פתיחת התפריט הראשי

אוריינות לשונית

אוריינות לשונית היא יכולת המאפשרת לאדם לרכוש שפה כתובה ומדוברת. נראה כי אוריינות "מתפתחת מלידה וקשורה לחשיפה ולתמיכה סביבתית מפרה"[1] היא מתחילה בשלבים המוקדמים ומתפתחת ככל שהילד נחשף ליותר גירויים שפתיים, הן בבית והן בגן, כשהשיח אותו הוא מפתח בשלבים המוקדים משפיע מאוד על המשך חייו. אוֹריינות, במשמעותה הבסיסית, היא היכולת לקרוא ולכתוב. בהתאם לכך, מקור השם הוא מהמילה בר-אוריין, שפרושה בארמית הוא אדם היודע לקרוא בתורה. בני אדם מייצרים תקשורת בינם לבין אחרים באמצעות שפה, שהיא מערכת סימנים מוסכמת וידועה מראש. על מנת להיות שותף פעיל בחברה אוריינית, על הפרט לפתח ולהעשיר שפתו. ככל שהוא יהיה מוקף ביותר גירויים שפתיים, כך תגדל יכולתו לקיים תקשורת טובה יותר עם הסביבה[2].

התפתחות אוריינות אצל ילדיםעריכה

התהליך המואץ של רכישת השפה מתרחש בגיל הגן, כאשר הילדים חשופים לתקשורת בינאישית רבה יותר בינם לבין קבוצת השווים. בשלב זה הרכישה קריטית לשלבים המתקדמים ומשפיעה מאוד גם על ההישגים הלימודיים-חברתיים-תרבותיים של הילד. היכולת לזהות שפה רשמית ומשפט מורכב ואף ליצור אותם במצבים מסוימים יכולה להופיע אצל ילדים בגיל הגן, אך שימוש נכון ובמצבים ראויים עדיין יתבצר בבגרות[3]. ככל שהילד נחשף ליותר גירויים, מתאפשרת לו גישה לידע באמצעות שפה. הוא מתחיל להבין את דרכו בעולם, דרך המילים, משמעותן והבנתן. בשלבי הגן הראשונים לומד הילד להתמצא בשפה באמצעות המילים החדשות, התאמת צליל לאות, שיום של דברים ושיוך של פעולות למילים. כל הזדמנות בה הילד נחשף לשיח היא הזדמנות ללמידה והרחבת האוריינות השפתית לעוד מבנים חברתיים, לעוד הקשרים תרבותיים ולעוד נושאים ומשלבים לשוניים. ילד שיש לו יותר כלים בארגז המשחקים, יוכל להתאים את עצמו לפעילויות רבות יותר, להיות יודע, אוריין, של יותר משחקים, של יותר שפה.

עם זאת, להקשרים התרבותיים וחברתיים יש השפעה על התפתחות האוריינות בקרב ילדים. שכל בקרב חברות אורייניות יותר, יהיה דגש רב יותר על חשיבות פיתוח האוריינות השפתית ויהיה לכך מיקוד, שיאפשר לילד לפתח יכולות רבות יותר, מחברו, המגיע מתרבות אחרת. בחברה המערבית נהוג ומקובל להיות בר אוריין. זהו סטטוס מסוים. יכולת המאפשרת ליחיד להתקדם יותר בחברה ומנבאת את הצלחתו העתידית[1].

ידיעת שפה היא הכרחית כמו זיהוי פרצוף או צורות, אך היא בקטגוריה נפרדת מאלה. השימוש הטבעי ביותר של השפה היא בשימוש האורלי שלה. שימוש השיחה הבין אישית היא העברת מידע וישנו שימוש בהקשר בזמן השיחה על מנת להשיג מטרה זו. בזמן העברת המידע ישנו דגש על איך המידע מועבר בצורה הטבעית ביותר. השימוש בדקדוק נכון, מורפולוגיית השפה, התבטאות, אינטונציות שונות, טון הדיבור, ווליום הדיבור. דרך אלמנטים אלה ניתר ליצור שיחה שוטפת בין הדוברים, אך התעלמות מאחד האלמנטים הללו, יכולה לגרום לחוסר טבעיות  מיידית בזמן השיחה.[4] ילדים מגיל צעיר מאוד כבר מסוגלים להבדיל בין שפה לבין תחומי זיהוי שונים כחלק מההתפתחות שלהם. הם מסוגלים להבחין בחלקים מסוימים של השפה בעוד שהם מתעלמים מחלקים אחרים. הבנת שפה אצל ילדים בגיל היסודי נעה בין הבנת השפה הכתובה ובין הבעה אורלית של הטקסט. ככל שהילד נחשף לשפה בסביבה טבעית אשר יכולה לתקן אותו או לאמן אותו ובה הוא יכול לשאול שאלות ולהקשיב לשיחות טבעיות, כך הקשר בין יכולת הקריאה לבין יכולת ההבנה וההבעה של הילד תהיה יותר גדולה.

