אוריאל בכרך

פרופסור אמריטוס לביולוגיה, ממיסדי חיל המדע

אוריאל בכרך (נולד ב-9 בספטמבר 1926) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים. מגרעין מייסדי חיל המדע. תחומי מחקרו העיקריים הם ביולוגיה מולקולרית וחקר הסרטן.

אוריאל בכרך
לידה 9 בספטמבר 1926 (בן 97)
הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביולוגיה מולקולרית,
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
ממקימי חיל מדע חמ"ד ופרסום מחקרים בתחומי ביולוגיה מולקולרית וחקר הסרטן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

נולד בהיילברון שבגרמניה למשפחת רופאים, ד"ר יעקב יוליוס וחנה-רות, בעקבות מידע שהגיע למשפחה על תחילת גזירות ראשונות של הנאצים, החליטה המשפחה בשנת 1933 לעלות לישראל עם שלושת ילדיהם. במסגרת העלייה שנקראה "עליית הייקים". המשפחה התיישבה [1]בפתח תקווה. האבא שירת כרופא המושבה. משפחת בכרך היו דתיים לאומיים שבאו מעולמה של הקהילה היהודית בגרמניה, ילדי המשפחה התחנכו ברוחה של תפיסת "תורה עם דרך ארץ".

את לימודי התיכון סיים ב-1944 בבית הספר התיכון "מוריה" בתל אביב.

בשנת 1955 נשא לאשה את אסתר זכרין ולאחר גירושיו נשא את פרופ' זוהרה יניב בשנת 1998.

בכרך פעיל מאוד בשכונת ימין משה בירושלים בה הוא מתגורר מאז שנות ה-70, ומשמש כנשיא בית הכנסת העתיק "בית ישראל" שבשכונה.

דרכו בארגון ההגנה עריכה

עם סיום למודיו יצא לקורס מכי"ם של ההגנה בשייח' אבריק. ואף שירת במשטרת היישובים.

במלחמת העצמאות פיקד על מחלקה בפלוגתו של אברשקה טמיר.

עבודתו עם נוער במסגרת ההגנה עריכה

בסתיו 1945 עבר לירושלים מפתח תקווה והתחיל בלימודיו באוניברסיטה העברית.

בהמשך לעבודתו עם נוער בפתח תקווה. הצטרף לגדוד הגדנ"ע הדתי - "מודיעין", אשר כלל כ-400 נערים ונערות. עקב הכשרתו בתחום הביטחון, מונה כמפקד מחלקה.

גיבוש הנוער בגדנ"ע עריכה

בעבר ירושלים הייתה מחולקת לשכונות ולכל אחת מהן ציביון משלה. נער המתגורר בשכונת רחביה והלומד בבית הספר התיכוני - מעלה, אינו שותף לחייו של נער הגדל בשכונת גבעת שאול ועובד כבונה בניין, או כנערה ממאה שערים לעומת חברתה מבית הכרם. תפקידם כמדריכים וכמפקדים היה להגדיל את הריעות והאחווה בקרב החניכים. פעולה זו, הייתה בעלת חשיבות רבה לאיחוד הנוער בירושלים.

הגיבוש הושג על ידי אימונים בתרגילי סדר, אימוני קפ"פ ולבסוף אימונים בנשק (בגימנסיה בבית הכרם או בקיבוץ רמת רחל).

פעילות ביטחונית עריכה

בכל הפעילוית במסגרת הגדנ"ע הודגש באוזני החניכים כי יבוא יום והכשרתם תבוא לידי שימוש אם וכאשר תוקם המדינה. ואכן כך קרה, בתחילת חודש מאי כבש הלגיון הירדני את מנזר נוטרדאם מול חומת העיר העתיקה. יחידת גדנ"ע ויחידות אחרות חזרו וכבשו את המנזר. פעולות נוספות היו כנגד טור שריון ירדני ליד שער שכם. ולחימה מול פורעים בוזזים במרכז המסחרי שהיו בדרכם לכיוון שכונת ימין משה.

דרכו בהקמת חמ"ד-"חיל מדע" עריכה

בשנת 1948 נקרא על ידי אהרון קציר לקחת חלק ביחידה מדעית חיל מדע ובה 20 סטודנטים לכימיה ולפיזיקה מהאוניברסיטה העברית אשר עליהם הוטלה המשימה ללמוד את עקרונות הכימיה הצבאית. במעמד זה נשא פרופ' קציר דברים, ובין דבריו אמר[2]: ”עם ישראל בסכנה, ב-15 למאי יעזבו אותנו הבריטים, וצבאות ערב יפלשו לארצנו. אין לנו נשק ותשתית, מדינות המערב הטילו עלינו אמברגו - עיני כל ישראל אליכם. אתם סטודנטים ויש לכם ראש פתוח. אילו הייתי בוחר במהנדסים שעוסקים בייצור משחת נעליים, הם היו רואים את העולם דרך משחת נעליים שחורה. אתם נבחרתם, ועכשו לעבודה, אתם עולים להר הצופים ללמוד מה זה כימיה צבאית, לא אני ולא אתם נתקלתם פעם בנושא זה. לכו ולימדו בהצלחה”

