פתיחת התפריט הראשי

רפאל - מערכות לחימה מתקדמות

חברה ממשלתית ישראלית לפיתוח וייצור אמצעי לחימה וטכנולוגיה צבאית
(הופנה מהדף רפא"ל)

רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (בעבר נקראה "רפא"ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה" וקודם לכן, "אמ"ת – האגף למחקר ותיכוּן") היא חברה ממשלתית ישראלית שעוסקת בפיתוח ובייצור של אמצעי לחימה מתקדמים, לרבות טילים.

רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ
Rafael-2.svg
סוג חברה ממשלתית
תאריך הקמה 1948
מיקום המטה
32°52′06″N 35°05′35″E / 32.8684°N 35.0931°E / 32.8684; 35.0931
משרד ראשי חיפה
ענפי תעשייה תעשיית הנשק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מערכות נשק
הכנסות מכירות בהיקף של 9.3 מיליארד ש"ח (2018)
רווח תפעולי 488 מיליון ש"ח (2018)
רווח 479 מיליון ש"ח (2018)
אנשי מפתח יו"ר – עוזי לנדאו
מנכ"ל – יואב הר אבן
עובדים 7,634 (2018)
 
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ספייק (דורבן) טיל נגד טנקים
טיל פיתון 5 (למטה), וטיל שפריר 1 (למעלה) מוצגים בתערוכה בראשון לציון

החברה הוקמה בשנת 1948, כיחידת סמך (יחידה עצמאית) של משרד הביטחון.[1] בסוף שנות השמונים נקלעה למשבר כלכלי, ובעקבותיו הפכה לחברה ממשלתית. בתחילת דרכה עסקה בעיקר במחקר ובפיתוח של אמצעי לחימה, ובמהלך השנים החלה להתמקד גם בייצור, עבור השוק הישראלי והשוק הבינלאומי. מפעלי החברה נבנו באזור הגליל, במטרה לתרום לפיתוחו, ונכון ל-2019 היא המעסיקה הגדולה ביותר באזור הצפון.

היסטוריהעריכה

חיל המדעעריכה

  ערך מורחב – חיל המדע

עוד לפני קום המדינה הציב דוד בן-גוריון את המחקר המדעי הביטחוני בראש מעייניו. באמצע 1947, כיושב ראש הסוכנות היהודית, הקים את המחלקה למדע במפקדת ההגנה והקציב לה תקציב שנתי רב משיכלו אנשיה להוציא, בראש המחלקה עמד שלמה גור. במרץ 1948 הכיר מטכ"ל ההגנה (שיהפוך בתוך כחודשיים למטכ"ל צה"ל) במחלקת המדע כיחידה באגף המבצעים המתאמת את פעילות חיל המדע (חמ"ד), שהוקם זה עתה כמעבדת המחקר והפיתוח הביטחונית הלאומית של ישראל. בשנים 19491951 עסקה יחידה מיוחדת של חמ"ד – חמ"ד ג', בפיקודו של רס"ן ד"ר ישראל דוסטרובסקי (לימים פרופ' ויו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית) – בחיפוש אחר שדות נפט ומרבצי עפרות אורניום בנגב, זמן קצר לאחר שצה"ל השתלט על הנגב במלחמת העצמאות. על אף שלא נמצאו באזור כמויות אורניום משמעותיות, פעילות זאת הייתה תחילתו של מיזם הגרעין הישראלי.

