הונגרית

שפה

הונגרית (Magyar nyelvהאזנה‏) היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר. השפה מדוברת בפי כ־15 מיליון איש ברחבי העולם.

הונגרית
Magyar nyelv
מדינות הונגריה
אזורים מזרח אירופה
דוברים 15,000,000
שפת אם 15,000,000
כתב אלפבית הונגרי, אלפבית לטיני, Old Hungarian עריכת הנתון בוויקינתונים
משפחה

אורלית

פינו-אוגרית
אוגרית
הונגרית
לאום הונגריההונגריה הונגריה
אוסטריהאוסטריה אוסטריה (שפה אזורית)
סלובניהסלובניה סלובניה (שפה אזורית)
סרביהסרביה סרביה (שפה אזורית)
רומניהרומניה רומניה (שפה אזורית)
ארגון האיחוד האירופי
מוסד מכון המחקר לבלשנות באקדמיה ההונגרית למדעים
קוד שפה hu עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1 hu עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 hun עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 hun עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קודקס מינכןביבליה בהונגרית

ההונגרית מדוברת בעיקר בהונגריה ובאזורים ברומניה, סלובקיה, סרביה ואוקראינה. השפות האוגריות הקרובות ביותר להונגרית מדוברות ממזרח להרי אורל, במחוז חנטי ומנסי. המדיארים נדדו במאה החמישית לספירה מהרי אורל והתיישבו בהונגריה של היום בשנת 895 לספירה, לאחר כמה מאות שנות נדודים באזור הערבה האירואסייתית. ההונגרית קרובה גם לפינית ולאסטונית.

ההונגרית היא שפה בעלת נטיות רבות, שבה שמות העצם נוטים ב-18 יחסות. כתוצאה מכך אין כמעט חשיבות לסדר המילים במשפט. בהונגרית לא קיים משפט סביל, ממנו נותרו אך שרידים במסמכים ספרותיים ישנים. בהונגרית לשמות עצם אין מין דקדוקי. אוצר המילים של השפה הושפע על ידי הסלאבונית העתיקה, הלטינית של ימי הביניים, והגרמנית, וכמו כן היא מכילה כמה מילים שאולות מהשפה הטורקית. ההונגרית מאופיינת בהרמוניית תנועות. העדות הראשונה בכתב להונגרית היא קטע ממסמך ההקמה של הכנסייה בטיהאן, ליד אגם בלטון משנת 1055. המסמכים הראשונים הכתובים הונגרית החלו להופיע במאה ה־13 לספירה.

הגיית השפה וכתיבתה

עריכה

עיצורים

עריכה
פונמות בהונגרית
סדקי וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי שפתי
שִנִּי)
אפי ɲ n m
סותם g k ɟ͡ʝ c͡ç d t b p
מחוכך ʤ ʧ ʣ ʦ
חוכך h ʒ ʃ z s v f
מקורב
(צדי)
j
*ʎ l
רוטט r

* אלופון בניבים צפוניים

העיצורים
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Bb b נהגה כהגיית בי"ת
Cc ʦ נהגה כהגיית צד"י מודרנית
Cs/cs ʧ נהגה כהגיית צד"י גרושה
Dd d נהגה כהגיית דל"ת
Dz/dz ʣ נהגה דְּזְ, אינו מופיע בראש מילה
Dzs/dzs ʤ נהגה כהגיית גימ"ל גרושה
Ff f נהגה כהגיית פ"א רפה
Gg g נהגה כהגיית גימ"ל
Gy/gy ɟ נהגה כהגיית גימ"ל מחונככת
Hh h נהגה כהגיית ה"א
Jj j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
ç ~ ʝ כאלופונים – יו"ד חוככת אטומה לפני עיצור אטום, ויו"ד חוככת קולית לפני עיצור קולי
Kk k נהגה כהגיית כ"ף
Ll l נהגה כהגיית למ"ד
Ly/ly j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
ʎ אלופון בניבים צפוניים (פונמה זו הולכת ונעלמת בניב הסטנדרטי עקב תופעת "ייסמו" (yeísmo)
הגורמת לשינוי הגייתה ל-y. (ראו: ספרדית)
)
Mm m נהגה כהגיית מ"ם
Nn n ~ ŋ נהגה כהגיית נו"ן/אלופון לפני חכי סותם
Ny/ny ɲ נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית
Pp p נהגה כהגיית פ"א
(Qq) kv מופיע רק במילים שאולות – תמיד בצירוף qu ונהגה קְוְ[1]
Rr r נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
Ss ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית
Sz/sz s נהגה כהגיית סמ"ך
Tt t נהגה כהגיית ת"ו
Ty/ty c נהגה כהגיית כ"ף מחונככת
Vv v נהגה כהגיית בי"ת רפה
(Ww) מופיע רק במילים שאולות ובשמות משפחה הונגריים אציליים
(Xx) ks ~ gz מופיע רק במילים שאולות – נהגה קְסְ או גְּזְ
(Yy) j ~ i ~ ʲi במילים שאולות משמש כיו"ד או כחיריק; בשמות משפחה אציליים מחנכך את העיצור שלפניו
Zz z נהגה כהגיית זי"ן
Zs/zs ʒ נהגה כהגיית זי"ן גרושה

