אופוס קמנטיקיום
אופוס קמנטיקיום (בלטינית: opus caementicium) היא שיטה לבניית קירות שהייתה נהוגה באדריכלות הרומית העתיקה למן שלהי תקופת הרפובליקה הרומית ולאורך כל תקופת הקיסרות. השיטה עושה שימוש בבטון שהוא תערובת של חומר מלכד המתקשה במים (סיד, גבס, חומר פוצולני) שלתוכה הושלכו שברי אבני גוויל, חצץ וכדומה המשמשים כחומר מייצב; בלטינית - caementa. התערובת הצמיגה נוצקה בתוך תבנית, כגון לוחות עץ, או בין פני קיר שנבנו מאבנים בשיטת אופוס רטיקולאטום (opus reticulatum) או אופוס קוודראטום (opus quadratum).[1]
.png) | |
| בטון רומי שנחפר בשנים 40–1941 באתר המרחצאות הרומיים בהירלן. מוצג באוסף הארכאולוגי הקבוע, מוזיאון רומי הלאומי, הירלן, מחוז לימבורג, הולנד. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תקופה | אדריכלות רומית |
| מבנים עיקריים | הפנתיאון |
| סגנון אדריכלות קודם | אדריכלות יוון העתיקה |
| סגנון האדריכלות הבא | אדריכלות ביזנטית |