עם הקמת צה"ל הפכה היחידה לחלק מחיל המדע - חמ"ד. לצד מחקר מדעי ופיתוח אמצעי לחימה, פרופ' בכרך הצטרף למבצעים שונים וסייע בהפעלת כלי הנשק החדשים שפותחו בחמ"ד בשדה הקרב, תוך סיכון חייו.

חיל מדע (חמ"ד) היה יחידה בארגון "ההגנה", ומאוחר יותר בצה"ל, שהורכבה מאנשי מדע והנדסה ועסקה במגוון נושאים צבאיים המצריכים ידע בתחומי מדע שונים. היחידה הוקמה בתמיכתו הפעילה של דוד בן-גוריון, שתמך ברעיון שמלחמות ישראל יוכרעו בזכות "הגניוס היהודי". חיל המדע נחשב לראשית פיתוחה הנרחב של הטכנולוגיה הצבאית בישראל, שהביאה להקמתם של מפעלים הכוללים את רפא"ל ואת התעשייה הצבאית (תע"ש). יוצאי היחידה הפכו לדמויות מובילות בהתפתחות המדע בישראל.

הוא זכה בפרס מטעם נשיא המדינה מר שמעון פרס וראש הממשלה מר בנימין נתניהו על ספרו[3] "בכח הידע-פרקים בתולדות חיל המדע (חמ"ד)" אודות השילוב של ידע, עם דמיון, תעוזה וכושר המצאה, אשר הנחו אותו בשנים בהן שירת בחיל המדע.

המחקר הביטחוני לפני קום המדינה[4] עריכה

התנעת פעילות המחקר הביטחוני הייתה ביוזמתו של דוד בן-גוריון. פרופ' אהרון קצ'לסקי - קציר גייס את המשתתפים במחזור זה. הם עסקו בפיתוח חומרי נפץ, אמצעי תבערה, גזים ועשן. לרשותם עמדו מעבדות ובית מלאכה מיכני.

החמ"ד (חברת און) בראשיתו היה ארגון מחתרתי מאחר שהבריטים עדיין שלטו בארץ. כיאה לארגון מחתרתי היה לכל אחד מחבריו כינוי (הכינוי של בכרך היה "אבישי").

הקמת חמ"ד במסגרת צה"ל עריכה

חיל המדע הוקם רשמית ב-17 במרץ 1948, סגן הרמטכ"ל פרסם פקודה:[5] המחלקה למחקר תהיה צמודה לאגף המבצעים בצה"ל. תפקידי היחידה כדלהלן: השתתפות בהוצאה לפועל של מחקר בשטח הצבאי, טיפול במבחני שדה וניסויים של המחקר הצבאי, הדרכה ביחידות הצבא על הנשק והחימוש שיפותחו על ידי יחידת המדע, ועזרה להקמת התעשיות הצבאיות בשיתוף עם התעשיות הקיימות.

הקמת בסיסי החמ"ד עריכה

בסיסי חמ"ד הוקמו באתרים שונים: בסיס מס' 1 בתל חיים - בבסיס זה התמקדו בפיתוח נשק קל, כמו התשתית לתת מקלע אשר לאחר מכן נקרא "תמ"ק עוזי".

  • בסיס מס' 2 היה בירושלים - לאחר הניתוק מהאוניברסיטה בהר הצופים הועברה הפעילות למחנה שנלר. המחלקה עסקה בפיתוח פגזים,[6] חומרי נפץ בקבוקי תבערה נפצים ומוקשים בשיתוף פעולה עם התע"ש בירושלים.
  • בסיס מס' 3 בחיפה ובקורדאני. הפעילות הייתה בשילוב עם מדעני הטכניון, הם פיתחו תותחים ובזוקות. והיו הבסיס להקמת חברת רפא"ל.
  • בסיס מס' 4 בתל אביב - "קבוצת הפיזיקאים"- הם עסקו בין השאר גם בפיתוח "מטען חלול",[7] מחלקה זו עברה בהמשך למכון ויצמן למדע.

עבודתו המדעית עריכה

פרופ' בכרך הצטרף לאוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1945 כסטודנט לכימיה. במחזור זה היו משוחררי הצבא הבריטי ולוחמים שסיימו שירות סדיר בפלמ"ח ונקראו לשירות מילואים בתחום הביטחון. בלימודיהם התמקדו באמצעים לייצור חומרי נפץ.

בפברואר עם תום המלחמה שב ללימודיו באוניברסיטה העברית. במסגרת לימודי הדוקטורט שלו החל ללמד סטודנטים במיקרוביולוגיה.

בשנת 1950 קיבל מינוי כמדען ומרצה במחלקה למיקרוביולוגיה קלינית בפקולטה לרפואה.

פרופ' אוריאל בכרך הוא כיום החוקר הוותיק ביותר בפקולטה, ואחרון המרצים מימיו הראשונים של בית הספר לרפואה. גם היום, בגיל 95, הוא פעיל ואנרגטי ומגיע לעבודה כפרופסור אמריטוס במחלקה לביולוגיה מולקולרית, ומשתתף בכנסים בינלאומיים כדובר ראשי בכנסים בארצות הברית באירופה בסין, ואף בדובאי.

בין תפקידיו היה ראש המחלקה לביולוגיה מולקולארית • ראש ועדת המינויים, ראש ועדת הכנסים ועדת הלימודים והפיתוח וחבר בוועד הפועל וחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית פעילות בין-לאומית בשנת 1971 ייצג את מדינת ישראל בכנס האגודות הביוכימיות העולמית, כיהן בתפקידי נשיא האגודה הביוכימית הישראלית, יועץ למשרד ראש הממשלה בנושא הביוטכנולוגיה, נשיא הכנס האירופאי לביוכימיה אשר התקיים בירושלים, וייצג את המועצה המדעית של משרד ראש הממשלה עם שלטונות גרמניה כדי למממן שיתוף פעולה הדדי בפעילות התנדבותית.

חקר הסרטן עריכה

פרופ' בכרך גילה כי חולי סרטן מפרישים חומרים כימיים הנקראים פוליאמינים בשתן. הוא ניצל ממצאים אלו לטובת דיאגנוסטיקה ומעקב של מטופלים ובמקביל עבד על פיתוח בדיקת שתן לגילוי סרטן ועל קביעת תרופות והמינון שלהן בהתאמה אישית לכל חולה. גילויים אלה פיארו באותה תקופה את שם האוניברסיטה העברית והפקולטה לרפואה בפרט. בהמשך מחקרו, מצא כי הפוליאמינים נמצאים גם בתאי סרטן אך שם גורמים דווקא להתפתחות והישרדות הגידול ולכן אם מעכבים את יצירתם תאי הסרטן מתים. מחקריו על תפקיד הפוליאמינים בהתפתחות התא הסרטני הקנו לו מעמד בינלאומי והוא הוזמן לכהן כפרופסור אורח במיטב האוניברסיטאות בעולם. עקרונות אלו הפכו לעיקרון מוביל גם במחקריו המדעיים. הוא פרסם למעלה מ-200 מאמרים מדעיים, כתב 10 ספרים מדעיים ורשם 3 פטנטים.

פרסים והוקרה עריכה

  • 1953 - Humanitarian Trust Fellowship (England)
  • 1983 - Yamada Foundation, Japan, to visit universities in Japan
  • 1983 - Medal, University of Bologna, Italy
  • 1989 - Medal, Polish Physiological Society
  • 1995 - Honorary Doctorate from the University of Bologna, Italy
  • 2001 - Elected as honorary member of Shandong Academy of Medical Sciences (China)
  • 2001 - Elected member of the Board of Governors of the Institute of Medicine, Huntington Beach, Ca.
  • 2003 - Awarded “Qilu Friendship Award” for foreign expert who gives great contribution for the development of the Shandong Academy of Medical Sciences, Shandong, China
  • 2003 - Medal from the University of Roma, Italy
  • 2011 - Awarded a prize from Mr. Shimon Peres the President of the State of Israel.
  • 2011 - Medal from the Mayor of Roma, Italy.
  • 2016 - An award from the Rector of La Sapienza University Rome, September 4, 2016
  • 2020 - Award from the Dean of the Hebrew University-Hadassah Medical School, for