"התפתחות השפה מוצגת תוך הדגשת קשרי הגומלין ההדוקים בינה ובין תחומי התפתחות אחרים, בעיקר ההכרתיים והחברתיים"[1], כלומר האוריינות השפתית מושפעת ומשפיעה על תחומי דעת אחרים בהם הילד מצופה להציג יכולות התואמות את שלב התפתחותו ביחס לאחרים. השפה היא מפתח לקיום קשרי גומלין עם הסביבה. על מנת לעשות זאת, בעת תהליך רכישת השפה, נדרשת הבנה של חמישה תחומים:

  • הגה (פונולוגיה)
  • משמעות (סמנטיקה)
  • צורות ( מורפולוגיה)
  • תחביר (סינטקס)
  • שימוש (פרגמטיקה)

הצלחה ברכישת כל אלו מאפשרת לקיים תקשורת עם הסביבה ומאפשרת את השתלבותו של היחיד בחברה.

ילדים אשר קולטים את השפה הכתובה כסוג נפרד מהשפה המדוברת הם אלה שמקריאים להם, שרואים טלוויזיה, משחקים משחקי מחשב ורואים סרטים. כל אלה בעלי שימוש נפרד בשפה. ילדים מגיל 3 כבר מסוגלים לדמות את צורת הדיבור של דמויות שונות על פי דרך הדיבור והבדלי מין בזמן משחק. ילדים מסוגלים להגיד בצורה הנכונה מה קרה בזמן הסיפור בזמן עבר, הווה או עתיד.

מבטאיםעריכה

מבטאים יכולים להתבטא בשני מובנים; השפה המדוברת והשפה הכתובה. בשניהם יש שינויים גדולים בשימושם. גם בשפה המדוברת יש התפצלות למבטאים השונים של השפה על פי אזורים, אשר מתחלקים במצבים השונים של אוכלוסיית האזורים והתפתחות השפה באזור לעומת אזור אחר אשר התפתח אחרת, למשל האנגלית של הקהילה השחורה, או האנגלית של הסקוטים לעומת האנגלים. קהילות מבוססות שנים רבות יפגינו יותר סוגי מבטאים מאשר שפה סגורה וחדשה יותר כמו עברית (בר-אדון). בכל זאת בעברית יש גם שינויים בשימוש מורפולוגי של השפה בין השפה הסטאנדרטית והלא סטאנדרטית. זאת ניתן לראות בצעירים בגיל הצבא אשר מדברים בדרך יותר 'ירודה' של השפה כאשר מדברים בין עצמם, בעוד שהם ידברו בצורה יותר סטנדרטית עם הוריהם. (עמוד 423) מבטאים מתבטאים בכל רמה של השפה, בין אם בפונולוגיה שלה, במורפולוגיה או בשימוש במילים שונות. בין נשים לגברים גם בדרך כלל יהיה שוני בשימוש השפה ובדרך הדיבור.

דוברי השפה יכולים להבדיל בין האינטונציות השונות ולשים לב למבטאים חריגים בשפה, בין אם זה ההבדל בין דיאלקטים שונים או בין אם השוני הוא מבוסס על מין. דוברי השפה יכולים לשים לב גם אם השימוש בשפה הוא יותר מכובד או אם הוא ברמה נמוכה. השפה ברמה המכובדת נחשבת כסטנדרט הלמידה הבית ספרית והשפה שבה ישתמשו בכתיבת ספרי הלימוד.[5]

פיסוק כהתבטאות שפתיתעריכה

פיסוק הוא דרך לבטא את השפה המדוברת בכתב. אם בשפה המדוברת ישנן אינטונציות שונות, טון דיבור שונה ודיבור גוף, הפיסוק מראה לקורא איפה ישנו שינוי כזה בטקסט עצמו ומראה את כוונתו של הכותב בהקשר הטקסט. פיסוק נועד בשביל לספק הבנה מקסימלית של הטקסט בשביל הקורא ולפתור כל חוסר בהירות של הטקסט בנוגע לדקדוק וסיום משפט. פיסוק יכול לגרום לחוסר מונוטוניות בזמן קריאת הטקסט, בעוד שחוסר פיסוק נותן רושם של משפט שנמשך בלי לקחת נשימה בזמן דיבור. אנו קוראים משפטים על פי הפיסוק בראשנו כפי שהיינו שומעים את המשפט מדובר אלינו.[4]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • פולק, איתי. בין אוריינות לשונית כללית לאוריינות בתחומי הדעת. מול: היוזמה למחקר יישומי בחינוך האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים, 2012.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ד"ר אניטה רום, ד"ר מיכל סגל וד"ר בתיה צור, "ילד מה הוא אומר? על התפתחות שפה אצל ילדים", בהוצאת מכון מופ"ת, 2003
  2. ^ שופר אנגלהרד, לקראת חינוך מיטבי בגן הילדים, הצעות לגננות על בסיס ידע מחקרי., היזמה למחקר יישומי בחינוך. ירושלים. (פרק 4 טיפוח כישורים במסגרת הגן, עמ' 31-42), 2013
  3. ^ Peled, N., On the shift from speech to writing : children's textual production in different genres. In N. Peled (ed.), From speech to writing, .Jerusalem : David Yelin State Teachers ' College [in Hebrew]
  4. ^ 4.0 4.1 Dorit Ravid; Liliana Tolchinsky (1 ביוני 2002). "Developing linguistic literacy: A comprehensive model" 29. doi:10.1017/S0305000902005111. 
  5. ^ Berman, R. A. (2000). Report to the Spencer Foundation. Developing literacy in different contexts and in different languages, September 2000. Tel Aviv University.