האגף למחקר ותיכוּןעריכה

 
ג'נקה רטנר בעת ניסוי, באתר הניסויים 'שדמה' שבנגב

ב־1951 החלה תקופה של שידוד מערכות נרחב בצה"ל ובמשרד הביטחון, ועם קיצוץ תקציבו הוחלט להיפטר מנטל מימונו של חמ"ד – שתרומתו הצבאית לא הייתה מובנת מאליה לאנשי המטכ"ל, וממילא רוב אנשיו היו אזרחים. הצבא היה מעוניין ברכישת אמצעי לחימה מוגמרים מן המוכן, ולא להשקיע את כספיו המוקצבים במחקר לטווח ארוך שתוצאותיו אינן ודאיות. על רקע זאת החליט בן-גוריון על הרחבת המחלקה המדעית הקטנה לאגף אזרחי במשרד הביטחון, וקבע את שמו – האגף למחקר ותיכוּן (אמ"ת). בראש האגף החדש הוצב מאיר (מוניה) מרדור, איש הרכש הוותיק של ההגנה, ולאגף הוכפפו כל יחידות חמ"ד (כולל היחידות שעסקו, לפי פרסומים שונים, במיזם הגרעין).

הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל)עריכה

ב־1958 הוטל על מרדור להכשיר את אמ"ת לקראת "עידן הפרויקטים החדשים" (ע"פ הגדרתם של בן-גוריון ומנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס), ואמ"ת עבר התרחבות וארגון מחדש תחת השם "הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל)", כשמרדור בראשה.

החל משנות ה-60 של המאה ה-20 נראה כאילו התמקדה רפא"ל בטכנולוגיית טילים, ועובדיה שקדו בין היתר על פיתוח טילי השפריר. במשך השנים, פיתחה רפא"ל מערכות לכל זרועות צה"ל.

רפאל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מעריכה

בדצמבר 2001, נחתם הסכם שהפך את רפא"ל לחברה בע"מ בבעלות ממשלתית בשם רפאל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ. במסגרת ההסכם לקחה על עצמה ממשלת ישראל התחייבויות כספיות בסך כ-7.5 מיליארד ש"ח, שכללו את עלות הפרישה המוקדמת של עובדי החברה והשתתפות בשכר בין השנים 2010-2001.[2][3]

באוקטובר 2007 שינתה החברה את שמה לרפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ.

בשנת 2011 רשמה רפאל שתי הצלחות פומביות גדולות כאשר מערכות "מעיל רוח" (מערכת הגנה אקטיבית לטנקים ורק"ם) ו"כיפת ברזל" (מערכת הגנה אווירית וטיל נגד טילים המיירט רקטות וטילים בינוניים) רשמו יירוטים מבצעים ראשונים והיסטוריים, והוכיחו את יעילותן וכשירותן המבצעית. הצלחות אלה הזניקו את המוניטין של החברה והחברה זכתה על כך בפרס ביטחון ישראל לשנת 2012 עבור פיתוח כיפת ברזל[4] ולשנת 2014 עבור פיתוח מעיל רוח.[5]

ב-13 באוגוסט 2019 הקבינט המדיני-ביטחוני אישר את עסקת הרכישה של חברת אירונאוטיקס על ידי חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו בסכום של כ-850 מיליון שקל,[6] סטולרו מחזיק ב-50% מאירונאוטיקס ורפאל ב-50% נוספים. עם השלמת תהליך הרכישה, אירונאוטיקס נמחקה מהמסחר בבורסה.

בספטמבר 2019 רכשה "רפאל" 50% מחברת "כנפית" ממגדל העמק, המייצרת חלקי מבנה לכטב"מים. 50% הנותרים נותרו בידי מייסדי "כנפית", שי ושולה פיין.[7]

מנהליםעריכה

שם תקופת כהונה כמנכ"ל
מאיר מרדור 1958–1968
ישעיהו לביא 1968–1970
זאב בונן 1970–1978
בן-ציון נוה 1978–1982
זאב בונן 1982–1987
משה פלד 1987–1992
יצחק גת 1992–1998
גיורא שלגי 1998–2004
ידידיה יערי 2004–2016
יואב הר אבן 2016–היום

רווחיםעריכה

בשנת 2009 דיווחה החברה על מכירות שהסתכמו בכ־6.3 מיליארד ש"ח (כ־1.6 מיליארד דולר), ורווחיה באותה השנה – כ־441 מיליון ש"ח.[8] מעל ל־50% מההכנסות וההזמנות של החברה מגיעות מלקוחות מחוץ לישראל, ולפי דיווחי החברה כ־8% מההכנסות מושקעות במחקר ופיתוח (מו"פ).

