור חדש, כדוגמת I_Army, שעבר בהצבעה בפרלמנט אך רינג B לא קיבל אותו. באולטינט היה גם אזור מפעילים, שהיה סגור למושכים שאינם מפעילים, ובשיאנט לא היה אזור כזה.
אחרי פתיחת שיאנט, מושכים מרינג B התחילו לקרוא בה דואר, בין אם על ידי קריאה און-ליין, ובין אם באמצעים אחרים. מורמי היה מאתר ומנתק אותם. בעקבות כך טבע מורמי את הסלוגן: "גם אני גונב שיאנט", ומושכי שיאנט, בעיקר סער פרי שהיה רינג בשיאנט והפסיק לכתוב באולטינט, היו כותבים "אולטימת" במקום אולטינט.

איחוד אולטינט ושיאנט, והקמת "אולטינט החדשה"עריכה

בקיץ 1998 איחד מורמי את שתי הרשתות. רשת אולטינט המאוחדת קיבלה את "עשרת הדיברות" של שיאנט, וה"חוקה" של אולטינט התבטלה. בעקבות הצעד פרשו דויד גורביץ' וחברים נוספים מן האיחוד והקימו את "אולטינט החדשה" בכתובת 972:100, שפעלה עד סוף 2007 עם שני רינגים, לירון נוימן ואייל אביב[4], אם כי במידה מועטה יותר של פעילות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עידן ה-BBS: השנים המאוחרות, ynet, ‏2004-10-02 (בעברית)
  2. ^ באותו זמן היו קיימים בארץ שבעה אזורי חיוג: 02, 03, 04, 06, 07, 08 ו-09, אך האזורים הקטנים אוחדו (למשל-אזור הצפון כלל את 04 ו 06, ואזור "דרום" אשר כלל את 07 ו-08). החלוקה לאזורי חיוג נבעה בעיקר מעלויות השיחה היקרות בין אזורי החיוג השונים
  3. ^ ארוון הגיב בתגובה מספר 75 בכתבה של שוקי גלילי ב-ynet
  4. ^ ההודעה האחרונה באולטינט החדשה, מאת נחום ונגרוב (נקודה של לירון נוימן) אל לירון נוימן (מפעיל ורינג), 07 בדצמבר 2007