אידליב

עיר בסוריה

אידליבערבית: إدلب; נהגה אִ֫דְלֶבּ) היא עיר בצפון-מערב סוריה ובירת מחוז אידליב.

אידליב
إدلب
מדינה / טריטוריה סוריהסוריה סוריה (דה יורה)
ממשלת ההצלה הסורית (אנ')
(דה פקטו)
מחוז מחוז אידליב
נפה נפת אידליב
שטח 23 קמ"ר
גובה 500 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 165,000 (2010)
קואורדינטות 35°56′00″N 36°38′09″E / 35.93345855°N 36.6357444°E / 35.93345855; 36.6357444
אזור זמן UTC +2

העיר ממוקמת כ-59 קילומטרים דרום-מערבית לעיר חלב, 88 קילומטרים צפון-מזרחית ללטקיה וכ-270 קילומטרים צפונית לעיר הבירה דמשק. בשנת 2010, נמנו 165,000 תושבים בעיר.

היסטוריה

עריכה

בארכיון אבלה (2350 לפנה"ס) מוזכרת עיר עם ששמה "Duhulabum" שנמצאת ככל הנראה בשטחה של אידליב כפי שהוצע על ידי חוקרים מסוימים. קיים דמיון בין צלילי השמות הקדומים והמודרניים. בטאבלטים Duhulabuum ממוקם 22 ק"מ דרומית ל"אונקי" שעשויה להיות הכפר המודרני קאוקניה; כפר הממוקם 22 ק"מ צפונית מזרחית לאידליב. הפרעה תחותמס השלישי הזכיר גם את העיר בשם יטב.

התקופה הקלאסית

עריכה

אידליב, יחד עם שאר סוריה נכבשו על ידי המלך הארמני טיגרנס הגדול. לאחר מכן נכבשה על ידי פומפיוס הרומי בסביבות 64 לפני הספירה. העיר מעולם לא הייתה בעלת חשיבות רבה. היא הייתה שייכת לפרובינקיה סוריה תחת האימפריה הרומית, ומאוחר יותר למחוז סוריה סקונדה הביזנטי, לפני שנכבשה על ידי הערבים באמצע המאה השביעית. לא נשאר הרבה מהתקופה הרומית והביזנטית בעיר, למעט במוזיאון שלה. מצפון לעיר נמצאו ערי המתים, אוסף של אתרים ארכאולוגיים חשובים מהתקופה הביזנטית.

התקופה העות'מאנית

עריכה

בראשית התקופה העות'מאנית בסוריה הייתה אידליב כפר קטן. באמצע המאה ה-17 נוסדה אידליב כעיר ביוזמת מושל איילט דמשק, פאזל אהמט פאשא קפרולו, בנו של הווזיר הגדול מהמט פאשא קפרולו. אידליב הייתה בירת המחוז הנושא את שמה, נבנו בה שווקים, בתי מרחץ ופונדקים, בהם חאן אבי עלי חאן אל-רוז.

מראשיתה הייתה אידליב מרכז לתעשייה משגשגת של מוצרים משמן זית, בעיקר סבון. השווקים העיקריים לסבון של אידליב היו חלב, אנטיוכיה וחמה בסוריה, והסבון נמכר גם בבירת האימפריה, איסטנבול. כמו כן הייתה אידליב יצרנית לא מבוטלת של אריגי כותנה. המיסיונר ג'וזאיה לזלי פורטר, שחי בדמשק כעשר שנים וחיבר מדריך לסוריה ואתריה, ציין כי אידליב "מוקפת במטעי זיתים, מחזה נדיר באזור העגום הזה", וכי מטעי הזיתים שלה גדולים מאלה של דמשק, ביירות או עזה. באמצע המאה ה-19 מנתה העיר כ-8,000 תושבים, כולל 500 נוצרים. על פי מדריך בדקר, שערך אלברט סוצין בסוף המאה ה-19, אידליב הייתה עיר פורחת, ועדיין התגוררו בה מספר משפחות נוצריות.

אידליב במלחמת האזרחים הסורית

עריכה

העיר אידליב הייתה, בחודשים הראשונים של מלחמת האזרחים, מעוז חשוב לקבוצות מתנגדי השלטון, הקרבה שלה לגבול עם טורקיה ומיקומה על הציר בין לטקיה לחלב הפכו אותה לנכס אסטרטגי חשוב למורדים. בדצמבר 2011 הצבא הסורי יצא לפעולה כנגד כוחות אלו בעיר, אך ככל הנראה העיר והאזור חזרו לידי מתנגדי השלטון. פעילות צבאית זו הביאה לפי דיווחים, להרג של כ-250 בני אדם באזור.[1]

ב-10 במרץ 2012 יצאו כוחות הצבא הסורי (חטיבה משוריינת ורגימנט כוחות מיוחדים) לפעולה קרקעית כנגד כוחות המורדים בעיר ובסביבתה. לאחר שלושה ימי קרבות, העיר חזרה לשליטת השלטון הסורי, עם כ-40 הרוגים משני הצדדים וכ-130 מורדים שנפלו בשבי הצבא הסורי.[2]

ב-28 במרץ 2015 כוחות המורדים בהנהגת ג'בהת אל נוסרה (אז - שלוחת אל-קאעידה בסוריה) כבשו את העיר לאחר 3 ימים של לחימה עם כוחות המשטר.[3]

בראשית 2018 כוחות צבא אסד בסיוע מיליציות שיעיות מתקדמים בכיבוש שטחים בסביבת העיר, לעבר שדה התעופה אבו דוהור, בחסות הפצצת השטחה רוסית.

במלחמת האזרחים בסוריה היה גם מחוז אידליב בשליטת המורדים, והתנהלה בו לחימה עזה, שהפכה רבים מתושביו לפליטים.[4] צבא סוריה וכוחות רוסיים ערכו בו הפצצות כבדות והפגזות כבדות, לשם החזרת השליטה באזור לידי המשטר.[5] עם הזמן, המחוז נותר מעוזם המשמעותי האחרון של המורדים במשטר אסד.[6] מתקפת המורדים הסורים ב־2024 שהפילה את משטר אסד החלה מאזור אידליב.

כלכלה ותעשייה

עריכה

העיר אידליב שוכנת בעמק פורה, סביב העיר ישנם מטעים ושדות רבים והיא מזוהה במיוחד עם גידול עצי זית. העיר היא עיר שוק חשובה באזור וכוללת בין היתר תעשייה הקשורה בזיתים כמו יצור של שמן זית וסבון המבוסס עליו. בנוסף, ענף הכותנה נפוץ מאוד באידליב עם תעשיות רבות לאריגה של בדים.

גידולים נוספים הנפוצים בסביבת העיר הם; פירות הדר, עצי שקד, גפנים, תאנים ועגבניות.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אידליב בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה