אוסטאוקלסט
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח, בדיקה. | |
אוסטיאוקלסט (Osteoclast, מיוונית ὀστέο - עצם ו-κλαστός - שבור) הוא אחד משלושת סוגי התאים ברקמת העצם. האוסטיאוקלסט, הוא תא שמוצאו מן מערכת המטופואטית (אנ') (זו שאחראית ליצירת תאי הדם לסוגיהם), ומשתייך למערכת התאים הבלעניים (אנ') (חלק ממערכת החיסון). הוא מפרק עצם שהתגרמה ויוצר בה "מפרצי ספיגה" ותעלות, בהן עוברת אספקת הדם של העצם ועיצבובה. האוסטיאוקלסט חיוני מאוד לממשק המינרלים של הגוף, בעיקר סידן וזרחן, מכיוון שפעילותו מביאה לשחרור מינרלים מתוך מטריקס העצם. אוסטיאוקלסט טיפוסי הוא תא רב גרעיני (סינקיטיון).
 | |
| אוסטיאוקלסט, תא רב גרעיני, צמוד לשטח הפנים של עצם גרומה | |
| שיוך |
מקרופאג, connective tissue cell  |
|---|---|
| התפתחות מתוך | Mononuclear Phagocyte System (MPS) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
osteoclastus |
| טרמינולוגיה היסטולוגיקה |
H2.00.03.7.00005 |
| FMA |
66781 |
| קוד MeSH |
A11.329.372.700 |
| מזהה MeSH |
D010010 |
  | |
תפקוד לקוי של אוסטיאוקלסטים גורם למחלה בשם אוסטיאופרוזיס (דילדול עצם) שבה העצמות צפופות מאוד ושבירות. אוסטיאוקלסטים ענקיים, המכילים עשרות גרעינים, מאפיינים מחלה אחרת - מחלת פאג'ט של העצם וכן יוחסו להשפעה של טיפול ממושך בביספוספונטים (תרופות נגד אוסטאופורוזיס)[1]. ביספוספונאטים, הנקשרים לסידן שבעצמות, פוגעים באוסטיאוקלסטים פעילים, וכך מעלים את צפיפות העצם ומפחיתים את רמת הסידן בדם.
רקמת העצם ותאיה
עריכההעצם היא רקמת חיבור מיוחדת המכילה מטריקס בין תאי קשיח. הרקמה דינמית, כלומר היא נבנית ונהרסת פעמים רבות במהלך חייה. פעילות דינמית זו מבטיחה בעת פירוקה את יכולתה של העצם לשמש כמאגר זמין של מינרלים ומלחים, ובעת בנייתה מחדש לאפשר שינויים אנטומיים (כמו התעבות) המתאימים את גודלה לגודל בעל החיים שבה היא נמצאת. רקמת העצם כוללת שלושה סוגים של תאים:
- אוסטיאובלסט - תא עצם צעיר.
- אוסטיאוציט (אנ') - תא עצם בוגר.
- אוסטיאוקלסט - תא עצם מפרק.
האוסטיאובלסטים אחראים לעיצוב העצם ולהנחת המטריקס המיוחד המעניק לעצם את תכונותיה הפיזיקליות. המטריקס המיוחד לעצם בנוי פיגום של חלבון הקולגן אליו מצטרפים מלחי סידן, מגנזיום וזרחן. מהטריקס מתקשה ויוצר עצם קומפקטית, קשיחה ועמידה בפני עומסים ושחיקה. עם הקשחת מבנה המטריקס הופך התא הצעיר לתא הבוגר, האוסטיאוציט. תפקידו של תא זה לסייע בתחזוקה הפיזיקלית של הרקמה. מדי פעם, כתוצאה משחיקה יומיומית או כתוצאה מצרכים פיזיולוגיים, עולה פעילות התאים המפרקים, האוסטיאוקלסטים, הממוקמים בחללים של העצם הגרומה. לאחר פעילותם, המאפשרת לעצב מחדש את מבנה המטריקס, תוך ניצול המינרלים האגורים בו, חודרים אוסטיאובלסטים המניחים מטריקס חדש המייצב והמחזק את מבנה העצם. כך, האוסטיאוקלסט ממלא שני תפקידים חשובים בפיזיולוגיה של העצם: 1) הם מאפשרים לנצל את מאגרי המלחים (בעיקר מלחי זרחן) והמינרלים (בעיקר סידן) לטובת צורכי הגוף. 2) הם מפרקים עצם גרומה ובכך מאפשרים לעצב מחדש את מבנה האיבר בהתאם לצורכי הגוף.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אוסטאוקלסט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Nidhi Jain, Robert S. Weinstein, Giant osteoclasts after long-term bisphosphonate therapy: diagnostic challenges, Nature Reviews. Rheumatology 5, 2009-6, עמ' 341–346 doi: 10.1038/nrrheum.2009.87