אורות הגז
אורות הגז (באנגלית: Gaslight) הוא סרט מתח בבימויו של ג'ורג' קיוקור. תסריט הסרט מבוסס על מחזה באותו שם מאת פטריק המילטון משנת 1938. המחזה עוּבד לראשונה לסרט בשנת 1940; סרטו של קיוקור הוא הגרסה הקולנועית השנייה של המחזה; בסרט זה שיחקו אינגריד ברגמן, שארל בואייה, ג'וזף קוטן ואנג'לה לאנסברי.
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על |
Gas Light  |
|---|---|
| בימוי |
ג'ורג' קיוקור |
| הפקה |
ארתור הורנבלאוו ג'ונייר |
| תסריט |
ג'ון ואן דורטן, וולטר ריש, ג'ון בלדרסטון, פטריק המילטון |
| עריכה |
ראלף ווינטרס |
| שחקנים ראשיים |
אינגריד ברגמן שארל בואייה ג'וזף קוטן |
| מוזיקה |
ברוניסלב קפר |
| צילום |
ג'וזף רוטנברג |
| מפיץ | מטרו גולדווין מאייר |
| מדינה |
ארצות הברית |
| הקרנת בכורה | 4 במאי 1944 |
| משך הקרנה |
114 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
מותחן פשע, סרט אפל, סרט דרמה |
| תקציב | 2.068 מיליון דולר |
| הכנסות | 4.613 מיליון דולר |
| פרסים |
שני פרסי אוסקר פרס גלובוס הזהב |
| דף הסרט ב-IMDb | |
  | |
הסרט היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר, כולל הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר לבואייה, השחקנית הטובה ביותר לברגמן ושחקנית המשנה הטובה ביותר ללאנסברי (שבעבורה היה זה הופעת בכורה בקולנוע); ברגמן זכתה על משחקה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר (הראשון שלה) ובפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה.
תוכן עניינים
עלילהעריכה
הסרט מגולל את סיפורה של פאולה אלקיסט (אינגריד ברגמן), שבילדותה הייתה עדה לרצח דודתה (שגידלה אותה) - זמרת האופרה אליס אלקיסט; הופעתה של הילדה בזירת הרצח מפריעה לרוצח למצוא את תכשיטיה המוחבאים של הדודה. פאולה נשלחת לאיטליה כדי לפתח את קולה אצל המאסטרו גוארדי (אמיל ראמאו), שהיה גם המורה לזִמרה של דודתה; היא מתאהבת בנגנו של המאסטרו, גרגורי אנטון (שארל בואייה), והם מחליטים להתחתן.
גרגורי מעוניין לגור בלונדון, בעוד פאולה נרתעת מלחזור לשם בגלל זיכרונותיה מליל הרצח; לבסוף היא מתרצה והם עוברים לגור בבית דודתה המנוחה. כשהם עורכים סיור בבית, פאולה מגלה מכתב מאדם בשם סרגיס באוור, שנשלח אל דודתה יומיים לפני הירצחה. גרגורי נראה נסער מגילוי המכתב והוא חוטף אותו מידיה של פאולה.
בתקופת מגוריהם המשותפים בבית, גרגורי משכנע את פאולה שהיא מאבדת בהדרגה את שפיות דעתה; הוא אף מספר לה שגם לאימה הייתה מחלת נפש; גרגורי עושה זאת כי הוא בעצם סרגיס באוור, רוצח דודתה; הוא רוצה לחפש את התכשיטים שלא הספיק לשדוד בליל הרצח, ומעוניין שרעשי החיפוש שלו בבית יתפרשו על ידי אשתו כיצירי הדמיון החולני שלה; פאולה אכן מפרשת כך את הרעשים; התנהגותה המפוחדת מטילה אימה על המשרתת ננסי אוליבר (אנג'לה לאנסברי), ואילו פאולה מצידה משוכנעת שהמשרתת שונאת אותה.
פאולה פוגשת במקרה את הבלש המשטרה בריאן קמרון (ג'וזף קוטן), מעריצהּ של דודתה המנוחה; הוא שם לב להתנהגותו המוזרה של בעלה ובעזרת המשרתת ורכלנית השכונה מפענח את רצח דודתה של פאולה; לבסוף, הבלש מצליח להיכנס לביתם של בני הזוג ולהחזיר לפאולה את הביטחון בשפיותה; הוא מגלה לה את תוכניתו של בעלה וניגש לעצור אותו - זמן קצר אחרי שהוא גילה את התכשיטים המוחבאים; אחרי שבעלה כבר קשור לכיסא, פאולה נוקמת בו בכך שמעוררת בו את האשליה, שהיא תעזור לו לברוח ולהתחמק מהמעצר, מהמשפט ומההוצאה להורג.
צוות שחקניםעריכה
- אינגריד ברגמן - פאולה אלקיסט אנטון
- שארל בואייה - גרגורי אנטון
- ג'וזף קוטן - בריאן קמרון
- מיי וויטי - בסי טוויטס
- אנג'לה לאנסברי - ננסי אוליבר
- ברברה אוורסט - אליזבת' טומפקינס
- אמיל ראמאו - מאסטרו גוארדי
פרסים ומועמדויותעריכה
- מועמדות לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר
- זכייה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר (אינגריד ברגמן)
- מועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (שארל בואייה)
- מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (אנג'לה לאנסברי)
- מועמדות לפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר (ג'ון ואן דורטן, וולטר ריש וג'ון בלדרסטון)
- מועמדות לפרס אוסקר לצילום הטוב ביותר (ג'וזף רוטנברג)
- זכייה בפרס אוסקר לעיצוב התפאורה הטוב ביותר (סדריק גיבנס, ויליאם פרארי, אדווין ויליס ופול הדנישסקי)
- זכייה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה (אינגריד ברגמן)
קישורים חיצונייםעריכה
"אורות הגז", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אורות הגז", באתר נטפליקס
"אורות הגז", באתר AllMovie (באנגלית)
"אורות הגז", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "אורות הגז", באתר סרטים
- "אורות הגז", באתר TV.com (באנגלית)
