פתיחת התפריט הראשי

פלטיאל הנגיד (לעיתים רבי פלטיאל הנגיד; נפטר בשנת 976) כיהן כנגיד הקהילות היהודיות במזרח וכראש השרים בממלכתו של הח'ליף אבו תמים אל מואיז.

במגילת אחימעץעריכה

על פי המסופר במגילת אחימעץ, פלטיאל נולד במחוז קלבריה באיטליה ולמד אסטרולוגיה ואסטרונומיה. הוא היה צאצא של משפחה מכובדת ביותר, וכאשר הח'ליף אל מואיז כבש את איטליה, הוא התעניין במשפחה ופלטיאל הוצג בפניו, מצא חן בעיניו ומונה ליועצו האישי. בעקבות חזון בכוכבים בו חזה פלטיאל שאל מואיז ימונה לח'ליף, מונה פלטיאל למשנה למלך[1][2].

כאשר באה משלחת ביזנטית כדי לכרות ברית עם הח'ליף אל מואיז, שגריר המשלחת לא רצה לדבר עם יהודי (אותו שגריר ביזה את פלטיאל הנגיד), ולכן לא התקבל לשיחות עם הדרג המדיני של הממלכה. לאחר כמה ימים, התנצל ורק אז התקבל לשיחה עם פלטיאל, שבסופה הם חתמו הסכם שלום. פלטיאל הנגיד תכנן את מסע הכיבוש של הח'ליף במצרים[3].

לאחר הצלחותיו הללו, מינה הח'ליף אל מואיז את פלטיאל לראש השרים בממלכתו, ועושרו וכבודו התעצמו עד מאוד. הח'ליף גם העלה אותו בדרגה, ובשם הח'ליף קיבל שליטה בארץ ישראל, מצרים, סוריה, סיציליה, מרוקו ושאר ארצות המזרח[4].

במגילת אחימעץ מתואר פלטיאל כ-"המגן לקהלות עם אל הדרים במצרים ובארץ ישראל בפלרמו ובאפריקא ובכל ארץ ישמעאל.[5]

במחקרעריכה

ב"לקוטים מדברי יוסף" לר׳ יוסף בן יצחק סמברי מופיע סיפור על מינוי "פלוני" כנגיד הראשון במצרים[6]. ישנם אשר זיהו סיפור זה כמתייחס לפלטיאל ובהתאם הדעה המקובלת בקרב החוקרים היא שפלטיאל היה הנגיד הראשון על הקהילות היהודיות במזרח[7]. אולם יש חולקים על קביעה זאת וטוענים שמוסד הנגידות התפתח מאוחר יותר והתואר "נגיד" שניתן לפלטיאל לא היה קשור למוסד זה[8].

לאחר כמה זמן אף הוכתר בתואר רב. מאוחר יותר, עשר שנים בערך לפני מותו, הוא מונה לשר הכספים ולגובה המיסים בתחום שלטונו של הח'ליף. פלטיאל הנגיד נפטר בשנת 976, ובנו ממשיכו היה שמואל בן פלטיאל. אחיינו אחימעץ בן פלטיאל כתב את "ספר היוחסין", בו סופר על חיי היהודים בתקופה זו.

במגילה מסופר כי בנו העלה אותו לקבורה בירושלים.

באשר לזהותו של פלטיאל במקורות חיצוניים, הועלו במשך השנים מספר סברות. העדכנית ביותר היא של משה גיל שסובר שייתכן והמצביא היהודי בצבא הפאטימי, פאצ'ל איבן סאהל, הוא פלטיאל הנגיד. הוא מנמק זאת בכך לאור הדמיון בין השמות, היות שניהם משכילים ורופאים, וכן הדמיון בתפקיד שכל אחד מהם מילה בחצר הפאטימית, והיות פאצ'ל בהמשך מושל צבאי של כלל סוריה ואחראי כספים. בנוסף הסיפור על פלטיאל והשגריר הביזנטי מופיע במקורות המוסלמים על פאצ'ל בגרסה דומה לפיה במהלך המערכה על ארץ ישראל, מושל ממדינה מוסלמית עוינת מסרב לקבלו בשל מוצאו היהודי, אך לבסוף חוזר בו. עם זאת ישנן עדיין סתירות בין המקורות כגון שנת הפטירה המאוחרת יותר של פאצ'ל שחי עוד בתחילת שלטון הח'ליף אל-חכים (996).

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אדולף נויבאואר, ‏סדר החכמים וקורות העתים, כרך ב', אוקספורד: דפוס קלארינדון, תרנ"ג-1895, עמ' 125, באתר HebrewBooks
  2. ^ בנימין קלאר, ‏מגילת אחימעץ, ירושלים: הוצאת תרשיש, תש"ד, עמודים לח-לט, באתר HebrewBooks
  3. ^ בנימין קלאר, ‏מגילת אחימעץ, ירושלים: הוצאת תרשיש, תש"ד, עמודים מג-מד, באתר HebrewBooks
  4. ^ בנימין קלאר, ‏מגילת אחימעץ, ירושלים: הוצאת תרשיש, תש"ד, עמודים מד-מה, באתר HebrewBooks
  5. ^ בנימין קלאר, ‏מגילת אחימעץ, ירושלים: הוצאת תרשיש, תש"ד, עמודים מה-מו, באתר HebrewBooks
  6. ^ אדולף נויבאואר, ‏סדר החכמים וקורות העתים, כרך א', אוקספורד: דפוס קלארינדון, תרנ"ג-1895, עמ' 115-116, באתר HebrewBooks
  7. ^ יהודה לייב פישמן מימון, ‏הנגידות בישראל, פרק שלישי, באתר HebrewBooks
  8. ^ מרק כהן, ‏המקורות לראשית מישרת ראש-היהודים (הנגידות) במצרים, פעמים 2, קיץ תשל"ט 1979, עמ' 14-5