אוסקר אלק

היסטוריון ספרות הונגרי-יהודי

ד"ר אוסקר אלק (במקור אנגל, בהונגרית: Elek Oszkár; סולנוק, 4 בפברואר 1880[1]בודפשט, 17 ביוני 1945)[2] היה דוקטור לספרות, היסטוריון ספרות יהודי-הונגרי מנהל הגימנסיה הממלכתית של בודפשט.

אוסקר אלק
Elek Oszkár
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 בפברואר 1880
סולנוק, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 ביוני 1945 (בגיל 65)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Engel Oszkár עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אטווש לוראנד (1902) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

אוסקר אנגל נולד במשפחה יהודית כבנם של שמואל אנגל ושל קטלין שטיינר. ב-1902 קיבל תעודת הוראה לשפות הונגרית-צרפתית באוניברסיטת בודפשט (כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד). הוא לימד בארד, שימג (1903), אגר, ולאחר מכן עד פרישתו בגימנסיה הריאלית בבודפשט על שם ז'יגמונד קמני. במחקריו בתולדות הספרות חקר בהצלחה את השפעתם של סופרים זרים על סופרים הונגרים. (לדוגמה: השפעה סקוטית ואנגלית בבלדות של יאנוש אראן. היסטוריה ספרותית. 1912).

משפחתו

עריכה

ב-23 בדצמבר 1906 נשא לאישה את מרגיט, בתם של הסוחר ארמין רוטשילד ושל לינקה דצ'י.[3] הוא התגרש מאשתו הראשונה והתחתן בשנית ב-27 ביוני 1925. אשתו השנייה הייתה ארז'בט, בתם של יוזף צ'טני ושל פרוז'ינה פודור.[4] הוא אביו של טיבור אלק (19101972) שהיה מתמטיקאי ופילוסוף.

פרסומיו

עריכה

כמה ממאמריו החינוכיים והאתנוגרפיים, ביקורות ספרים ומחקרים רבים על תולדות הספרות פורסמו במשך עשורים בכתבי העת רבים:

  • בשנים Universal Journal of Philology (1942–1902), בהונגרית: Egyetemes Philologiai Közlöny
  • בשנים (1918-1907), האתנאום
  • בשנים Budapest Review (1936–1908), בהונגרית: Budapesti Szemle
  • אתנוגרפיה (1911–1917),
  • תולדות הספרות (1912–1941), בהונגרית: Irodalomtörténet
  • משמר השפה ההונגרית (1912–1939), בהונגרית: Magyar Nyelvőr
  • הספרות (1929–1931), בהונגרית: Literatura
  • סקירת סאבולץ' (1941), בהונגרית: Szabolcsi Szemle
  • לבנון (1942), Libanon

במחקרי תולדות הספרות עסק בעיקר בהשפעות הספרות הזרה על הספרות ההונגרית. הוא היה עמית ב"אגודת שייקספיר ההונגרית". בשל יהדותו הוא לא יכול היה לפרסם אחרי שנת 1942.

יצירותיו

עריכה
  • השפעת פטרארקה על משוררי הפליאדה (בודפשט, 1902)
  • הקרתוזיאן ומקורותיו (בודפשט, 1934)
  • ינה סבויאי בשירה הצרפתית (בודפשט, 1939)
  • האגדה על דון חואן בערב חג המולד של קארוי קישפלודי (בודפשט, 1943)
  • הטרגדיה של אגיס (לאחר מותו, בודפשט, 1957)
  • האזכור הראשון של הונגרים באפוסים באנגלית (לאחר מותו, בודפשט, 1962)

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Születési bejegyzése a szolnoki izraelita hitközség születési akv. 7/1880. folyószáma alatt".
  2. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest I. kerületi polgári halotti akv. 834/1945. folyószáma alatt".
  3. ^ "Elek Oszkár és Rothschild Margit házasságkötési bejegyzése az egri polgári házassági akv. 220/1906. folyószáma alatt".
  4. ^ "Elek Oszkár és Csetényi Erzsébet házasságkötési bejegyzése a Budapest IV. kerületi polgári házassági akv. 155/1925. folyószáma alatt".