איזבל (הקדושה)
איזבל הקדושה, נסיכת צרפת (מרץ 1225 - 23 בפברואר 1270), בת לואי השמיני מלך צרפת ושל בלאנש מקסטיליה. הייתה גם אחותם הצעירה של לואי התשיעי מלך צרפת (הקדוש), ואלפונסו רוזן טולוז, ואחותו הגדולה של שארל מלך סיציליה. מייסדת מנזר לונשאן (Longchamp).
לידה |
מרץ 1225 פריז, ממלכת צרפת |
---|---|
פטירה |
23 בפברואר 1270 (בגיל 44) מנזר לונגצ'אמפ, צרפת |
חג | 22 בפברואר |
איזבל ומסירותה לדת
עריכהבילדותה בחצר המלך, איזבל הקדישה את עצמה לנצרות. קרבתה החזקה לדת הגיעה בעיקר מאחיה, הנסיך לואי התשיעי, שעתיד היה להיות יורש כס המלך. מסירותה הגדולה הייתה למסדר הפרנציסקני והיא פעלה רבות להעצמת המסדר בצרפת. אחד ממפעליה הבולטים התרחש ב-26 במאי 1254, כאשר האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי שלח לאיזבל איגרת תגובה המאשר החזרת מספר כמרים פרנציסקנים לאחר בקשתה של זו.
מסירותה של איזבל לדת באה לידי ביטוי גם בהתנגדותה למוסד הנישואין, בעת שסירבה להצעת קונראד הרביעי מגרמניה, בנו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. יתר על-כן, איזבל הצהירה ושיבחה ברבים כי היא בתולה ועתידה להישאר כזו.
ייסוד מנזר לונשאן
עריכהרצונה של איזבל היה להקים מנזר עבור מסדר קלרה הקדושה לנשים בנות המעמד הגבוה שבחרו בחיים של עוני ופרישות מחמירה. המקום נקבע לא רחוק מפרברי פריז ובשנת 1255, לואי התשיעי החל בהליכי הבנייה. ב-10 ביוני 1256, הונחה אבן הפינה למנזר וב-2 בפברואר 1259 הבנייה הושלמה בעקבות סיום תוקף ההיתר שניתן על ידי האפיפיור אלכסנדר הרביעי. המנזר סימל צניעות וטוהר ונשות המנזר היו קרויות: "האחיות הענוות המשרתות את מרים הבתולה הקדושה".
איזבל התנגדה להצעה להיות אם המנזר וכף רגלה אף לא דרכה במנזר. זאת בעקבות סכסוכים עם אחיה על אישורים והוראות האפיפיור אורבנוס הרביעי אשר ניתנו בעטיו.
לבסוף, ב-27 ביולי 1263 אישר אורבנוס הרביעי את המנזר וזאת לאחר תיקונים שאושרו בתקנון המנזר בעקבות חילוקי דעות אשר נוצרו, בעיקר לגבי הקפדה על שמירת מצוות. תקנון זה קיבל תוקף גם במנזרים אחרים ובכך חיזק האפיפיור את השפעתו גם על המנזרים הפרנציסקנים בצרפת.
מות איזבל
עריכהאיזבל נפטרה בביתה אשר בלונשאן ב-23 בפברואר 1270 ונקברה בחצר המנזר אשר בנתה. גופתה הוצאה מהקבר לאחר תשעה ימים וזאת לאחר שלא נראו בה סימני ריקבון וכמו כן, ניסים רבים נטענו ביחס לקברה. ב-4 ביוני 1637 שוב הוצאה גופתה של איזבל.
גורל מנזר לונשאן
עריכהמנזר לונשאן המשיך להיות אבן שואבת לנשים אשר ביקשו להיות לנזירות. כמו כן, המנזר התחזק מהצד הפוליטי כאשר התקיימו לא מעט סעודות בהשתתפות קרדינלים ואפיפיורים, כבשנת 1521 כאשר האפיפיור לאו העשירי הגיע לסעוד במנזר לונשאן לשם חיזוק קשריו עם המסדר.
החל מהמאה ה-17 סבל המנזר מעליות וירידות בכוחו. בשלהי המאה ה-18 עם החלשות הכנסייה הקתולית ופרוץ המהפכה הצרפתית נסגר המנזר ובשנת 1794 הוצע מבנה המנזר למכירה. אולם, באין קונה הוחלט בשנת 1857 על הריסת המבנה למעט המגדל. אדמות המנזר כלולות בפארק של יער בולון.