ספרים ופרסומים עריכה

  • Herbst, E. J. and Bachrach, U., Metabolism and Biological Functions of Polyamines, New York, Annals of New York Academy of Sciences (1970).
  • Bachrach, U. Function of Naturally Occurring Polyamines, New York, Academic Press (1973).
  • Caldarera, C.M., Zappia, V. and Bachrach, U., Advances in Polyamine Research, Vol. 3, Mew York, Raven Press (1981)
  • Bachrach, U., Kaye, A. and Chayen, R., Advances in Polyamine Research, Vol. 4, Mew York, Raven Press (1983)
  • Imahori. K., Suzuki, F., Suzuki, O. and Bachrach, U., Polyamines, Basic and Clinical Aspects. VNU Science Press, Utrecht, The Netherlands (1985).
  • Caldarera, C. M. and Bachrach, U., Advances in Polyamines in Biomedical Science, Editrice CLUEB, Bologna, Italy (1985).
  • . Bachrach, U. and Heimer, Y.M. eds. The Physiology of Polyamines. Boca Raton, FL. CRC Press. Vols. 1,2. (1989)
  • Yaniv, Z. and Bachrach, U. eds. Handbook of Medicinal Plants, Binghamton, NY, Haworth Press (2004).
  • בכרך א. בכח הידע: פרקים בתולדות חיל המדע (חמ"ד) נ.ד.ד. מדיה בע"מ (2009).
  • בכרך א. בכח הידע: פרקים בתולדות חיל המדע (חמ"ד) מודן הוצאה לאור (2015)
  • Bachrach, U. The Power of Knowledge: HEMED, The Israeli Science Corps, U.S.A, (2015), Amazon
  • Abu-Elheiga, L., Katzhandler, J., Gean, K.F. and Bachrach, U.

Antimalarial activity if * substituted anthraquinones. Biochem. Pharmacol. 13, 1620-1623 (1990).

  • Bachrach, U. and Abu-Elheiga, L. : Effect of polyamines on the activity of -

like DNA polymerase. Eur. J. * Biochem. 191, 633-637 (1990).

  • Messika, E., Golenser, J., Abu-Elheiga, L., Robert-Gero, M. and Bachrach, U.: Effect of sinefungin on macromolecular biosynthesis and cell cycle of Plasmodium falciparum. Trop. Me Parasitol. 41, 273-278 (1990).
  • Shohami, E., Nates, J.L., Glantz, L., Trembovler, V., Shapira, Y. and Bachrach, U,: Changes in brain polyamine levels following head injury. Exptl. Neurol. 117, 189-195 (1992).
  • Shayovits, A. and Bachrach, U.: Immunochemical detection of ornithine decarboxylase in individual cells: Potential application for in vitro chemosensitivity assays. J. Histochem. Cytochem. 42, 607-611 (1994).
  • Assaraf, Y.G., Drori, S., Bachrach, U. and Shaugan-Labay, V.: Determination of multidrug resistance levels in cultured mammalian cells using ornithine decarboxylase. Analyt. Biochem. 216, 97-109 (1994).
  • Bachrach, U. Shayovitz, A., Marom, Y., Ramu, A. and Ramu, N.: Ornithine decarboxylase - predictor for tumor chemosensitivity. Cell Mol. Biol. 40, 957-964 (1994).
  • Tabib, A. and Bachrach, U.: Activation of the proto-oncogene c-myc and c-fos by c-ras: Involvement of polyamines. Biochem. Biophys. Res. Comm. 202, 720-727 (1994).
  • Shayovits, A. and Bachrach, U.: Ornithine decarboxylase an indicator for growth of NIH 3T3 fibroblasts and their c-Ha-ras transformants. Biochim. Biophys. Acta 1267, 107-114 (1995).
  • Pavlov, V. and Bachrach, U.: Putrescine metabolism in NIH 3T3 and Ras- transfected NIH 3T3 cells. Ann. Universite dse Sofia “St Kliment Ohridski. 88. 271-276 (1997).
  • Bachrach, U.: The involvement of polyamines in brain function and disorders. Italian J. Biochem. 4, 9-13 (1997)
  • Abu-Elheiga, L., Spira, D.T. and Bachrach, U.: Plasmodium falciparum: Properties of an a-like DNA-polymerase the key enzyme in DNA synthesis. Exp. Parasitol. 71, 21-26 (1990).

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אוריאל בכרך בוויקישיתוף

גלריית תמונות עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חגית אהרונוף, הייקים באים, ‏2006
  2. ^ אוריאל בכרך, בכח הידע, ישראל: נ,ד.ד מדיה, 2009
  3. ^ אוריאל בכרך, בכוח הידע - פרקים בתולדות חיל המדע (חמ"ד), ישראל: נ.ד.ד. מדיה בע"מ, 2009
  4. ^ ארי בראל, "עושה הנפלאות" חיל המדע וראשית המחקר הביטחוני הישראלי, קתדרה 151 ניסן תשע"ד עמ' 179-183
  5. ^ מ. מרדור, רפא"ל בנתיבי המחקר והפיתוח לביטחון ישראל, ישראל: משרד הבטחון - הוצאה חאור, 1981
  6. ^ י עברון, התעשייה הבטחונית בישראל, תל אביב: משרד הבטחון - הוצאה לאור, 1980
  7. ^ א. כהן, ישראל והפצצה, ירושלים: שוקן, 2000

]