אוסטריה

מדינה במרכז אירופה

אוסטריה, כיום רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָהגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מתשע מדינות. אוסטריה גובלת בליכטנשטיין ובשווייץ במערב, באיטליה ובסלובניה בדרום, בהונגריה ובסלובקיה במזרח ובגרמניה ובצ'כיה בצפון. תושביה נקראים אוסטרים, ורובם שייכים לקבוצה האתנית האוסטרית ממוצא גרמני. הדת הנפוצה היא הנצרות הקתולית. אוסטריה היא חברה באיחוד האירופי.

רפובליקת אוסטריה
Republik Österreich
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

גיברלטראוסטריהבלגיהבולגריהקפריסיןצ'כיהגרמניהדנמרקדנמרקאסטוניהספרדפינלנדצרפתצרפתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתיווןיווןהונגריהאירלנדאיטליהאיטליהאיטליהליטאלוקסמבורגלטביההולנדפוליןפורטוגלרומניהשוודיהסלובניהסלובקיהאיסלנדמונטנגרומקדוניה הצפוניתקרואטיהטורקיהטורקיהמלטהסרביהגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההאי מאןגרנזיג'רזיאנדורהמונקושווייץליכטנשטייןקריית הוותיקןסן מרינואלבניהקוסובובוסניה והרצגובינהמולדובהבלארוסרוסיהאוקראינהחצי האי קריםקזחסטןאבחזיהדרום אוסטיהגאורגיהאזרבייג'ןנחצ'יבאןארמניהאיראןלבנוןסוריהישראלירדןערב הסעודיתעיראקרוסיהתוניסיהאלג'יריהמרוקו
המנון לאומי ארץ ההרים, ארץ פלג מים
המנון
ממשל
משטר רפובליקה פדרלית
ראש המדינה נשיא אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא אוסטריה אלכסנדר ואן דר בלן
ראש הרשות המבצעת קנצלר אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
קנצלר אוסטריה קארל נהאמר
שפה רשמית גרמנית (בניב אוסטרי)
עיר בירה וינה 48°12′N 16°21′E / 48.200°N 16.350°E / 48.200; 16.350
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת הפרלמנט האוסטרי עריכת הנתון בוויקינתונים
רשות שופטת בית המשפט החוקתי עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אירופה
שטח יבשתי[3] 83,871 קמ"ר (115 בעולם)
אחוז שטח המים 1.7%
אזור זמן UTC +1
היסטוריה
הקמה אמנת המדינה האוסטרית
- תאריך 27 ביולי 1955[1]
ישות קודמת אוסטריהאוסטריה אזורי הכיבוש באוסטריה
דמוגרפיה
אוכלוסייה[4]
(הערכה 1 בדצמבר 2024)
9,117,778 נפש (99 בעולם)
צפיפות 108.71 נפש לקמ"ר (105 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים[5]
גילאי 0–14 14.23%
גילאי 15–24 9.93%
גילאי 25–54 40.04%
גילאי 55–64 15.20%
גילאי 65 ומעלה 20.61%
כלכלה
תמ"ג[6] (2023) 516.03 מיליארד $ (26 בעולם)
תמ"ג לנפש 56,596$ (21 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[7]
(2022)
0.926 (22 בעולם)
מדד ג'יני 30.2 (נכון ל־2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע אירו[2]‏ (EUR)
בנק מרכזי הבנק הלאומי של אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
חגים לאומיים
סיומת אינטרנט at
קידומת בין־לאומית 43
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עיינו גם בפורטל

פורטל אוסטריה הוא שער לכל הנושאים הקשורים באוסטריה, מדינה במרכז אירופה בעלת היסטוריה ארוכה ומורכבת. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים באוסטריה על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, כלכלה, חברה, תרבות, ספורט ועוד.

היסטוריה

עריכה
  ערך מורחב – היסטוריה של אוסטריה

כ-1,000 שנים לפני הספירה ישבו באזור שבטים איליריים, ואחר כך שבטים קלטיים. במאה ה-1 לפני הספירה חילקו הרומאים את הארץ לשלוש פרובינציות. לאחר התפוררות האימפריה הרומית חדרו לארץ שבטים סלאביים וגרמאניים. בשנת 800 הקים קרל הגדול את "רוזנות הסְפָר המזרחי" (אוסטמארק), וזהו מקור השם "אוסטריה" (בגרמנית: Österreich, "ממלכת המזרח"). בהמשך פלשו לשטחיה ההונגרים, והובסו בידי הקיסר אוטו הראשון במאה ה-10.

במאה ה-13 הוחלף שלטונו של בית באבנברג בבית הבסבורג, והוא שלט בה עד סוף מלחמת העולם הראשונה. מלכי בית זה צירפו לשטחם את טריאסטה ואיחדו את המדינה כדי לאפשר למדינה גישה אל הים התיכון.

במאות ה-16 וה-17 נלחמה אוסטריה באימפריה העות'מאנית, שהשתלטה על חלקים גדולים משכנתה הונגריה. ב-1529 הדפו האוסטרים מצור עות'מאני על בירתם וינה.

במאה ה-17 השתתפה אוסטריה במלחמת 30 השנה, נלחמה ברפורמציה ושימרה את הדת הקתולית. ב-1683 הצליחה להדוף סופית את האימפריה העות'מאנית, לאחר שזו הגיעה עד שערי הבירה וינה בקרב וינה. לאחר מכן נחתם הסכם קרלוביץ, שבמסגרתו נאלצו העות'מאנים לוותר ויתורים טריטוריאליים נרחבים – רובה של הונגריה, טרנסילבניה וסלובניה נמסרו לאוסטריה. אוסטריה הגדילה את שטחיה ואת כוחותיה וכבשה אף את שלזיה ובוהמיה. במחצית השנייה של המאה ה-18 קיבלה את גליציה במסגרת חלוקת פולין. מריה תרזה ובנה יוזף השני הנהיגו משטר אבסולוטי נאור שבו שמו דגש על סובלנות, חינוך, צבא וכלכלה.

אוסטריה השתתפה במלחמות הנפוליאוניות נגד צרפת. בדצמבר 1805 נחלה מפלה בקרב אוסטרליץ. בעקבות זאת ובשל מהלכים אחרים של נפוליאון ביטל הקיסר פרנץ השני ב-1806 את מעמדו כשליט האימפריה הרומית הקדושה והכריז על עצמו שליט קיסרות אוסטריה.

לאחר תבוסת נפוליאון אירחה את קונגרס וינה שנועד להשיב את הסדר הטריטוריאלי והפוליטי באירופה שלאחר מלחמות נפוליאון. בראש הקונגרס עמד קנצלר אוסטריה הנסיך מטרניך השמרן, שמטרתו הייתה רסטורציה, כלומר החזרת המצב באירופה למה שהיה לפני המהפכה הצרפתית. מטרניך היה האישיות המרכזית בממלכה עד 1848. לאחר דיכוי מהפכת 1848 עלה על הכס הקיסר פרנץ יוזף הראשון, ובימיו הוקמה "האימפריה האוסטרו-הונגרית" כאיחוד של קיסרות אוסטריה וממלכת הונגריה.

האימפריה האוסטרו-הונגרית חדלה להתקיים בתום מלחמת העולם הראשונה, ובנובמבר 1918 הוכרזה רפובליקת אוסטריה הגרמנית, שטענה לשלטון באזורים דוברי הגרמנית של האימפריה הכוללים נוסף על אוסטריה של ימינו אזורים בטירול האיטלקית, סלובניה וצ'כיה. הרפובליקה שאפה לאיחוד עם גרמניה, אולם בעקבות חוזה סן ז'רמן ב-1919 חזרה להיקרא אוסטריה והייתה למדינה עצמית ששטחה צומצם.

בשנת 1920 הייתה אוסטריה לרפובליקה דמוקרטית. היא סבלה מצוקה כלכלית ומאבקים חברתיים, ובעקבותיהם פיזר הקנצלר אנגלברט דולפוס ב-1933 את הפרלמנט, שינה את סמליה ושמה של המדינה והפך לדיקטטור של אוסטריה הפדרלית. בשנת 1934 רצחו את דולפוס קושרים נאצים. אנשי המפלגה הנאצית באוסטריה ואחרים תמכו באיחוד עם גרמניה הנאצית, ואילו הקומוניסטים והסוציאליסטים התנגדו. משאל עם בעניין זה שעמד להתקיים ב-1938 בוטל, ואז סיפח אדולף היטלר, דיקטטור גרמניה הנאצית (שהיה יליד אוסטריה בעצמו), את אוסטריה במהלך שנודע כאנשלוס. לימים התחולל ויכוח אם יש לראות במהלך זה איחוד של אוסטריה וגרמניה או הפיכתה של אוסטריה למדינה הכבושה הראשונה. לאורך כל שנות מלחמת העולם השנייה הייתה אוסטריה חלק אינטגרלי מגרמניה, ומתוכה יצאו חלק נכבד ממנהיגי המשטר הנאצי וממבצעי השמדת היהודים.

בתום המלחמה – לאחר תבוסת גרמניה – חולקה אוסטריה לארבעה אזורים שעליהם שלטו ברית המועצות, אנגליה, צרפת, וארצות הברית. בשנת 1955 פינו הכוחות הזרים את אדמתה לאחר שהשלטון הבטיח להישאר נייטרלי בנושא השטחים האירופיים. הנייטרליות נמשכה לאורך שנות המלחמה הקרה.

בשנת 1995 הצטרפה אוסטריה לאיחוד האירופי, ובשנת 1999 היא הצטרפה לגוש האירו.

פוליטיקה וממשל

עריכה
  ערך מורחב – פוליטיקה של אוסטריה

צורת השלטון במדינה היא רפובליקה פדרלית דמוקרטית, שבה הנשיא (שתפקידו סמלי) נבחר בבחירות ישירות ואינו רשאי לכהן יותר משתי תקופות של שש שנים כל אחת. בפרלמנט יש שני בתים: המועצה הלאומית והמועצה הפדרלית. ראש הרשות המבצעת הוא ראש הממשלה (הקנצלר), והוא מתמנה בידי הנשיא מתוך המפלגה הגדולה ביותר שמנצחת בבחירות. שתי המפלגות הגדולות הן מפלגת העם האוסטרית והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית.

מאז ינואר 2020 שימשה באוסטריה ממשלה בראשות הקנצלר סבסטיאן קורץ שהורכבה מקואליציה של מפלגת העם הימנית ומפלגת הירוקים. באוקטובר 2021 התפטר קורץ מתפקידו עקב האשמות בשחיתות, והעביר את תפקיד הקנצלר אל אלכסנדר שלנברג. ב-2 בדצמבר 2021 הודיע קורץ כי יתפטר מכל תפקידיו ויפרוש מן החיים הפוליטיים. זמן קצר לאחר מכן הודיע ממלא מקום הקנצלר שלנברג כי יתפטר מתפקידו לטובת מנהיג ה-ÖVP החדש לאחר שייבחר אחד. ב-3 בדצמבר נבחר נהאמר פה אחד למנהיג מפלגת העם בוועדת המפלגה הפדרלית, ומתוקף זאת הוצע לתפקיד הקנצלר. הנשיא אלכסנדר ואן דר בלן השביע אותו לקנצלר ב-6 בדצמבר.

יחסים עם ישראל

עריכה
  ערך מורחב – יחסי אוסטריה–ישראל

לרוב התקיימו יחסים תקינים בין ישראל לאוסטריה. המדינה שימשה תחנת מעבר ליהודים שיצאו מברית המועצות, ובפורומים בינלאומיים תמכה בישראל.

עם זאת על היחסים העיבו במשך השנים מספר פרשיות, ובהן בחירתו של קורט ולדהיים בעל העבר הנאצי לנשיא אוסטריה וחברות מפלגת החירות האוסטרית (FPÖ) הימנית קיצונית, בראשות ירג היידר, בקואליציה משנת 2000.

חלוקה פדרלית

עריכה
  ערך מורחב – מדינות אוסטריה

על פי החוקה של המדינה, אוסטריה היא רפובליקה פדרלית. להלן רשימת המדינות הפדרליות המרכיבות אותה:

עברית גרמנית
 
המדינות של אוסטריה
1. בורגנלנד Burgenland
2. קרינתיה Kärnten
3. אוסטריה תחתית Niederösterreich
4. אוסטריה עילית Oberösterreich
5. זלצבורג Salzburg
6. שטיריה Steiermark
7. טירול Tirol
8. פורארלברג Vorarlberg
9. וינה Wien

כלכלה

עריכה
 
מגדל הדנובה, המגדל הגבוה ביותר באוסטריה

התעשייה תופסת מקום מרכזי בכלכלה האוסטרית. המוצרים העיקריים בתעשיית המדינה הם טקסטיל, כימיקלים, מתכות, מוצרים בתחום האלקטרוניקה, מוצרי ברזל ופלדה, דשן, מכונות, מוצרי עץ שונים, נייר, מלט וסוכר. התיירות ויצוא העץ הם מקור חשוב למטבע הזר. החקלאות באוסטריה, אף שהיא תורמת תרומה קטנה לכלכלת המדינה, מספקת את צורכי האוכלוסייה. באוסטריה הגידולים העיקריים הם תפוחי אדמה, גפנים, סלק, בקר, דגנים וחזירים. במדינה נחצבים אוצרות טבע שונים: ברזל, כסף, אבץ, גז, גבס, אלומיניום, מלח נפט, עץ, מגנזיום, עופרת, פחם, ליגניט, נחושת. כמו כן יש שימוש באנרגיית מים.

