אורחים לרגע

אורחים לרגע
	כרזת הסרט
בימוי	מאיה קניג
הופק בידי	יואב רועה, אורית זמיר
תסריט	מאיה קניג, דנה דימנט
עריכה	אור בן דוד
שחקנים ראשיים	גור בנטביץ'; אליה ענבר ; צחי גראד; סלעית אחי-מרים ; ארד ייני
מוזיקה	אודי ברנר; הקלטה ועיצוב פסקול: מיכאל גורביץ; מיקס: ישראל דוד
צילום	איתי וינוגרד
מדינה	ישראל, צרפת
חברה מפיצה	יואב רועה, אורית זמיר
הקרנת בכורה	26 באפריל 2012
משך הקרנה	86 דקות
שפת הסרט	עברית
סוגה	סרט דרמה
תקציב	2,100,000 שקלים
הכנסות	235,600
פרסים	פרס השחקן לגור בנטביץ' בפסטיבל הקולנוע ירושלים
	האתר הרשמי
	דף הסרט ב־IMDb

אורחים לרגע הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויה של מאיה קניג משנת 2012.

עלילה עריכה

הוריה של ליבי (אליה ענבר) נפרדו כשהייתה ילדה קטנה והיא עוברת עם אמה להתגורר באמריקה. הסרט מתחיל כשליבי בת שלוש עשרה. אמה שולחת אותה לגור עם אביה שאול (גור בנטביץ') המתגורר בישראל, אותו לא ראתה מזה שנים רבות. לאט לאט מתברר לליבי ששאול אביה הוא חסר בית וחסר פרנסה. שאול מנסה להמציא פטנטים, שכולם קשורים בסיגריות ובעישון ובינתיים לא הצליח לשווק אותם. ליבי מגיעה לישראל כשנפתחת מלחמת לבנון השנייה ושאול הוגה רעיון: הם יתחזו לפליטים מהצפון ויתגוררו אצל משפחה בירושלים. וכך קורה. הם מספרים שהם פליטים ממושב בצפון הארץ, והם אכן מאומצים על ידי גידי (צחי גראד) והלית (סלעית אחי-מרים) ובנם החייל (ארד ייני), המתגוררים בווילה בעין כרם. במהלך הסרט נרקמת מערכת יחסים בין האב לבת וביניהם לבין משפחתם המאמצת. בשלב מסוים סודם נחשף.

אודות הסרט עריכה

הסרט הופק בשיתוף קרן הקולנוע הישראלי, המיזם לקולנוע וטלוויזיה בירושלים, הקרן לעידוד הסרט הישראלי. זהו סרט הביכורים של מאיה קניג והסרט הראשון שמתרחש על רקע מלחמת לבנון השנייה.

כוכבת הסרט, אליה ענבר, הייתה בת שלוש עשרה בזמן הצילומים, כמו ליבי, הדמות אותה היא מגלמת וכמוה היא נולדה בישראל ועברה עם הוריה להתגורר בארצות הברית.

קניג מספרת על הרעיון לסרט בריאיון לאבנר שביט מוואלה:

"בדרך כלל, הקולנוע הישראלי נע בין שני קטבים – או סרט על צבא ומלחמה, או דרמה משפחתית", היא אומרת. "מה שלא היה פה הם סרטים על משפחות שממשיכות לנהל את החיים שלהן בזמן שמתחוללת מלחמה. ב-2006, בזמן שהתנהלה מלחמת לבנון השנייה, אמרתי לעצמי שעד כמה שהמדינה הזו קטנה, בכל זאת נוצר בה מצב שמצד אחד שלה אנשים מתפוצצים ומתים, ומצד אחר אנשים מסתובבים כרגיל, ועל בסיס הסיטואציה הזו עלה הרעיון ל'אורחים לרגע'". ^[2]

אבנר שביט בחר באליה ענבר לאח מחמש השחקניות החמות של הקולנוע הישראלי והוא כתב על הסרט:

