איינטרכט פרנקפורט (כדורגל נשים)
איינטרכט פרנקפורט (בגרמנית: Eintracht Frankfurt) היא קבוצת כדורגל נשים מהעיר פרנקפורט שבגרמניה. הקבוצה הבוגרת משחקת כרגע בליגה העליונה בגרמניה, הבונדסליגה לנשים. משנת 1999 עד 2020, המועדון היה ידוע בעבר בשם מועדון כדורגל הנשים פרנקפורט (בגרמנית: Frauen-Fußball-Club Frankfurt .1), ובקיצור פרנקפורט (בגרמנית: FFC Frankfurt .1).
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| שם מלא | .Eintracht Frankfurt e. V | ||
| תאריך ייסוד |
1973 (בשם "פראונהיים 1908") 27 באוגוסט 1998 (בשם "פרקנפורט") 1 ביולי 2020 (כ"איינטרכט פרנקפורט") | ||
| אצטדיון |
אצטדיון ברנטאנובאד, פרנקפורט, גרמניה (תכולה: 5,200) | ||
| נשיא | פטר פישר | ||
| מאמן | ניקו ארנאוטיס | ||
| ליגה | הבונדסליגה | ||
| האתר הרשמי | |||
| תלבושת | |||
| |||
איינטרכט פרנקפורט זכתה בשבע אליפויות בונדסליגה, ומחזיקה בשיא של תשע זכיות בגביע הגרמני. כמו כן, לזכותה ארבע זכיות בליגת האלופות לנשים (מקום שני במספר הזכיות לאחר אולימפיק ליון). פרנקפורט משחקת באצטדיון ברנטאנובאד המכיל 5,200 מושבים, ויריבתה הגדולה ביותר היא טורבינה פוטסדאם.
היסטוריה
עריכההקבוצה הוקמה בשנת 1973 כמחלקת הנשים של מועדון הכדורגל פראונהיים 1908 (בגרמנית: SG Praunheim 1908), אך לא שיחק בשום ליגה או מסגרת מסודרת אחרת עד הקמת הבונדסליגה לנשים בשנת 1990. בעונות הראשונות סיימה הקבוצה באזור אמצע הטבלה עם מגמת שיפור קלה מעונה לעונה. הבסיס להצלחתו המאוחרת של המועדון הונח בעונת 1993/1994, כאשר הקפטנית לשעבר מוניקה סטאב שימשה כמאמנת וכראש חטיבת כדורגל הנשים, וסיגפריד דייטריך כמנהל ומשקיע, פיתחו תפיסה מקצועית שתוביל את המועדון להצלחה מתמשכת - הראשונה מסוגה בכדורגל הנשים הגרמני. ההישג המשמעותי הראשון של הקבוצה קרה בעונת 1995/1996, אז היא סיימה במקום השני בטבלת החטיבה הדרומית בליגה, ואחר כך בשלב הפלייאוף הגיעה עד לגמר הפלייאוף, אך הפסידה במשחק 0–1 לספורטפראונד זיגן. בשנים הבאות התבססה פראונהיים כאחת מהקבוצות הטובות בגרמניה, אך לא הצליחה לזכות בתארים. בעונות שלאחר מכן הצליחה הקבוצה להישאר בין המועדונים המובילים בכדורגל הנשים הגרמני, אך לא זכתה בתארים. כמו כן, באותה תקופה היא תמיד הייתה בצילה של היריבה העירונית פ.ס.וו פרנקפורט.
ב-27 באוגוסט 1998 עברה הקבוצה לעיר פרנקפורט ושינתה את שמה למועדון כדורגל הנשים פרנקפורט (בגרמנית: Frauen-Fußball-Club Frankfurt .1). השינוי הגיע מיד, כאשר כבר בעונתה הראשונה בפרנקפורט זכתה הקבוצה בדאבל - אליפות וגביע. שנה לאחר מכן, בעונת 1999/2000 פרנקפורט זכתה בגביע השני שלה, אך איבדה את האליפות ל-FCR דיסבורג. משנת 2001 עד 2003, זכתה הקבוצה בשלושה דאבלים רצופים, כאשר לשיאה הגיעה בשנת 2002, אז זכתה בעונה הראשונה של גביע אופ"א לנשים. במשחק הגמר, ניצחה פרנקפורט 2–0 את אומאו השוודית, משערים של שטפי ג'ונס ובירגיט פרינץ. במהלך השנים הללו והבאות, מועדון טורבינה פוטסדאם החל לקרוא תיגר על שליטת פרנקפורט. כך בעונת 2003/2004 זכתה טורבינה פוטסדאם בדאבל משלה, והשאירה את פרנקפורט ללא תואר לאחר שזו זכתה בעשרה תארים בחמש שנים.
