מחוז הדרום
מחוז שלטוני בדרום ישראל
מחוז הדרום הוא המחוז הגדול ביותר מבחינת שטח מבין שבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל, והוא כולל את כל שטחי הנגב, מישור החוף הדרומי ועמק הערבה. שטחו הכולל 14,185[1] קילומטר רבוע ורובו מדברי. צפיפות האוכלוסייה של מחוז זה היא הנמוכה ביותר מבין כל המחוזות בארץ – כ-90 נפש לקמ"ר.
![]() | |
מדינה |
![]() |
---|---|
נפות במחוז | 2 |
ערים במחוז | 12 |
בירת המחוז | באר שבע |
העיר הגדולה | אשדוד |
על שם |
דרום ![]() |
שטח | 14,185 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ במחוז | 1,272,100 (נכון ל־2017) |
‑ צפיפות | 90 נפש לקמ"ר (2020) |
קואורדינטות | 30°40′00″N 34°50′00″E / 30.66666667°N 34.83333333°E |
אזור זמן | UTC +2 |
לחצו כדי להקטין חזרה
| |
![]() ![]() |
מחוז הדרום הוא המחוז היחיד בישראל שממנו גישה לשלושה ימים – הים התיכון בחופי אשקלון ואשדוד, ים סוף שלחופי אילת, וים המלח במזרח. העיר המאוכלסת ביותר היא אשדוד. בירת המחוז והעיר הגדולה ביותר מבחינת שטח היא העיר באר שבע. בתחום המחוז נמצאת אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע והאוניברסיטה הפתוחה באילת.
חלוקה מוניציפליתעריכה
המחוז כולל שתי נפות:
ערים | מועצות מקומיות | מועצות אזוריות | מועצות מקומיות תעשייתיות |
---|---|---|---|
דמוגרפיהעריכה
תפוצה גיאוגרפית של הקהילות האתנו-תרבותיות העיקריות במחוז הדרום.[3]
נתוני אוכלוסייה ושטח ביישובי המחוזעריכה
הערה: הנתונים נכונים לסוף ינואר 2022.
עריםעריכה
מספר | שם העיר | סמל העיר | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | שנת הקמה | שנת הכרזה כעיר |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | אשדוד | 225,820 | 46,130 | 1956[4] | 1968 | |
2 | באר שבע | 211,423 | 117,320 | 1900 | 1950 | |
3 | אשקלון | 149,222 | 45,960 | 1949 | 1951 | |
4 | רהט | 76,397 | 19,630 | 1972 | 1994 | |
5 | קריית גת | 60,872 | 15,910 | 1954 | 1972 | |
6 | אילת | 52,770 | 98,760 | 1951 | 1967 | |
7 | נתיבות | 42,670 | 10,150 | 1956 | 1988 | |
8 | דימונה | 35,788 | 173,010 | 1955 | 1969 | |
9 | אופקים | 34,197 | 10,240 | 1955 | 1995 | |
10 | שדרות | 30,861 | 6,300 | 1953 | 1996 | |
11 | ערד | 27,589 | 102,610 | 1962 | 1995 | |
12 | קריית מלאכי | 25,138 | 4,540 | 1950 | 1998 |
מועצות מקומיותעריכה
מספר | שם המועצה | סמל | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | שנת הקמה |
---|---|---|---|---|---|
1 | חורה | 23,969 | 8,710 | 1989 | |
2 | כסייפה | 23,237 | 13,560 | 1982 | |
3 | תל שבע | 22,204 | 9,430 | 1968 | |
4 | ערערה בנגב | 19,702 | 13,970 | 1981 | |
5 | לקיה | 15,309 | 5,500 | 1990 | |
6 | שגב שלום | 11,985 | 6,010 | 1979 | |
7 | ירוחם | 10,964 | 56,050 | 1951 | |
8 | מיתר | 10,653 | 39,280 | 1984 | |
9 | עומר | 7,694 | 18,300 | 1949 | |
10 | להבים | 7,034 | 6,450 | 1985 | |
11 | מצפה רמון | 5,188 | 77,070 | 1956 |
מועצות אזוריותעריכה
מספר | שם המועצה | סמל | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | שנת הקמה |
---|---|---|---|---|---|
1 | באר טוביה | 23,888 | 127,180 | 1950 | |
2 | חוף אשקלון | 19,374 | 175,310 | 1950 | |
3 | אל קסום | 17,346 | 38,600 | 2012 | |
4 | אשכול | 15,178 | 735,520 | 1951 | |
5 | מרחבים | 14,606 | 500,970 | 1951 | |
6 | לכיש | 13,913 | 378,600 | 1956 | |
7 | נווה מדבר | 13,365 | 32,700 | 2012 | |
8 | שפיר | 13,042 | 81,860 | 1950 | |
9 | בני שמעון | 11,449 | 394,120 | 1951 | |
10 | שדות נגב | 11,074 | 117,350 | 1951 | |
11 | יואב | 9,205 | 198,970 | 1951 | |
12 | שער הנגב | 9,178 | 180,780 | 1950 | |
13 | רמת נגב | 8,623 | 4,099,240 | 1954 | |
14 | חבל אילות | 4,698 | 2,649,390 | 1964 | |
15 | הערבה התיכונה | 3,791 | 1,512,490 | 1976 | |
16 | תמר | 1,587 | 1,343,070 | 1956 |
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ Statistical Abstract of Israel 2012 - No. 63 Subject 1 - Table No. 1
- ^ ה' באב ה'תש"פ, 26 יולי 2020 אוכלוסייה - שנתון סטטיסטי לישראל 2020 - מספר 71, באתר הלמ"ס
- ^ ""8. אוכלוסייה ביישובים ובאזורים סטטיסטיים, לפי דת, סוף 2019"". Central Bureau of Statistics (Israel).
- ^ שנת יסודה של העיר העברית החדשה, אשדוד העתיקה קיימת מהאלף השני לפני הספירה