אופוס רטיקולאטום

אופוס רטיקולאטום (לטינית: opus reticulatum, מעשה רשת) היא שיטה לבניית קירות שפותחה באדריכלות הרומית הקדומה. בשיטה זו פני הקיר, משני הצדדים בנויים מאבנים רבועות בעלות חתך פירמידלי, התקועות עם חודן לתוך המלט היוצר את ליבת הקיר. האבנים סדורות בפני הקיר בדגם רשת עם משקים העולים באלכסון בזווית של 45 מעלות (ולא כמקובל בבנייה שבה יש נדבכים אופקיים). מקור המונח בשפה הלטינית: אופוס = מעשה; רטינה = רשת; מעשה (דמוי) רשת. ליבת הקיר עשויה בטון (אופוס קמנטיקיום).

אופוס רטיקולטום ברומא העתיקה
אופוס רטיקולטום בארמון החורף של הורדוס ביריחו

השיטה הייתה בשימוש למן המאה הראשונה לפני הספירה. האדריכל הרומי ויטרוביוס מתאר אותה בספרו "על אודות האדריכלות".

בתקופה הרומית בארץ ישראל נמצאה השיטה הזו בשימוש מצומצם מאוד, וידועה רק משלושה מבנים: בשיטה זו נבנה בית המרחץ בארמון ההירודיאני השלישי שבארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו (על הגדה הצפונית של ואדי קלט); בירושלים נבנה כך מונומנט עגול שנועד לציין קבר מפואר מצפון לשער שכם (ליד רחוב הנביאים, מכוסה כיום); מבנה (מקדש?) סמוך למעיין של בניאס. דומה שמבנים אלה נבנו בידי בנאים ואומנים רומיים שהובאו לשם כך במיוחד מרומא. פרופ' אהוד נצר העריך כי טכניקה זו הובאה ארצה בידי אגריפה חברו של הורדוס בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת 15 לפנה"ס.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אופוס רטיקולאטום בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות ובנושא רומא העתיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.