אוסוואלד לוואט

במאית קולנוע קמרונית

אוסוואלד לוואטצרפתית: Osvalde Lewat; נולדה ב-17 בספטמבר 1976) היא יוצרת סרטים וצלמת קמרונית הידועה בשל התוכן הסוציו-פוליטי שבסרטיה הדוקומנטריים. הצילום שלה בוחן נושאים של זהות, מקום, ואחרות.

אוסוואלד לוואט
Osvalde Lewat
לידה 17 בספטמבר 1976 (בת 47)
גארואה, קמרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קמרוןקמרון קמרון
השכלה המכון למדע המדינה פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
osvaldelewat.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

לוואט נולדה בגארואה, קמרון ב-17 בספטמבר 1976.[1] היא גדלה בעיר יאונדה, שם התאהבה בתחום הקולנוע. היא הראתה עניין בצילום כבר מגיל צעיר, והייתה מצלמת במצלמת פולארויד את בני משפחתה. לוואט למד לתואר ראשון בפריז, בSciences Po. לאחר שסיימה את התואר, היא חזרה לקמרון והחלה לעבוד עבור העיתון היומי Cameroon Tribune.[1] היא התחילה לעשות סרטים תיעודיים לאחר כמה שנים בתור עיתונאית.[2]

קריירה קולנועית עריכה

לוואט נסעה לקנדה בשנת 2000 כדי ללמוד קולנוע, ושם גם התחילה לייצר סרטים. הסרט התיעודי הראשון שלה, The Calumet of Hope ‏(Upsa Yimoowin), צולם בטורונטו. הסרט מתאר את הדחיקה לשוליים של הילידים האמריקאים, וזכה בפרס זכויות האדם בפסטיבל הסרטים העולמי במונטריאול ב-2003.[3][4]

The Forgotten Man‏ (2002) עריכה

בשנת 2002, ביימה לוואט סרט תיעודי באורך מלא, The Forgotten Man ‏(Au-delà de la peine), סיפורו של אסיר בשם לפ אשר נגזרו עליו ארבע שנים בכלא על פשע מינורי. הוא נותר בכלא גם כעבור 33 שנים, ומשפחתו אבדה כל תקווה שאי פעם ישוחרר.[3] לוואט זכתה עבור סרט זה בפרס זכויות האדם בפסטיבל הקולנוע Vues ד'Afrique במונטריאול.[3]

A Love during the War ‏(2005) עריכה

הסרט A Love during the War ‏(Un Amour Pendant La Guerre) מתמקד ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו במהלך מלחמת קונגו הראשונה ב-1996. הסרט חושף כמה אונס של נשים היה נפוץ במהלך המלחמה, וכיצד הממשלה שמרה על שתיקה בנושא. הסרט התיעודי מנסה לענות על השאלה "מה הן ההשלכות כאשר אונס משמש ככלי מלחמה?" הסרט מתאר את חוויותיה של אחת הקורבנות כאשר היא ובעלה היו מופרדים בזמן המלחמה. "עזיזה נפגשת שוב עם בעלה בקינשאסה, אך זיכרון הזוועות והסבל של נשים אחרות במהלך המלחמה עדיין רודף אותה. למרות מחאותיו של בעלה, היא חוזרת למזרח קונגו כדי לגלות שהמורשת של האלימות ממשיכה לפגוע בחייהן של נשים, צעירות ומבוגרות כאחת. עם זאת, כולן נותרות במעמד קורבן, מכיוון שנשים החלו לגנות באופן פומבי את ההתעללות שהן עברו." הסרט זכה בפרס זכויות האדם בפסטיבל Vues ד'Afrique במונטריאול.[5]

Black Business‏ (2008) עריכה

סרטה התיעודי של לוואט משנת 2008, Black Business ‏(Une Affaire de nègres), מתרכז באירועים פוליטיים שאירעו בשנת 2000 בקמרון. על ענף מיוחד של משטרת דואלה, הפיקוד המבצעי, מוטל להתמודד עם הפשע הגובר בעיר. היחידה המיוחדת הופכת לאחראית על היעלמותם של כאלף גברים בדואלה במהלך שנה אחת. בסרט, לוואט מראיינת בני משפחה של הקורבנות, פעילים פוליטיים אשר מתבטאים נגד האלימות, וניצולים נדירים מפעולות הרג המוני. לוואט מראה לצופים את זירות הפשע, הכפרים אליהם נלקחו הקורבנות, ואת המקומות שבהם נמצאו גופות של קורבנות היחידה המיוחדת.[1] הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע בקאן ובפסטיבל Vues ד'Afrique במונטריאול[1]. הסרט היה מועמד לפרס Muhr AsiaAfrica ב-2008.[2]

Sderot, Last Exit ‏ (2011) עריכה

הסרט התיעודי הפוליטי מתאר את חיי היום יום של בית הספר לקולנוע של שדרות, בדרום ישראל, 2 ק"מ מגבול עזה. הוא בוחן את חייהם והשקפותיהם המצטלבים של יהודים, מוסלמים, נוצרים, פלסטינים וישראלים.[2]

Land Rush‏ (2012) עריכה

הסרט Land Rush הופק על ידי ה-BBC. הוא אחד מתוך שמונה סרטים תיעודיים שנכללו באירוע "Why Poverty?", דיון גלובלי עכשווי על עוני בחסות ה-BBC, יחד עם יותר מ-70 תחנות שידור ברחבי העולם. שמונה הסרטים הוקרנו באותו הזמן ב-180 מדינות.[6]

הסרט של לוואט חוקר רכישות גדולות של אדמות חקלאיות במאלי על ידי עסקים מערב הסעודית וסין, אשר מקימים חוות תעשייתיות גדולות, במקום החקלאות המשפחתית שהייתה נהוגה באזור. הסרט עוסק בנושאים של ריבונות מזון, האימפריאליזם, עוני מודרני, ובעלות על קרקע. הוא בוים בשיתוף עם אוגו ברקלי, וזכה בפרס פיבודי בשנת 2012.[7][8]

פילמוגרפיה עריכה

שנה סרט תפקיד הערות
2001 The Calumet of Hope במאית סרט קצר
זוכה פרס זכויות האדם בפסטיבל הסרטים העולמי במונטריאול[4]
2002 The Forgotten Man במאית פרס זכויות האדם בפסטיבל Vues d'Afrique במונטריאול
2005 A Love During the War במאית פרס שופטים מיוחד (לזכויות האדם) Vues d’Afrique ופרס FESPACO[9]
2008 Black Business במאית מועמד לפרס Muhr AsiaAfrica
2011 Sderot, Last Exit במאית סרט רב-לשוני: אנגלית, עברית, ערבית צרפתית
2012 Land Rush במאית סרט טלוויזיה תיעודי
זוכה פרס פיבודי

צילום עריכה

מאז 2012, לוואט מתמקדת בעיקר בצילום. עבודתה בוחנת את הרעיון של "אחרות ודרכים לראות". היא הציגה את עבודתה בפריז, ארצות הברית והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

תערוכות נבחרות עריכה

  • Night Color, October 2015, Gallery Marie-Laure of Ecotais (Paris)[10]
  • Sky is Not the Limit, August 15, New York City (USA)[10]
  • Katangese Poetry, February 2015, Dialogues Gallery, French Institute, Lubumbashi Zoo (DR Congo)[10]
  • Marges, June 2014, Gombe Hall and Place du 30 Juin (Kinshasa, Congo)[10]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אוסוואלד לוואט בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 Gabara, Rachel (2014). "Black Business by Osvalde Lewat. Review". African Studies Review. 57 (1): 238–240.
  2. ^ 1 2 3 "Osvalde Lewat-Hallade". African Film Festival (AFF). אורכב מ-המקור ב-2018-07-06. נבדק ב-2018-11-30.
  3. ^ 1 2 3 Chouaki, Yasmine. "The guest: Filmmaker Osvalde Lewat". Radio France International.
  4. ^ 1 2 Pallister, Janice; Hottell, Ruth A. French-Speaking Women Documentarians: A Guide. Peter Lang. p. 279. ISBN 978-0820476148.
  5. ^ "A Love during the War: Osvalde Lewat-Hallade". Barnard College.
  6. ^ "The Great Land Rush. Episode 7 of 8". BBC.
  7. ^ "Why Poverty (Global Broadcast)". Peabody Awards.
  8. ^ "Land Rush (2012)". IMDB.
  9. ^ "A Love During the War". African Film Festival (AFF).
  10. ^ 1 2 3 4 "Osvalde Lewat Photography". Osvalde Lewat.com.