בעונות שלאחר מכן פוטסדאם ופרנקפורט שמרו על דומיננטיות שלהן בכדורגל הנשים הגרמני, אך לא סכו להצלחה בזירה האירופית, כשאומאו משוודיה זכתה שנתיים רצופות בגביע אופ"א, ובנוסף הביסה את פרנקפורט 8–0 במצטבר במשחקי גמר גביע אופ"א של שנת 2004. פוטסדאם זכתה בגביע אופ"א בשנת 2005, ושנה לאחר מכן עלתה פרנקפורט בפעם השלישית לגמר גביע אופ"א, וזכתה לשחק מול יריבתה המושבעת, טורבינה פוטסדאם. משחק הגמר בין השתיים משך מספר שיא של 13,100 אוהדים, כשביניהם הקנצלרית אנגלה מרקל. בסיכום שני המשחקים, גברה פרנקפורט 7–2 על פוטסדאם וזכתה בטורניר בפעם השנייה בתולדותיה.
לאחר שפרנקפורט הפסידה לפוטסדאם בשלושת משחקי גמר הגביע הקודמים, הקבוצה זכתה בדאבל נוסף בעונת 2006/2007, אך הודחה ברבע גמר גביע אופ"א על ידי לקולבוטן הנורווגית. בעונת 2007/2008, זכתה הקבוצה בטרבל השני שלה בשש שנים, והפכה לקבוצה הראשונה שזכתה שלוש פעמים בגביע אופ"א. במשחק הגומלין של שלב הגמר נגד אומאו היו 27,640 צופים, שיא צופים חדש למשחק כדורגל של מועדון נשים באירופה.
בעונת 2008/2009 החלה ירידה משמעותית בהישגי הקבוצה. המועדון סיים במקום הרביעי בליגה, הסיום הגרוע ביותר של המועדון מאז הקמת הבונדסליגה. כמו כן, המועדון לא הגיע לגמר הגביע בפעם הראשונה מאז שנת 1998, לאחר שהפסיד בסיבוב השני לבאיירן מינכן, מה שהיה ההישג הגרוע ביותר של המועדון בטורניר הגביע מאז עונת 1991/1992. ובגביע אופ"א הן הודחו על ידי 2001 דיסבורג בשלב רבע הגמר.
במשך העונות הבאות הקבוצה נשארה בצמרת הטבלה אך לא זכתה בתארים מלבד הגביע בעונת 2010/2011. הקבוצה חזרה לזכות בתארים בעונת 2013/2014, אז זכתה בגביע וסיימה במקום השני בטבלת הליגה. ועונה לאחר מכן, פרנקפורט גברה על פריז סן-ז'רמן בגמר ליגת האלופות לנשים וזכתה באליפות אירופה אחרי שבע שנות בצורת. למרות ההצלחה הקצרה, המועדון המשיך להתדרדר עוד יותר בהישגיו, כאשר בכל העונות בין 2017 ל-2020 הוא סיים במקומות ה-5 או ה-6, המיקום הנמוך ביותר בתולדות המועדון.