תנועות

עריכה

בהונגרית שבע תנועות בסיסיות, אך כיוון שמשך ההגייה הוא פונמי, לכל תנועה מקבילה ארוכה, וכך בפועל ישנן 14 תנועות. בתהליך אלופוניזציה, התנועות הקצרות נוטות בהונגרית להיות יותר מרכזיות ואמצעיות.

 
מיקום התנועות בהונגרית
התנועות
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Aa [ɐ̹] נהגית כהגיית קמץ מעוגלת יותר[2]
Áá [ɑ̈] נהגית כהגיית פתח ארוכה
Ee [æ̝̱] נהגית כהגיית a במילה האנגלית and[3]
Éé [ɛ̱̝] נהגית כהגיית צירי מוארך[4]
Ii [ɪ̟] נהגית כהגיית i במילה האנגלית in[5]
Íí i̱̞ː נהגית כהגיית חיריק ארוכה
Uu [ʊ̠] נהגית כהגיית קובוץ[2]
Úú u̟̞ː נהגית כהגיית שורוק ארוכה
Üü [ʏ] נהגית כהגיית I הנ"ל אך מעוגלת[2]
Űű ʏ̱̝ː נהגית כהגיית חיריק מעוגלת וארוכה
Oo [] נהגית כהגיית חולם[5]
Óó נהגית כהגיית חולם סגור יותר וארוך
Öö ø̞̽ נהגית כהגיית צירי מעוגל[6]
Őő [ø] נהגית כהגיית צירי מעוגל ומוארך[7]

דקדוק הונגרי

עריכה

הרמוניית התנועות בהונגרית

עריכה

מילים הונגריות יכולות להתמיין לפי סוג הרמוניית התנועות שבהן; מיון המילה מבחינת סדר התנועות שבה משפיע על נטיות המילה. ישנם שלושה מיונים:

  1. מילים מסדר תנועות אחוריות – מילים המכילות תנועות אחוריות בלבד (a, á, o, ó, u, ú)
  2. מילים מסדר תנועות קדמיות – מילים המכילות תנועות קדמיות בלבד (e, é, i, í, ö, ő, ü, ű)
  3. מילים עם סדר תנועות מעורבות – מילים המכילות גם תנועות אחוריות וגם תנועות קדמיות (בעיקר מילים שאולות).
  • סדר תנועות במילים מורכבות – מילים המורכבות מחלקים קצרים יותר אך בעלי משמעות. במילים כאלו סוג סדר התנועות של המילה נקבע לפני החלק האחרון במילה המורכבת.
  • בהונגרית עתיקה היו קיימות רק מילים מסדר תנועות אחוריות בלבד, או מילים מסדר תנועות קדמיות בלבד.

לפי כלל הרמוניית התנועות, מילים מסדר תנועות אחוריות יכולות לקבל מוספיות שבהן תנועות אחוריות בלבד, ומילים מסדר תנועות קדמיות יכולות לקבל מוספיות שבהן תנועות קדמיות בלבד. אך מילים מורכבות מקבלות בדרך כלל מוספיות שבהן תנועות אחוריות בלבד, להוציא יוצאי דופן.