בזכות הרי האלפים ואוצרות האומנות והאדריכלות של אוסטריה היא מושכת אליה תיירים רבים; למדינה מגיעים כ-20 מיליון תיירים בשנה.

נכון לשנת 2010 אוסטריה דורגה במקום ה-11 בעולם בדירוג תמ"ג לנפש, והוא עומד על 41,805 דולר לשנה.[8]

גאוגרפיה

עריכה
 
מפה טופוגרפית
  ערך מורחב – גאוגרפיה של אוסטריה

מבחינה גאוגרפית אוסטריה נמצאת במרכז יבשת אירופה, וגובלת בצפון בצ'כיה וגרמניה, במזרח בסלובקיה ובהונגריה, בדרום בסלובניה ובאיטליה, ובמערב בשווייץ ובליכטנשטיין. לאוסטריה אין מוצא אל הים.

אוסטריה ברובה היא מדינה הררית; רק כ-32% משטחה נמצאים בגובה הנמוך מ-500 מטרים מעל פני הים. רכס הרי האלפים מתנשא במערב ובמרכז המדינה ותופס כ-62% משטחה. ההר הגבוה ביותר במדינה הוא הגרוסגלוקנר שמתהדר ב-3,797 מטרים גובה מעל פני הים ונמצא ברכס הוהה טאורן. במזרח משתרעים מישורים פוריים שנהר הדנובה מנקז אותם. אורכה של אוסטריה ממערב למזרח הוא 560 קילומטרים.

עולם החי של אוסטריה כולל מינים רבים כמו אייליים, מרמיטות, יעלים, סנאיים ועופות רבים כמו ברווזיים.

דמוגרפיה

עריכה
  ערך מורחב – דמוגרפיה של אוסטריה

האוכלוסייה במדינה עולה על 9 מיליון איש. תוחלת החיים במדינה היא 82.27 שנים בממוצע (79.64 לגברים ו-85.04 לנשים) ושיעור הפריון הוא 1.51 צאצאים לאישה. צפיפות האוכלוסייה באוסטריה עומדת על 107.0 תושבים לקמ"ר. מתוך כלל האוכלוסייה כ-64% חיים בשטחים עירוניים.

רובם של התושבים הם אוסטרים דוברי גרמנית אך קיימים גם מיעוטים סלובנים, קרואטים, הונגרים, צ'כים ואחרים. כ-12% מתושבי אוסטריה הם בעלי אזרחות זרה. רוב האזרחים הזרים באוסטריה מתגוררים בווינה. אך אוכלוסייה לא גרמנית באוסטריה נמצאת בכל רחבי המדינה.

ערים

עריכה

וינה, בירת המדינה, היא עיר ראשה קלאסית:

  • כחמישית מאוכלוסיית אוסטריה מתגוררת בה,
  • העיר הבאה אחריה בגודל, גראץ, קטנה מווינה פי 6.6,
  • וינה היא המרכז הפוליטי, התרבותי והכלכלי הבלתי-מעורער של אוסטריה.

דתות

עריכה
 
קתדרלת לינץ בלינץ, העיר השלישית בגודלה באוסטריה
 
מסגד בפלוריסדורף שבווינה
 
קארלסקירכה, נחשבת לכנסיית הבארוק המרשימה ביותר בווינה, בירת אוסטריה
 
קתדרלת סטפנוס הקדוש במרכז וינה, בירת אוסטריה.

לפי נתונים משנת 2021, מבחינה דתית כ-68.2% מהאוכלוסייה באוסטריה הם נוצרים; מהם 55.3% נוצרים קתולים,[9] 4.9% נוצרים אורתודוקסים ו-3.8% נוצרים פרוטסטנטים. כ-22.4% מצהירים שהם חסרי דת.

אסלאם היא הדת השנייה בגודלה במדינה: 8.3% מאמינים מכלל האוכלוסייה,[10] רוב המוסלמים הם ממשפחות של פועלים מטורקיה שהגיעו לאוסטריה למן שנות השבעים (של המאה העשרים). יש גם אוכלוסייה גדולה של מוסלמים בוסנים.

מיעוטים נוספים הם בודהיסטים, יהודים, הינדואיסטים ונאו-פגנים.

במדינה המערבית ביותר באוסטריה, פורארלברג, מצוי המיעוט המוסלמי הגדול ביותר: 8.36% מהאוכלוסייה, ובווינה מצוי המיעוט השני בגודלו: 7.82% מהאוכלוסייה. לאחר מכן באות המדינות האמצעיות, מדינת זלצבורג, אוסטריה עילית, אוסטריה תחתית וטירול, ולאחר מכן שטיריה, קרינתיה ובורגנלנד.

