אחימעץ בן פלטיאל

משורר איטלקי

רבי אֲחִימַעַץ בֶּן פַּלְטִיאֵל (1017, קפואה, איטליה1054/1060, אוריה, פוליה, איטליה) היה היסטוריון ופייטן יהודי-איטלקי, שנודע בשל חיבור כרוניקה, בשם: "ספר היוחסין" (היא "מגילת אחימעץ").

אחימעץ בן פלטיאל
Ahimaaz ben Paltiel
Oria - Porta degli Ebrei.jpg
לידה 1017
קפואה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1060 (בגיל 43 בערך)
אוריה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1060 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד וזיר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
עץ המשפחה של אחימעץ בן פלטיאל

חייועריכה

אחימעץ נולד בשנת 1017 בעיר קפואה שבדרום איטליה למשפחה יהודית עתיקה ומיוחסת: אבות אבותיו היו פייטנים ידועי שם ובהם שפטיה בן אמיתי, וקרובי משפחתו שמואל בן פלטיאל ופלטיאל הנגיד שימשו שרים בממלכתו של הח'ליף אבו תמים אל מואיז. אחיו של אחימעץ מתו בגיל צעיר, והוא היחיד מבני אביו שהגיע לבגרות. אבי המשפחה הראשון שנזכר בספר היוחסין שחיבר על משפחתו (מגילת אחימעץ) הוא רבי אמיתי.

על פי דבריו במגילה, לאחימעץ נולדו שני בנים. בנו פלטיאל נולד בשנת ד'תשצ"ח, ובנו שמואל נולד בשנת ד'תת"ד.

מגילת אחימעץעריכה

מחודש אדר עד חודש סיון[1] בשנת ד'תתי"ד[2] (1054) חיבר אחימעץ את הכרוניקה 'מגילת היוחסין' – חיבור פרוזה בחרוזים, המתאר את תולדות המשפחה והקהילה מהמאה ה-9 ועד זמנו של אחימעץ.[3] המגילה מכילה זיכרונות ותיאורים היסטוריים שהחוקרים רואים בהם מקור מהימן (במגבלות הז'אנר הספרותי) לתולדות היהודים בקהילות דרום איטליה בשלהי האלף הראשון. לצִדם מצויים במגילה אגדות ומעשיות.

על רקע תולדות משפחת אחימעץ, מתארת המגילה בין השאר את סבלם של היהודים במערב אירופה, ובמזרח התיכון וצפון אפריקה בצל הכיבוש הערבי.

רבים מבני משפחתו (בהם שפטיה בן אמיתי, בנו אמיתי בן שפטיה, וכן פלטיאל הנגיד) היו מנהיגי קהילות באיטליה, במצרים ובמקומות נוספים, ונטלו חלק נכבד במאורעות המרכזיים בימיהם, ועל כן מהווה המגילה תעודה היסטורית חשובה כמקור לאירועים בתולדות עם ישראל בעת ההיא.

בנימין קלאר כתב בפתח החיבור: ”היא מגילת יוחסין לרבי אחימעץ בירבי פלטיאל משנת ד' תתי"ד 1054, וספר בה ייחוס אבותיו, ונלווה אליהם לקט רשימות וסיפורי המקבילים לסיפורי המגילה, וגם ילקוט פיוטים אשר לפייטני איטליה הקדמונים הנזכרים במגילה.”. אחימעץ מתאר את משפחתו: ”...מאבותיי כהובאו. באנייה בנהר פ[ישון] [...] עם הגולה אשר טיטוס ה[גלה.] העיר ביופי כלולה, ובאורן עלו, ושם נקהלו [ ] גדלו, ובמעשים נתעלו. ורבו ופרו ועצמו ונב[ ] עמר מהם. מניניהם, מבני בניהם.”

לפי אתר האקדמיה ללשון העברית: "סגנון המגילה מזכיר את ספרות המקאמות העברית שהתפתחה בהמשך בעיקר בספרד ובפרובאנס"[3]. עם זאת "ברור כי זו יצירה יהודית מקורית לחלוטין".[4]

"הכינוי "מגילת אחימעץ" ניתן לחיבור על ידי בנימין קלאר, שההדירהּ."[3]

המגילה נתגלתה בידי אדולף נויבאואר ב-1869 וב-1895 נתפרסמה על ידיו במלואה תחת השם "ספר יוחסין". מאז יצאה המגילה במספר מהדורות וכן תורגמה למספר שפות (ראו להלן, בפרק: "מהדורות מגילת אחימעץ").

מהדורות מגילת אחימעץעריכה

מהדורות בעבריתעריכה

תרגומיםעריכה

  • David Kaufmann, Die Chronik des Achimaaz von Oria (850-1054), ein Beitrag zur Geschichte der Juden in Süditalien, Frankfurt a.M.: J. Kauffmann, 1896. תרגום לגרמנית.
  • Marcus Salzman (translated with an introduction and notes), The chronicle of Ahimaaz, New York: Columbia University Press, 1924 (second printing: New York: AMS Press, 1966). תרגום לאנגלית.
  • Cesare Colafemmina (צ'זרה קולפמינה), Ahina‘az ben Paltiel, Sefer Yuhasin, Libro delle discendenze, Vicende di una famiglia ebraica di Oria nei secoli IX-XI, Messaggi: Cassano delle Mugre, 2001 (facsimiles of the Hebrew text from Biblioteca Capitolare della Catedrale di Toledo, Ms. 86.25, with Italian translation on opposite pages). תרגום לאיטלקית.
  • Robert Bonfil, History and folklore in a medieval Jewish chronicle, the family chronicle of Ahima’az ben Paltiel, Leiden:‎ Brill,‎ 2009 (Includes a vocalized critical edition of the Hebrew text and an English translation of the chronicle, pp. 226 - 355). תרגום חדש לאנגלית.

קישורים חיצונייםעריכה

על המגילה ומהדיריהעריכה

מהדורות של המגילהעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ [1]
  2. ^ [2]
  3. ^ 1 2 3 4 תשכ"ה (1965): מגילת אחימעץ מעובדת ומוגשת כחומר למילון, האקדמיה ללשון העברית, ‏28 באוקטובר 2014
  4. ^ חננאל מאק, מדי מודינה עד רות ורנה, באתר הארץ, 3 באפריל 2008