ריבוי

עריכה

צורת הרבים בהונגרית מוסיפה למילה את האות k יחד עם תנועה מגשרת שתלויה בהרמוניית התנועות המוזכרת לעיל.

  • gyerek – gyerekek (תנועות קדמיות, לא מעוגלות)
  • sör – sörök (תנועות קדמיות, מעוגלות)
  • bor – borok (תנועות אחוריות)

אם המילה כבר מסתיימת בתנועה, התנועה מוארכת.

  • kutya – kutyák

במילים בעלות שתי תנועות דומות, אחת התנועות מתקצרת או "מתכווצת" כדי להקל על ההגייה.

  • levél – levelek
  • tükör – tükrök

אין להשתמש בצורת הריבוי לאחר שם מספר (בדומה לצירופים כגון "חמישים שנה" בעברית).

יחסות

עריכה

בהונגרית קיימות כ-18 יחסות (קיים ויכוח באשר להגדרה המדויקת של מהי יחסה ומהי סיומת שאינה יחסה), אשר רוב שמות העצם נוטים לפיהן על סמך תפקידם במשפט. עם זאת, ישנן יחסות קבועות אשר תמיד קשורות לפועל מסוים ומשמעותן יכולה להשתנות מפועל לפועל. חלק מן היחסות או הסיומות מוגבלות למספר קטן של שמות עצם. הסיומת של רוב היחסות תלויה בהרמוניית התנועות, אך יש כמה סיומות שהן קבועות.

להלן טבלת ההטייה של המילה kutya (כלב), הטיה לפי תנועות אחוריות:

יחסה יחיד רבים משמעות
נומינטיב kutya kutyák נושא
אקוזטיב kutyát kutyákat מושא ישיר
דטיב kutyának kutyáknak מושא עקיף
אינסטרומנטל5 kutyával kutyákkal עם, באמצעות
קאוזל-פיינל kutyáért kutyákért בגלל, למטרת, לשם
טרנסלייטיב5 kutyává kutyákká (להפוך) ל-
טרמינייטיב kutyáig kutyákig עד
אסיב-פורמל kutyaként kutyákként כמו
אסיב-מודל kutyául - 1
אינאסיב kutyában kutyákban ב-, בתוך2
סופראסיב kutyán kutyákon על3
אדאסיב kutyánál kutyáknál ב-, אצל4
אילטיב kutyába kutyákba לתוך2
סאבלטיב kutyára kutyákra ל-3
אָלאטיב kutyához kutyákhoz ל-4
אֶלאטיב kutyából kutyákból מתוך2
דלאטיב kutyáról kutyákról מ-3
אבלטיב kutyától kutyáktól מ-4

1 יחסה זו נמצאת בשימוש מוגבל ביותר. היא בדרך כלל מצטרפת למילים על מנת לתאר תכונה המאפיינת משהו. למשל, המילה magyar (הונגרי, או השפה ההונגרית) מצטרפת ליחסה זו כדי לתאר שטקסט מסוים נכתב בשפה ההוגרית, או שאדם דובר את השפה.

2 שלישיית היחסות הללו נמצאת בדרך כלל בשימוש עם שמות עצם המתארים מרחבים סגורים. כמו כן גם רוב שמות המדינות.

3 שלישיית היחסות הללו נמצאת בדרך כלל בשימוש עם שמות עצם המתארים משטחים או כלי רכב. יוצא דופן נפוץ הוא המילה magyarország (הונגריה).

4 שלישיית היחסות הללו נמצאת בדרך כלל בשימוש עם שמות עצם המתארים חפצים דוממים.

5 הסיומת ביחסות הללו מולחמת אל העיצור האחרון במילה (במילים אשר אינן מסתיימות בתנועה) ומכפילות אותו.

סיומות נוספות שאינן נחשבות יחסות

עריכה
  • הסיומת kor- אשר מצטרפת לשמות עצם המתארים זמן במשמעות של "ב-" (בשעה שש, בצהריים)
  • הסיומת nként- במשמעות "ל-", "פר" (קילומטר לשעה, מחיר ללילה)
  • הסיומת -stul-, stül במשמעות "ביחד עם"
  • הסיומת onta,-ente,-önte- במשמעות של "כל" (כל יום, כל חודש)
  • הסיומת nyi- במשמעות של "בגודל של, קיבולת" (כזֶרֶת – kisujjnyi, בגודל אגרוף – ökölnyi)ָָ
  • הסיומת on-, -an, -en המצטרפת למספר או כמות והופכת אותם לשם עצם (כעשרים איש husz-on, הרבה אנשים sok-an)

אוגד (קופולה) ושייכות

עריכה

בהונגרית קיים הפועל lenni (המקביל לפועל to be באנגלית) אשר משמש כאוגד בגוף ראשון ושני, אך מושמט כליל בגוף השלישי. לדוגמה: a lány magyar (הילדה היא הונגרייה) לעומת magyar vagy (אתה הונגרי) או magyar vagyok (אני הונגרי).

פועל זה משמש גם על מנת לתאר קיום ושייכות, בצורה הדומה מאוד לעברית, ומשמעותו בהקשרים אלו זהה למילה "יש". לדוגמה: van nekem egy kutyám (מילולית: יש לי כלב) וגם van a kutya (יש כלב)

עם זאת, בצירופי שייכות מקבל שם העצם סיומת מיוחדת, לפי הטבלה להלן (סיומת לפי תנועות אחוריות במקרה זה):

מספר גוף יחיד רבים
יחיד ראשון kutyám kutyáim
שני kutyád kutyáid
שלישי kutyája kutyái
רבים ראשון kutyánk kutyáink
שני kutyátok kutyáitok
שלישי kutyájuk kutyáik

לאחר סיומת השייכות יצטרפו למילה בהתאם סיומות נוספות כגון יחסות וכו'.

יידוע

עריכה

בהונגרית כל שם עצם חייב להיות מיודע במספר (egy – אחד או כמו a/an באנגלית, kett – שתיים וכו') או בתווית יידוע מסוים. היידוע המסוים הוא a, אלא אם המילה מתחילה בתנועה ואז היידוע הוא az.

אין להתבלבל בין תווית היידוע az לבין כינויי הרמז – ez ו-az (מקבילים ל-this ו-that באנגלית) אשר במקרים רבים משתמשים בהם במקום שם העצם או במקום רעיון שלם.

  • egy kutya – כלב אחד, או כלב כלשהו
  • a kutya – הכלב
  • az a kutya – הכלב ההוא
  • ez a kutya – זה הכלב

כאשר שם עצם המיודע בכינוי רמז מקבל סיומת יחסה, אותה סיומת מצטרפת או מולחמת גם לתוך כינוי הרמז. לדוגמה: ezt a kutyát (את הכלב הזה), ennek a kutyának (לכלב הזה).

מערכת הפועל

עריכה

מאפיין שמיוחד להונגרית הוא נטיית הפועל המסוימת, לעומת הנטייה הרגילה שאינה מסוימת. נטייה זו קיימת רק בפעלים יוצאים (פעלים שיש להם מושא ישיר) ומשמשת כדי להדגיש שמושא הפועל הוא אובייקט מסוים וחשוב, ולא אובייקט כללי. לדוגמה: olvasom a könyvet או olvasom ezt (אני קורא את הספר הזה, אני קורא את זה) לעומת olvasok valamit (אני קורא משהו).

סיומות ההטיה המסוימת דומות ברובן לסיומות הקניין המוזכרות בסעיף "האוגד" למעלה. קיימות השערות לגבי מוצא משותף לשתי התופעות.

אבחנה זו, מאפשרת להימנע מאזכור חוזר של האובייקט. כך למשל: בעברית בהמשך להיגד "הספר הזה מאוד מעניין", נשאל: "כבר קראת אותו?" בעוד שבהונגרית מספיק לשאול "כבר קראת?" בצורה המסוימת – már olvastad el?‎.

כאשר המושא הישיר הוא אנושי (אותי, אותך, אותו...), הצורה המסוימת מעידה שהמושא הוא גוף שלישי, למשל: nézed (אתה רואה אותו \ אותם). הצורה הרגילה מעידה שהמושא הוא גוף ראשון או שני, למשל: nézel (אתה רואה אותי \ אותנו).

כאשר הפועל בגוף ראשון והמושא הישיר הוא בגוף שני (אותך, אתכם) קיימת סיומת מיוחדת: lek ,-lak-. למשל "אני אוהב אותך" – szeretlek.

