אייזק דה פורתאו

אייזק דה פורתאוצרפתית: Isaac de Porthau;‏ 30 בינואר 1617, פו13 ביולי 1712) היה מוסקטר מגסקוניה בצרפת של המאה ה-17. בנוסף, הוא היה בן דודו הראשון של הרוזן דה טרואזוויל, קפטן המוסקטרים ובן דודו של ארמאן ד'אתוס. פורתאו שימש השראה לאלכסנדר דיומא ביצירת דמותו של פורתוס בספר שלושת המוסקטרים והמשכיו (אחרי עשרים שנה והוויקונט דה בראז'לון).

אייזק דה פורתאו
Porthos (silver) rv.gif
לידה 30 בינואר 1617
צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 ביולי 1712 (בגיל 95)
פו (עיר), צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות פרש קל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 13 ביולי 1712 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

הוא נולד בביארן לאייזק דה פורתאו דה קמפור דה שמפיין דה קסטטבון (מזכיר הפרלמנט של ביארן) ולקלמנס דה ברוסר, כבכורם של ארבעה ילדים: ז'אן, ז'אן ושרה.[1] אחיו ז'אן הפך גם הוא למוסקטר וייתכן שדווקא היה זה שהשפיע על יצירת דמותו הבדיונית של פורתוס.

פורתאו שירת בחברתו של אלכסנדר דה אסרטס, בן דודו של הרוזן דה טרואזוויל, לפני שהצטרף למוסקטרים בשנת 1642.[1][2] נולדו לו שני בנים: ארנו וז'אן.

לאחר מות אביו בשנת 1654, הוא התפטר ממשמר המוסקטרים ומונה למזכיר הפרלמנט של בארן.[1] הוא נפטר משבץ מוחי ב-13 ביולי 1712, ונקבר בשאפל דו סן-סקרמנט בכנסיית מרטין מטור, בעיר פו.[2]

אילן יוחסיןעריכה

לפי גיליון של "מגזין מקמילן" משנת 1899: "פורתאו היו משפחה עתיקה מביארן ולקחו את שמם מאחד ממגדלי הגבול קטנים הדומים למגדלי הגבול הבריטיים, "porthaux" במקור) שאליהם היו נשלחים בני הפירנאים הצרפתיים והספרדיים.[3]

קרוב לוודאי שבני פורתאו קיבלו פרשנות זו לשמם, מכיוון שהבלאזון בשלט האצולה (ללא תמיסות, כיוון שהמקור הוא חותם) היה: אריה משתולל ושני מגדלים משורבבים, מוארים בלפידים.[4][5]

שלט אצולה זה הוענק לפורתאו ב-24 בנובמבר 1674 ולא ידוע מה היה שלט האצולה הקודם שלו, אם היה.[5]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אייזק דה פורתאו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 Masson, David; et al. (1899). Macmillan's Magazine. Macmillan & Co.
  2. ^ 1 2 Burkle-Young, F. A. "Porthos". אורכב מ-המקור ב-10 בדצמבר 2012. נבדק ב-18 בנובמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Masson, David (1899). Macmillan's Magazine. Macmillan & Co.
  4. ^ Un lion rampant, accompagné en chef de deux tours ouvertes, crenélées, maconnées et allumées, l'une au canton dextre et l'autre au canton senestre.
  5. ^ 1 2 Raymond, Paul (1874). Sceaux des archives du Dèpartement des Basses-Pyréneés. Pau, France: Léon Ribaut. p. 174.