'"אורחים לרגע" הולך בעקבות "ירח של נייר", "אי שם" וסרטים אמריקאים אחרים המתארים מסע משותף של אב ובתו, וענבר משכילה להציב תשובה ישראלית משכנעת לטאטום אוניל ואל פאנינג, הילדונות המהממות שכיכבו בשני הסרטים הללו.' ^[3]

שביט כתב על הסרט אחרי הקרנת הבכורה שלו בפסטיבל הקולנוע ירושלים:

"אמש הוצג בתחרות הישראלית אחד הסרטים המקומיים הטובים של השנה. מדובר ב"אורחים לרגע", עבודת הביכורים של מאיה קניג, בת זוגו של גור בנטביץ', שגם מככב בו ומבסס את מעמדו כאיש הכי מגניב בתעשיית הקולנוע המקומית... הייחוד האמיתי שלו..: בניגוד לרוב היצירות המקומיות, בטח אלה שהוצגו בתחרות, הוא מצחיק ועצוב, אבל אין בו אירוניה פטרונית או מלנכוליה מייאשת. קניג מלאת אהבה לגיבורים שלה, והצופים מתאהבים בהם ובסרט כולו גם כן... ...באמת שאין לנו עודף בסרטים מבריקים אך כיפיים, שצובטים בלב ובכל זאת משאירים טעם טוב בפה, כך שאפשר לקוות כי למרות אופייה העצמאי, דרמה קומית זו לא תלך לאיבוד. היא מסוג היצירות שבסופן אתה מאחל כי כמה שיותר מחברייך יראו אותם, כי גם להם מגיע ליהנות." ^[4]

עופר ליברגל כתב על הסרט באתר סריטה:

"יותר משיש בו משהו מקורי, הוא פשוט יצירה כנה ועדינה. יש תחושה כי לבמאית באמת היה חשוב לספר את הסיפור הזה... יש בו לא מעט מירות על החברה הישראלית ועל החברה האנושית בכלל, אבל הסרט לא צועק אותן, לא כופה את עצמו. הוא כן מנסה לספר סיפור על אב ובת, על יצירת קשר בין אנשים, על התבגרות בגיל 13 ובגיל 30 פלוס. הסרט מספר את הסיפור בשפה שלו, שהיא עברית ישראלית מאוד ואמינה מאוד – הדיאלוגים לאורך רוב הסרט עולים משום שהם לא מנסים לייצר מטבעות לשון או לשקף את השפה העברית החדשה, הם עושים זאת כבדרך אגב... יש תחושה כי זה סרט שנעשה מאהבה..." ^[5]

הפקת הסרט עלתה 2,100,000 שקלים, הוא מכר בישראל 6,200 כרטיסים והגיע להכנסות של 235,600 שקלים בישראל. ^[6]

פסטיבלים ופרסים עריכה

הסרט זכה בפרס השחקן לגור בנטביץ' בפסטיבל הקולנוע ירושלים והיה מועמד לשבעה פרסי אופיר, בקטגוריות: הסרט העלילתי הטוב ביותר (למפיקים יואב רועה ואורית זמיר), הבמאי הטוב ביותר (מאיה קניג), השחקן הטוב ביותר (גור בנטביץ'), שחקן המשנה הטוב ביותר (צחי גראד), התסריט הטוב ביותר (מאיה קניג, דנה דימנט), העריכה הטובה ביותר (אור בן דוד), הפסקול הטוב ביותר (מיכאל גורביץ'), אבל לא זכה באף פרס. ^[7] ^[8] הוא השתתף בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות, הוקרן בפסטיבל פאלם ספרינגס, ונרכש להפצה בארצות הברית; כמו כן השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין ופסטיבל בוסן בקוריאה הדרומית.

השחקנים עריכה

שם השחקן	שם הדמות
גור בנטביץ'	שאול
אליה ענבר	ליבי
צחי גראד	גידי
סלעית אחי-מרים	הלית
ארד ייני	הבן החייל
שמעון מימרן	אבנר
סיגל ערד אינבר
רוני קובן
תמר בנטביץ'