יהדות אוסטריה

עריכה
  ערך מורחב – יהדות אוסטריה

לפי האגדה[דרוש מקור] הייתה ממלכה יהודית באוסטריה שכונתה בשם יודאיספטן בשטח אוסטריה של היום עוד לפני שהאזור תועד תיעוד היסטורי. יש להניח שהיהודים הגיעו לחבל ארץ זה עם הרומאים אולם העדות הקדומה ביותר ליהודים היא מהמאה ה-10. בימי הביניים הם ישבו בעיקר בעיר הבירה וינה וסביבותיה. יש עדות שכבר בשנת 1204 היה שם בית כנסת.

במאה ה-13 הייתה אוסטריה מרכז תורני חשוב לגרמניה ולארצות הסלאביות. באמצע המאה העניקו הדוכסים שמשלו באזור זכויות יתר ליהודים. על אף שהכנסייה עודדה אנטישמיות, הקהילה היהודית שגשגה, ובהתאם לכך גם האנטישמיות כלפיה ופרעות נערכו בה. היהודים הואשמו בחילול לחם קדוש ומצבם הידרדר עד שבשנת 1420 הועלו למוקד 210 מהאוכלוסייה היהודית והשאר גורשו. באותה תקופה נקראה אוסטריה בפי היהודים "ארץ הדמים". לאחר זמן רב החלה הקהילה היהודית להתחדש באוסטריה ושוב החלה לפרוח. בתקופת הקונטר-רפורמציה סבלו היהודים מגזרות שונות, ובמאה ה-18 נחקקו חוקים שהגבילו את מספרם במדינה; אחד החוקים הוא שרק לבן הבכור מותר לשאת אישה.

בשנים 17811782 התפרסם כתב הסובלנות שהבטיח זכויות רבות ליהודים בקיסרות ברוח ההשכלה. בשנת 1803 חיו באוסטריה 332 משפחות יהודיות, וכ-87,000 ברחבי האימפריה.

בשנת 1848 מונה לקיסר פרנץ יוזף שנחשב אהוד מאוד על היהודים. בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 הייתה תקופה של פריחה תרבותית ליהודי המדינה. מעמד בינוני חדש ומשכיל, בעיקר בעיר הבירה וינה, תרם תרומה חשובה לחיי הספרות, התיאטרון והמדע. בחשובים שבהם: הפסיכואנליטקאי זיגמונד פרויד והסופר ארתור שניצלר.

בערב האנשלוס היו באוסטריה 200,000 יהודים, כ-70,000 מהם נספו בשואת יהודי אוסטריה. ב-2018 היו באוסטריה 9,000 יהודים, רובם בבירה וינה.[11]

תרבות

עריכה

לאוסטריה תרבות עשירה ומגוונת. בארץ תשע מכללות לאמנות ואוניברסיטאות אחדות.

במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 ידעה אוסטריה התחדשות אומנותית ותרבותית, ועם האישים שפעלו בווינה נמנו פרויד ויונג, שילה וקלימט, הרצל ובובר. רבים מן המלחינים הגדולים של המוזיקה הקלאסית כמו שטראוס, מוצרט, ברהמס, היידן, בטהובן, שוברט, ברוקנר ומאהלר פעלו בה בזמן זה, ועדיין תוססת באוסטריה המסורת המוזיקלית בימינו.

לאוסטריה מסורת ארכיטקטונית עשירה, הבולטת בייחוד בערים כווינה וזלצבורג.

המטבח האוסטרי הושפע מהבישול הצ'כי, ההונגרי והגרמני וקיבל את דמותו העכשווית בימי האימפריה האוסטרו-הונגרית. בחבלי הארץ השונים של אוסטריה סגנונות בישול מקומיים שונים כולל בישול בירה מקומית כדוגמת אדלווייס.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ⁨אוסטריה זכתה למעמד עצמאי, זמנים, 28 ביולי 1955
  2. ^ לפני שנת 1999: שילינג אוסטרי.
  3. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  4. ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
  5. ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
  6. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
  7. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  8. ^ יניב קוניס ואלון קרטובר, ‏כלכלת אוסטריה - הנעל הבאה שתיפול באירופה?, באתר גלובס, 10 בינואר 2012
  9. ^ נתוני קתולים באוסטריה 2017 https://www.katholisch.at/aktuelles/2018/01/09/statistik-2017-wieder-leichter-rueckgang-bei-kirchenaustritten
  10. ^ The World Factbook — Central Intelligence Agency, www.cia.gov
  11. ^ https://www.jewishvirtuallibrary.org/jewish-population-of-the-world אוכלוסיית היהודים בעולם