בשנת 2019 הכריז המועדון על הצעה למיזוג עם מועדון הכדורגל איינטרכט פרנקפורט.[1] המיזוג אושר ביוני 2020 והחל מ-1 ביולי 2020, המועדון יתמודד כעת כמחלקת כדורגל הנשים של איינטרכט פרנקפורט. בנוסף לקבוצה הבוגרת, המחלקה תכלול עד חמש קבוצות נשים שתתמודדנה ברמות ובגילים שונות של כדורגל הנשים.[2]
אצטדיון
עריכהאיינטרכט פרנקפורט משחקת את משחקיה הביתיים באצטדיון ברנטאנובאד, אצטדיון במחוז רודלהיים שבפרנקפורט, והיא חולקת אותו עם קבוצת כדורגל הגברים רוט-ווייס פרנקפורט. אצטדיון ברנטאנובאד נמצא בבעלות עיריית פרנקפורט ובעל קיבולת של 5,200 מושבים, כשמתוכם 1,100 מקורים בגג. בעונות האחרונות היה לפרנקפורט את ממוצע הצופים הגבוה ביותר בבונדסליגה עם יותר מ-1,000 צופים למשחק בממוצע.
בכמה הזדמנויות קיימה פרנקפורט את משחקיה הביתיים בקומרצבנק ארנה, אצטדיון הבית של מחלקת כדורגל הגברים של המועדון. בגמר גביע אופ"א לנשים בין פרנקפורט לטורבינה פוטסדאם בשנת 2006 נכחו 27,400 צופים, כמות שיא במשחקי כדורגל של מועדונים באירופה.
יריבות
עריכה
בתחילת שנות ה-2000 התפתחה יריבות בין פרנקפורט לבין אלופת גרמניה המזרחית בכדורגל נשים לשעבר טורבינה פוטסדאם, כאשר פוטסדאם התחילה להיות מועדון צמרת בבונדסליגה. יריבות זו נמשכה גם בגביע הגרמני ובגביע אירופה כאשר פוטסדאם העפילה לתחרות על ידי לקיחת האליפות מפרנקפורט והצליחה גם לקחת את תוארה כאלופת אירופה.
מלבד היריבות הספורטיבית והמזרח-מערבית, לשני המועדונים יש פילוסופיות שונות לבניית הקבוצות. פרנקפורט מעדיפה לקנות שחקניות מקומיות וזרות, בעוד פוטסדאם מתמקדת בפיתוח שחקניות צעירות בתוך מערכת המועדון שלה. עריקתן של פטרה וימברסקי וקרולין תומאס מפוטסדאם לפרנקפורט "חיממה" את היריבות, מכיוון שבין שני המועדונים היה מעין הסכם לא כתוב שלא לרכוש אחת מהשחקניות של המועדון השני מבלי להתייעץ תחילה עם פדרציית הכדורגל הגרמנית.
בגלל היעדר חוליגניות בכדורגל הנשים, יריבות זו פיתחה תחרות בריאה בתוך הבונדסליגה ותרמה רבות להצלחת נבחרת הנשים. היו חששות מפני בעיה פוטנציאלית בסגנון האולד פירם, מכיוון ששני המועדונים הללו היו העשירים ביותר בכדורגל הנשים והיה חשש שזה עלול להזיק לתחרותיות של הליגה אם הם יהפכו לדומיננטיים מדי. אך עם עליית מחלקות כדורגל הנשים של וולפסבורג ובאיירן מינכן, הצטרפו מתחרות חדשות למרוץ האליפות.
תארים והישגים
עריכה
- אליפות הבונדסליגה:
- זכייה (7): 1998/1999, 2000/2001, 2001/2002, 2002/2003, 2004/2005, 2006/2007, 2007/2008 (שיא)
- סגנות (6): 1995/1996, 1997/1998, 1999/2000, 2003/2004, 2010/2011, 2013/2014
- הגביע הגרמני:
- זכייה (9): 1999, 2000, 2001, 2002, 2003 ,2007, 2008, 2011, 2014 (שיא)
- סגנות (4): 2004, 2005, 2006, 2012
- ליגת האלופות לנשים:
- זכייה (4): 2002, 2006, 2008, 2015
- סגנות (2): 2004, 2012
שחקניות מפורסמות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של איינטרכט פרנקפורט- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
הערות שוליים
עריכה- ^ "Eintracht und FFC Fusion: Eine Chance für beide". fr.de (בגרמנית). 12 בדצמבר 2019. נבדק ב-12 בדצמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Start einer neuen Ära". Eintracht Frankfurt. 16 ביוני 2020. נבדק ב-16 ביוני 2020.
{{cite news}}: (עזרה)