בשנת 2013 דיווחה החברה על מכירות שהסתכמו בכ־2 מיליארד דולר.

בשנת 2014 מכירות החברה הסתכמו בכ-7 מיליארד ש"ח ורווח נקי של 322 מיליון ש"ח.[9]

בשנת 2015 מכירות החברה הסתכמו בכ-7.8 מיליארד ש"ח ורווח נקי 459 מיליון ש"ח.[10]

בשנת 2016 מכירות החברה הסתכמו ב-8.32 מיליארד ש"ח ורווח נקי של 473 מיליון ש"ח.[11]

בשנת 2017 מכירות החברה הסתכמו ב-8.1 מיליארד ש"ח ורווח נקי של 446 מיליון ש"ח.[12]

בשנת 2018 מכירות החברה הסתכמו ב-9.3 מיליארד ש"ח ורווח נקי של 479 מיליון ש"ח.[13]

מבנה ארגוניעריכה

 

מנכ"ל החברה (מאז 2016) הוא אלוף (מיל.) יואב הר אבן, ויו"ר הדירקטוריון הוא עוזי לנדאו. החברה מעסיקה מעל ל-7,500 עובדים, רובם מהנדסים וטכנאים, ונחשבת למעסיקה הגדולה ביותר בצפון הארץ.

בשנת 2013 בוצע שינוי במבנה הארגוני של רפאל, שכלל בין היתר בפיצול סמכויות "חטיבת הטילים", וכיום כוללת מספר חטיבות שאחראיות על פיתוח כל אחד ממוצריה:

  • חטיבת מערכות לעליונות אווירית – מתכננת, מפתחת ומייצרת מגוון של טילים מונחים לרבות טילי א"א (אוויר-אוויר), אוויר-קרקע, טילי נ"ט (נגד-טנקים) ומערכות אלקטרואופטיות.
  • חטיבת אוויר ומודיעין – מתכננת, מפתחת, מייצרת ומשלבת מערכות אוויר, ים, ויבשה מקיפות, הכוללות תקשורת, לוחמה אלקטרונית (ל"א), אמצעי נגד אלקטרו־אופטיים, פיקוד ושליטה (פו"ש), בקרה וניהול שדה קרב, קישורי נתונים, מערכות הגנה על גבולות וחופים, פתרונות להגנת העורף, מערכות לפריצת שדות מוקשים, מערכות מעקב, מערכות הדרכה והדמיה.
    • מינהלת אוויר-שטח ונשק מנגד – מנהלת העוסקת במכלול יכולות התקיפה.
    • מינהלת האלקטרוניקה – בין מוצריה מערכות איכון אלקטרואופטיות ומערכות איסוף ומודיעין כמו ‘ריקילייט’ ו’לייטנינג’.
    • מינהלת תקשוב – מפתחת את כל התשתית התקשובית ומערכות קשר (כולל מערכת ‘בינט’ של רדיו מבוסס תוכנה).
    • מינהלת המודיעין והסייבר – משווקת מערכות מודיעין, אחיזת שטח וסייבר.
  • החטיבה למערכות יבשה וים – הוקמה ב-2013. מרכזת פיתוח וייצור מערכות יבשה הכוללות, בין השאר, עמדות נשק, מיגון לרק"ם, מערכות משוגרות-כתף ומערכות לחימה ימיות. בנוסף לאלה תעסוק החטיבה בתחום הגנת התשתיות והמתקנים האסטרטגיים בים וביבשה.
  • חטיבת מנור וטכנולוגיות (מנועים וראשי קרב) – מפתחת מנועי טילים, מערכות הנעה בחלל, ראשי נפץ ופירוטכניקה, התקני פריצה בשלט רחוק ואמצעי הטעייה ימיים חד-פעמיים. מוצרי המפתח של חטיבה זו כוללים מערכות הנעה שנעשה בהן שימוש בלווייני אופק וארוס ובטיל האנטי-בליסטי חץ, ומגוון של פריטי ציוד לפריצת דלתות וקירות.
  • חטיבת מו"פ והנדסה ("מפה") – מאגדת בתוכה את כל פעילות המו"פ המתבצעת ברפאל. תחתה בין היתר[14] שטח אלקטרוניקה, שטח מכניקה, שטח אלקטרואופטיקה, שטח תוכנה ושטח מו"א (מערכות אווירונאוטיות).[15]
  • חטיבת תחמושת ותשתיות לאומיות – אחראית על שטח הניסויים הלאומי בשדמה, מרכז המחקר הצבאי ומרכז הדמיית הל"א, המכונה סמל"א - סייבר מודיעין ולוחמה אלקטרונית,[16][17][18][19] העוסק במחקר: מערכות RF, אלגוריתמי עיבוד אות, מערכות אלקטרואופטיות, סייבר, GPS, תקשורת, ניווט הנחיה ובקרה.