מערכת ההטיות בהונגרית כוללת שני זמנים (הווה ועבר) ושלושה מודוסים (חיווי, תנאי ותילוי\ציווי). את צורות העתיד ותנאי בעבר בונים באמצעות פועלי עזר.

מודוס זמן נטייה יחיד רבים
ראשון שני שלישי ראשון שני שלישי
חיווי הווה רגילה olvasok olvasol olvas olvasunk olvastok olvasnak
מסוימת olvasom olvasod olvassa olvassuk olvassátok olvassák
עבר רגילה olvastam olvastál olvasott olvastunk olvastatok olvastak
מסוימת olvastad olvasta olvastuk olvastátok olvasták
תנאי רגילה olvasnék olvasnál olvasna olvasnánk olvasnátok olvasnának
מסוימת olvasnám olvasnád olvasná olvasnák
תילוי\ציווי רגילה olvassak olvassál

(olvass)

olvasson olvassunk olvassatok olvassanak
מסוימת olvassam olvassad

(olvasd)

olvassa olvassuk olvassátok olvassák

עתיד ותנאי בעבר

עריכה

להבעת פעולה עתידית מקובל להשתמש בצורת ההווה תוך ציון מילת זמן או שימוש במילה majd (שמובנה הנוסף הוא "אחרי-כן"). ניתן גם להשתמש בפועל fog בהווה בצירוף צורת המקור.

פעלים רבים בהם יש תחילית מציינים פעולה עם אספקט של סיום (פרפקטיבי). מהשימוש בהם בזמן הווה מובן שיסוימו בעתיד (וגם שלא יתחילו בהכרח מיד) ואין חובה לספק ציון זמן כלשהו בעת השימוש בהם.

כדי לבטא תנאי בעבר משתמשים בצורת החיווי בזמן העבר ואחריה המילה volna. למשל: הייתי הולך Elmentem volna.

צורות נוספות

עריכה
  • צורת המקור נבנית על ידי הסיומת ni. קיימות גם צורות מקור אישי (Personal infinitive) אשר משמשות בצירוף הפועל kell כדי לתאר פעולה שהנושא חייב לבצע.
  • קיימות צורות בינוני פועל ופעול (Participle), אך הן משמשות כתארים או שמות עצם בלבד. קיימת גם צורת בינוני עתידי שהשימוש בה מוגבל.
  • צורת בינוני נוספת נבנית על ידי הוספת סיומת va, ve. היא יכולה לשמש כמו בינוני פעול במשמעות סבילה.
  • צורת הפוטנציאלי (Potential) נבנית על ידי הוספת hat, het לגזע הפועל. צורה זו מקבילה לפועל may באנגלית.
  • צורה של חזרתיות נבנית על ידי הוספת gat, get לגזע הפועל.
צורות הפועל olvas (לקרוא)
צורה נטייה משמעות
מקור olvasni לקרוא
בינוני פעול olvasott נקרא, שקראו אותו
בינוני פועל olvasó קורא
בינוני עתידי olvasandó ייקרא
בינוני סביל olvasva נקרא
פוטנציאלי olvashat ניתן לקרוא, ייתכן שיקרא
חזרתיות olvasgat מעלעל, מדפדף

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לעיתים מוחלף הצירוף ב-kv במילים כאלו
  2. ^ 1 2 3 רק בקירוב – הצליל אחורי יותר (ראו בטרפז משמאל)
  3. ^ התנועה ממורכזת יותר וסגורה במקצת – כלומר סמוכה בקירוב לטור כמעט-קדמית (ראו בטרפז משמאל)
  4. ^ התנועה פתוחה יותר וממורכזת במקצת – לערך בחצי הרוחב שבין הטורים כמעט-קדמית וקדמית, ובערך בחצי הרוחב שבין הטורים חצי-פתוחה ואמצעית (ראו בטרפז משמאל)
  5. ^ 1 2 רק בקירוב – הצליל קדמי יותר (ראו בטרפז משמאל)
  6. ^ רק בקירוב – התנועה אחורית יותר בערך בטור כמעט-קדמית (ראו בטרפז משמאל)
  7. ^ רק בקירוב – התנועה אחורית ומונמכת יותר בערך בטור כמעט-קדמית, אך סמוכה לשורתה המקורית (ראו בטרפז משמאל)