אטאנאס קוסטוב

יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אטאנאס קוסטובבולגרית: Атанас Костов‏; נולד ב-1900, ברסן, האימפריה העות'מאנית1961, סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה) היה רופא בולגרי אשר זכה לעיטור חסיד אומות העולם על שהציל רופאים יהודים ובני משפחותיהם במהלך מלחמת העולם השנייה.

אטאנאס קוסטוב
Атанас Костов
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1900
רסן, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1961 (בגיל 61 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע רופא עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם (14 באפריל 2002) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם אטאנאס קוסטוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

קוסטוב נולד בעיר רסן שבמקדוניה. ב-1903, לאחר מרד אילינדן משפחתו עברה (היגרה) לסופיה, בולגריה. קוסטוב למד רפואה בגראץ שבאוסטריה. הוא גם עבד בעיירות פרובינציאליות בבולגריה. הוא התחתן עם איואנה מרדזהנובה (Ivana Merdzhanova) בשנת 1934 ולזוג נולדו שני ילדים.

בשנת 1941 הועבר ד"ר קוסטוב, כאחראי על ארגון השירותים הרפואיים, לסקופיה במקדוניה, שהייתה חלק מן השטחים הבולגרים החדשים. בין הרופאים לבין הרוקחים שפגש שם, היו גם יהודים שנפלו קורבן לחקיקה האנטי-יהודית שיישמה ממשלת בולגריה בשטחים החדשים של מקדוניה ותראקיה. ד"ר קוסטוב התנגד לחקיקה מפלה זו, והציע לעמיתיו היהודים לעבוד במקומות קטנים ומרוחקים. לאחר שעברו, ד"ר קוסטוב שמר איתם קשר והשתדל כמיטב יכולתו להקל עליהם. אחר-כך סוכם בין קצין הס.ס. הממונה על הפתרון הסופי בבולגריה - תיאודור דנקר לבין השליח הבולגרי הפרו-נאצי לעניינים יהודיים, אלכסנדר בלב, על גירוש היהודים. בחודשים: פברואר-מרץ 1943 ריכזה המשטרה הבולגרית למעלה מ-7,000 יהודים במחנה "טו-טאפו" מונופול בסקופיה (Skopje), לשם גירוש למחנות ההשמדה.[1]

ביום בו רוכזו היהודים במחנה "מונפול", פנה קוסטוב למשטרה בדרישה לשחרר את הרופאים והרוקחים. לאחר שדרישתו לשחרר את הרופאים והרוקחים נדחתה, וגם בקשתו הטלגרפית מהבירה נענתה בתשובה שלילית, טס ד"ר קוסטוב לסופיה להגיש בקשת התפטרות, בטענה שללא הרופאים והרוקחים היהודים המאיישים את רוב נקודות התורפה של מערכת הבריאות במקדוניה, אי אפשר יהיה להמשיך ולהעניק שרות רפואי מינימלי. הוא הוסיף ואמר כי אם הרופאים היהודים לא ישוחררו מיד, הוא יסיר את כל אחריותו למערכת הבריאות לרווחת האוכלוסייה. התפטרותו לא התקבלה וד"ר קוסטוב שב בטיסה לסקופיה ובידו אישור לשחרר את הרופאים והרוקחים היהודיים. עם חזרתו, זימן את הרופאים והרוקחים לבשר על שחרורם, אך מפקד המחנה עמד על כך שהאישור אינו מתייחס לבני משפחות הרופאים והרוקחים. ד"ר אברהם נסים, הודיע מיד שלא יצא בלי משפחתו ולאחריו עשו כן גם יתר הרופאים. כאשר התברר לד"ר קוסטוב שאין לו כל סיכוי לשכנע את מפקד המחנה, הוא הפעיל גורמים שונים בדחיפות על מנת להשיג גם את שחרור המשפחות. עם זאת, מהרשימה נעדרו ד"ר ניסים ובני משפחתו. שמם הוסר מן הרשימה בלחץ המשטרה שהתנגדה לשחרורם בטענה שנסים מהווה סכנה לביטחון המדינה. הובהר לד"ר קוסטוב שאם יתעקש לשחרר את ד"ר נסים, יערערו על שחרורם של האחרים. מחמת החשש שהפעולה לשחרור ד"ר נסים תחבל בשחרור האחרים, ד"ר קוסטוב נאלץ להיכנע לדרישה ומשפחת נסים מצאה את מותה.[2]

הכרה והנצחה עריכה

לאחר המלחמה, תחת השלטון הקומוניסטי, תמכו בו היהודים שהציל ד"ר קוסטוב, עד מותו ב-1961.[1] ב-14 באפריל 2002 הוא הוכר והונצח על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם, ושמו נרשם על קיר הכבוד.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 תיק חסיד אומות העולם, יד ושם
  2. ^ אטאנאס קוסטוב, באתר "יד ושם" (באנגלית)