איה (פסוק)

מילה ערבית שפירושה "אות" או "מופת". המילה מתייחסת בדרך כלל ל-6,232 פסוקי הקוראן

אַ֫יַה (آيَة, תעתיק מדויק: אַאיַה), ברבים אַיַא֫ת (آيَات, תעתיק מדויק: אַאיַאת), היא מילה ערבית שפירושה "אות" או "מופת". המילה מתייחסת בדרך כלל ל-6,232 פסוקי הקוראן (6,384 אם סופרים גם את הבסמאללה שפותחת כל סורה). המוסלמים מאמינים כי כל איה היא סימן מאללה.

מאחר שהקוראן אינו מסודר לפי סדר כרונולוגי, קיים קושי לתעד מה הייתה הסורה (ולפיכך האיה) הראשונה שנמסרה למוחמד. עם זאת, מרבית חוקרי האסלאם מסכימים כי האיה הראשונה שנמסרה למוחמד הייתה מסורת אל-עַלַק (סורת טיפת הדם):

"1קרא בשם ריבונך אשר ברא.2ברא את האדם מטיפת דם מעוּבה."[1]

רבים מאמינים כי סורת א-נַצְר (סורת הניצחון) הייתה הסורה האחרונה שקיבל מוחמד, שהאיה האחרונה שלה היא:

"אז שבח והלל את ריבונך ובקש מחילה, כי רוצה הוא בתשובת עבדיו"[1]

ולפיכך הייתה זו האיה האחרונה שקיבל מוחמד מהאל.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא איה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.