פרישה גאוגרפיתעריכה

משרדי החברה פרוסים במקומות שונים ברחבי-הארץ, ובעיקר בגליל:

חברות בתעריכה

לרפאל מספר חברות בת בבעלות מלאה או חלקית[24][25][26]:

  • R-jet - פיתוח מנועי סילון זעירים
  • Vision map - פיתוח מערכות מיפוי
  • SMART - חברה יצרנית
  • אופגל - יצור שיווק ומכירת מערכות אלקטרואופטיות
  • RUSA - שיווק, אחזקות, טיפול ברכש בארצות הברית.
  • אמפרסט מערכות - פיתוח פרויקטי תוכנה בתחום המכ"ם, התקשורת והשו"ב, ובכלל זה מערכת השו"ב של כיפת ברזל
  • בקר הנדסת מערכות טורבו - חברה ליצור מנועי סילון קטנים בעלי נצילות גבוהה
  • שפיר מערכות ייצור - פיתוח ויצור מערכות ממוחשבות, פתרונות אוטומציה, פיתוח מערכות ממוחשבות.
  • CATS - סיוע בעבודות הממומנות מתקציבי הסיוע האמריקאי (FMS)
  • PAP - לצורך שיפור יכולת זכייה בהזמנות מול משרד הביטחון הספרדי
  • קונטרופ טכנולוגיות מדויקות
  • Rafa Latino - חברה ברזילאית[27]
  • Dynamit Nobel Defence - חברה גרמנית, יצרנית מטול רקטות נגד טנקים ידוע בשם Panzerfaust לטווחים קצרים של מאות מטרים. נרכשה על ידי רפאל ב-2004[28]
  • ERCAS - חברת בת הולנדית
  • Pine Telecom - חברת תקשורת דרום קוריאנית[29]
  • גרין סיטי
  • גל-אל
  • אל סיאלו פתרונות אינרציאליים[30]
  • מרכז טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת
  • DIR
  • RFE - חברת שיווק
  • אקיוביט - פיתוח ובייצור של שעונים אטומיים[31]
  • RAFSEC
  • אמרל - שירותים מקצועיים בתחומי תיעוד הנדסי, כתיבה טכנית, אחזקה ותחזוקה, ייעוץ לניסויים, הטמעה ופיתוח הדרכה ומערכות מידע[32]
  • שילת אופטרוניקה[33]
  • DSIT - פיתוח ציוד לגילוי עצמים תת-מימיים.[34]
  • אמרל - שירותים הנדסיים
  • SCD – התקנים מוליכים למחצה

Rafael Development Corporationעריכה

RDC ‏– Rafael Development Corporation‏ – הממוקמת במגדלי עזריאלי בתל אביב, היא חברה להשקעות בחברות הזנק המוחזקת בשותפות עם אלרון. החברה הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 במטרה למסחר טכנולוגיות צבאיות שפותחו ברפא"ל לשימושים אזרחיים. בין השאר השקיעה ב:

  • חברת גיוון אימג'ינג שהוקמה בשנת 1998 ופיתחה גלולה שכוללת מצלמת וידאו זעירה לאבחון אי סדירויות במעי הדק על בסיס פטנט רשום של רפא"ל.[35] בשנת 2013 נמכרה לחברת קובידיאן תמורת כמיליארד דולר.[36]
  • חברת אורמיר (Oramir) שנמכרה ליצרנית ציוד ייצור השבבים האמריקאית אפלייד מטיריאלס.[37]
  • חברת מדינגו, שפיתחה משאבת אינסולין ממוזערת לחולי סוכרת ונמכרה בשנת 2010 לחברת הופמן לה רוש, תמורת 170 מיליון דולר.[38]
  • חברת 3DV Systems שפיתחה טכנולוגיה למצלמות וידאו המאפשרת לכידה של ממד העומק בחפצים בזמן אמת, המיושמת במצלמה שפיתחה הקרויה ZCam. נמכרה בשנת 2009 לחברת מיקרוסופט תמורת כ-35 מיליון דולר.[39]
  • חברת אוונטרי, הוקמה במקור בשם וויטקום בשנת 1997 וגייסה כ-20 מיליון דולר, בין השאר מקרן הון הסיכון של ג'ורג' סורוס.[40] נמכרה בשנת 2006 לחברת יוניטי הקנדית.[41]

