סינקיטיון
סִינְקִיטְיוֹן, סינסיציום, סינציטיום או תא רב-גרעיני[1] (באנגלית: Syncytium או Symplasm) הוא תא בעל יותר מגרעין אחד. התופעה נובעת מאיחוי מספר תאים חד-גרעיניים, בניגוד לקואנוציטים, שנוצרים מחלוקות גרעיניות מרובות בתא בודד בלא ליווי של תהליך ציטוקינזיס.[2] המונח עשוי להתייחס גם לתאים המחוברים זה לזה על ידי ממברנות מיוחדות עם צמתים פערים, כפי שניתן לראות בתאי שריר הלב ותאי שריר חלקים מסוימים, המסונכרנים באופן חשמלי בפוטנציאל פעולה.
שיוך | תא |
---|---|
מזהים | |
טרמינולוגיה היסטולוגיקה | H1.00.01.0.00020 |
סינקיטיון יכול להיות דו-גרעיני או רב-גרעיני (יותר משני גרעינים בצבר תאים).
דוגמאות פיזיולוגיות
עריכהפרוטיסטים
עריכהבפרוטיסטים ניתן למצוא סינקיטיונים אצל חלק מהזרעים (למשל בכלורארכניופיטים, פלסמודיופורידים, האפלוספורידיאנים) ורירניות לא-תאיות, דיקטיוסטלידים, אקראסידים והפלוזון.
צמחים
עריכהכמה דוגמאות לסינציטיות צמחיות, הנובעות במהלך התפתחות הצמח, כוללות:
- אנדוספרם מתפתח[3]
- חלביים לא-מפרקיים
- טפטום פלסמודיאלי[4]
- "nucellar plasmodium" של משפחת Podostemaceae[5]
פטריות
עריכהסינקיטיון הוא מבנה התא הרגיל עבור פטריות רבות. מרבית פטריות בסיסה קיימות כדיקריון (דו-גרעיניות).
בעלי חיים
עריכהסיבי שרירי השלד
עריכהדוגמה קלאסית לסיקיטיון היא היווצרות שרירי השלד. סיבי שריר שלד גדולים נוצרים על ידי מיזוג של אלפי תאי שריר בודדים. הסידור הרב-תאי (הסימפלסטי) חיוני במצבים פתולוגיים כמו מיופתיה, כאשר נמק מוקדי (מוות) של חלק מסיבי שריר השלד אינו גורם לנמק של החלקים הסמוכים לאותו סיב שריר שלד, מכיוון שבאותם החלקים הסמוכים יש חומר גרעיני משלהם.
שריר הלב
עריכהתאי שריר הלב הוא דו-גרעיניים וסינקיטיון זה חשוב מכיוון שהוא מאפשר התכווצות שרירים מתואמת לאורך כל אורכם. פוטנציאלי פעולה מתפשטים על פני סיב השריר מנקודת המגע הסינפטי דרך דיסקים משולבים. אף על פי שהוא סינקיטיון, שרירי הלב שונים מכיוון שהתאים אינם ארוכים ורב-קמטים. לכן מתוארת רקמת לב כסינקיטיון, תפקודי, בניגוד לסינקיטיון אמיתי כמו בשרירי השלד.
אוסטאוקלסטים
עריכהתאים מסוימים עשויים ליצור צבר תאים, כמו תאי האוסטאוקלסט האחראים לספיחת העצם.
סינקיטיוטרופובלסט בשליה
עריכהסינקיטיון חשוב של בעלי חוליות הוא בשילוב של יונקים בעלי שליה. תאים הנגזרים מעוברים היוצרים את הממשק עם זרם הדם של האם מתאחים זה לזה ויוצרים מחסום רב-גרעיני - סינקיטיוטרופובלסט. זה כנראה חשוב כדי להגביל את חילופי תאי הנדידה בין העובר המתפתח לגוף האם, מכיוון שחלק מתאי הדם מיוחדים בכך שהם מסוגלים להכניס את עצמם בין תאי האפיתל הסמוכים. האפיתל הסינקיטיוני של השליה אינו מספק דרך גישה מהמחזור האימהי לעובר.
הפטוציטים
עריכהגם בהפטוציטים בכבד נפוצים תאים דו-גרעיניים, שמהווים כ-20%[6] עד 40% מכלל ההפטוציטים.[7] כמו כן, כ-20% מההפטוציטים הם אפילו תלת-גרעיניים ופחות מ-1% מהם הם אפילו בעלי חמישה גרעיני תא.[7]
הערות שוליים
עריכה- ^ תָּא רַב-גַּרְעִינִי במילון ביולוגיה כללית (תשס"ט), 2009, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Daubenmire, R. F. (1936). "The Use of the Terms Coenocyte and Syncytium in Biology". Science. 84 (2189): 533–534. doi:10.1126/science.84.2189.533. PMID 17806555.
- ^ Płachno, B. J.; Swiątek, P. (2010). "Syncytia in plants: Cell fusion in endosperm—placental syncytium formation in Utricularia (Lentibulariaceae)". Protoplasma. 248 (2): 425–435. doi:10.1007/s00709-010-0173-1. PMID 20567861.
- ^ Tiwari, S. C.; Gunning, B. E. S. (1986). "Colchicine inhibits plasmodium formation and disrupts pathways of sporopollenin secretion in the anther tapetum ofTradescantia virginiana L". Protoplasma. 133 (2–3): 115. doi:10.1007/BF01304627.
- ^ Murguía-Sánchez, G. (2002). "Embryo sac development in Vanroyenella plumosa, Podostemaceae". Aquatic Botany. 73 (3): 201–210. doi:10.1016/S0304-3770(02)00025-6.
- ^ Claudio Italiano di Milazzo, Le cellule epatiche, gastroepato.it
- ^ 1 2 Role of binucleated hepatocytes in hepatotoxicity and liver regeneration, ResearchGate, April 2014