מוצרים בולטיםעריכה

 
טיל פופאי
 
משגר CARPET מותקן על פומ"ה של צה"ל
 
כיפת ברזל – מערכת הגנה אווירית נגד טילים בשירות מערך ההגנה האווירית של צה"ל

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אתר החברה, אודות רפאל
  2. ^ מוטי בסוק, הפיכת רפא"ל לחברה ממשלתית עלתה למשלם המסים 7.5 מיליארד ש"ח, באתר הארץ, 17 באפריל 2008
  3. ^ 3.0 3.1 אמיר טייג, ענבל אורפז, הסודות של רפאל - המעבדה הלאומית של ישראל - נחשפים, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2014
  4. ^ יואב זיתון, האשה הסודית: מי קיבלה את פרס הביטחון?, באתר ynet, 3 בספטמבר 2012
  5. ^ אודי עציון ואיתמר אייכנר, ‏מערכת אש, באתר "ידיעות אחרונות", 16 ביוני 2014
  6. ^ יובל אזולאי, ‏הקבינט אישר: אירונאוטיקס תימכר לרפאל בסכום של 850 מיליון שקל, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2019
  7. ^ גולן חזני, רפאל רוכשת 50% מיצרנית רכיבי המל"טים ממגדל העמק, באתר כלכליסט, 10 בספטמבר 2019
  8. ^ אורה קורן, רפאל: רווח נקי של 441 מיליון ש"ח ומכירות בשווי 6.1 מיליארד ש"ח, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2010
  9. ^ אורה קורן, רפאל סיימה את שנת 2014 ברווח נקי של 322 מיליון ש"ח, באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2015
  10. ^ אורה קורן, רפאל: רווח נקי של 459 מיליון ש"ח ב-2015, באתר TheMarker‏, 22 במרץ 2016
  11. ^ יובל אזולאי, ‏עוד שנה מוצלחת לרפאל: רווח נקי של 473 מיליון ש"ח, באתר גלובס, 19 במרץ 2017
    אורה קורן, רפאל: רווח נקי של 473 מיליון ש"ח ממכירות של 8.3 מיליארד ש"ח ב-2016, באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2017
  12. ^ יואב סטולר, רפאל מסכמת את שנת 2017 עם רווח נקי של 446 מיליון ש"ח, באתר כלכליסט, 28 במרץ 2018
  13. ^ חגי עמיתרפאל מסכמת את 2018: המכירות זינקו, הרווח התפעולי התכווץ, באתר TheMarker‏, 31 במרץ 2019
  14. ^ תביעה במסגרתה מצוינים שמות השטחים, 2015
  15. ^ במקור ראשי התיבות מו"א ציינו "מבנה ואווירודינמיקה"
  16. ^ סמל"א, portal.rafael.co.il
  17. ^   רן לוי, סמל"א – סייבר מודיעין ולוחמה אלקטרונית, ברפאל, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
  18. ^ המוח של הצבא - רפאל ממעבדה למערכה, מרץ 2004
  19. ^ ברושור אודות סמל"א
  20. ^ תביעה במסגרתה תיאור המעמד המוניציפלי של מכון דוד, פברואר 2017
  21. ^ מרכז פיתוח חדש של רפאל הוקם בפארק תעשיות משגב
  22. ^ אזור 51 הישראלי,ISRAEL DEFENSE, פברואר 2014
  23. ^ אורה קורן, רפאל הולכת בעקבות המהנדסים: חנכה מרכז מחקר ופיתוח ראשון בירושלים, באתר TheMarker‏, 14 ביוני 2017
  24. ^ דו"ח אחריות חברתית 2017, אתר רפאל
  25. ^ פירוט חברות בת של רפאל, 2010
  26. ^ חברות בת של רפאל, ידיעות למועמד, עמוד 11, שנת 2010
  27. ^ רכישת החברהRafa Latino, 2012
  28. ^ מטול פנצרפאוסט שמיוצר על ידי חברה בבעלות רפאל - בידיים כורדיות, ISRAEL DEFENSE, יולי 2016
  29. ^ Rafael Enters as Minority Shareholder in South Korean Telecom company PineTelecom, "Defense Update", Oct 30, 2013
  30. ^ *   אתר האינטרנט הרשמי של אל סיאלו פתרונות אינרציאליים
  31. ^ רפאל קנתה 50 אחוז מ"אקיוביט", "ישראל דיפנס", 14 באוגוסט 2011
  32. ^ *   אתר האינטרנט הרשמי של אמרל
  33. ^ *   אתר האינטרנט הרשמי של שילת אופטרוניקה
  34. ^ עמי רוחקס דומבה, רפאל רוכשת חצי מחברת DSIT, "ישראל דיפנס", 31 בינואר 2016
  35. ^ יורם גביזון, לאלרון יש גלולה ששווה יותר מאי.סי.איי וגילת ביחד, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2001
  36. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏קובידיאן האירית תרכוש את גיוון לפי שווי של כמיליארד דולר, באתר גלובס, 8 בדצמבר 2013
  37. ^ עודד חרמוני, איך כמעט התפוצצה עסקת מכירת אורמיר לאפלייד מטיריאלס, באתר הארץ, 1 ביולי 2001
  38. ^ יורם גביזון, רווח ההון של אלרון ממכירת מדינגו: 58 עד 81 מיליון דולר, באתר הארץ, 13 באפריל 2010
  39. ^ שרון שפוררהאקזיט נכשל - אבל באלרון מתעקשים לאשר בונוס לבכירים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2010
  40. ^ נומורה ו- ABN אמרו השתתפו בגיוס של 20 מיליון דולר שערכה וויטקום מיוקנעם, באתר TheMarker‏, 23 בינואר 2001
  41. ^ ערן גבאי, עוד מכה בשוק תשתיות האלחוט הישראלי: אוונטרי נמכרה ליוניטי הקנדית ב-1.75 מיליון דולר בלבד, באתר הארץ, 20 בפברואר 2006