איליה רפין

צייר רוסי

איליה יפימוביץ' רֶפִּיןרוסית: Илья́ Ефи́мович Ре́пин; 24 ביולי 1844 (יוליאני)29 בספטמבר 1930[1]) היה צייר ופסל אוקראיני שנודע בסגנונו הריאליסטי אשר היווה השראה רבה לציירי השנים הראשונות של ברית המועצות ולסגנון הריאליזם הסוציאיליסטי שפותח בשנים אלה.

איליה רפין
Илья́ Ефи́мович Ре́пин
דיוקן עצמי, 1878. מוצג כיום במוזיאון הרוסי בסנקט פטרבורג
דיוקן עצמי, 1878. מוצג כיום במוזיאון הרוסי בסנקט פטרבורג
לידה 24 ביולי 1844 (יוליאני)
צ'וגוייב, גוברניית חארקוב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בספטמבר 1930 (בגיל 86)
רפינו, Viipuri Province, פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Penaty estate עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1871) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות ריאליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי איוואן קראמסקוי, Bunakov Ivan Mikhailovich עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות אנשי הסירות על הוולגה, תשובת הקוזקים הזאפורוז'יאנים, תהלוכה דתית במחוז קורסק, Ceremonial Sitting of the State Council on 7 May 1901 Marking the Centenary of its Foundation עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד במסדר הוורד הלבן של פינלנד (1920)
  • מדליית זהב גדולה של האקדמיה הקיסרית לאמנויות
  • אביר בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Natalia Nordman
  • Vera Alekseyevna Repina עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Juri Repin עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
ilya-repin.ru
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית ילדותו של רפין בזדרוונבה שבבלארוס.

קורות חיים

עריכה

ילדותו והשכלתו

עריכה

רפין נולד בעיר צ'וגויב הסמוכה לחרקוב, באזור סלובודה אוקראינה תחת האימפריה הרוסית. הוריו היו ממשפחת הקוזקים עם הכינוי ריפה. בשנת 1866 סיים התמחותו אצל צייר איקונות מקומי בשם בונאקוב, ונסע לסנקט פטרבורג על מנת ללמוד באקדמיה הקיסרית לאמנויות. בין השנים 18731876, כחלק מלימודיו, ובעזרת מלגה מהאקדמיה נסע לאיטליה ולפריז בה התגורר זמן קצר והושפע רבות מהאימפרסיוניזם הצרפתי (אף שסגנונו נותר שמרני באופיו, ודומה יותר לציוריו של רמברנדט מאשר לסגנון האימפרסיוניסטי).

קבוצת הנודדים

עריכה

בשנת 1878 הצטרף רפין ל"איגוד אמני פרדויז'ניקי" אשר כונו "הנודדים". איגוד אמנים זה יצא נגד הפורמליזם של האקדמיה. ציוריו של רפין "סבלי רפסודות הוולגה" הביא לו הצלחה רבה. יצירה זו הציגה את פשוטי העם, אולם היצירה הציגה אותם כשהם מלאי תקווה לעתיד.

החל משנת 1882 התגורר בסנקט פטרבורג.

נושאים היסטוריים ונושאים עדכניים

עריכה
 
"תהלוכת חג הפסחא בקורסק", 1880-83 (גלריית טרטייקוב, מוסקבה).
 
תשובת הקוזקים הזאפורוז'יאנים לסולטאן מחמט הרביעי, 1880-91 (המוזיאון הרוסי, סנקט פטרבורג).

זמן קצר לפני הירצחו של הצאר אלכסנדר השני, בשנת 1881, החל רפין לצייר יצירות הנוגעות לתנועה המהפכנית הרוסית ובהן "הסירוב להתוודות", "מאסרו של המפגין", "הפגישה" ו"הם לא צפו זאת". יצירתו רחבת הממדים "תהלוכת חג הפסחא בקורסק" נחשבת ליצירת המייסדת את הסגנון הלאומי הרוסי המודרני. היצירה מציגה, בהסוואה של תמה דתית (תהלוכת הפסחא) את המעמדות השונים ברוסיה, ואת המחלוקות וההתנגשויות ביניהם.

בשנת 1885 השלים רפין את היצירה "איוואן האיום ובנו" המציגה את איוואן אוחז בבנו אותו הרג, ברגעי מותו של הבן. יצירה פסיכולוגית זו מדגישה את השיגעון של איוואן ואת האימה מחד, למול השלווה של הבן.

אחת מהיצירות הידועות של רפין היא "תשובת הקוזקים הזאפורוז'יאנים" אותה יצר במשך שנים רבות. רפין ראה בנושא היצירה כיצירה המבטאת את האידיאלים של החירות, השוויון, והאחווה, וכסמל לעצמאות הקוזאקים ובייחוד עצמאות הקוזאקים האוקראינים. רפין החל לעבוד על היצירה בראשית שנות ה-70 של המאה ה-19 והשלימה בשנת 1891. היצירה נרכשה זמן קצר לאחר שהושלמה על ידי הצאר עבור 35,000 רובלים. סכום עצום באותה עת.

רפין צייר דיוקנאות של אישי תרבות מובילים וידועים ובהם הסופר לב טולסטוי, המדען דמיטרי מנדלייב, הסוחר העשיר פאבל טרטיאקוב, והמשורר האוקראיני טאראס שווצ'נקו.

בשנת 1903 הזמינה ממשלת האימפריה הרוסית יצירה רבת ממדים (499 על 877 ס"מ) המתארת את מועצת המדינה של רוסיה הקיסרית.

עבודות מאוחרות

עריכה

רפין תכנן את ביתו שלו, שנבנה צפונית לסנקט פטרבורג, באזור קואוקלה. בעקבות מהפכת אוקטובר ב-1917 הכריזה פינלנד על עצמאותה, ורפין מצא עצמו מתגורר בפינלנד. רפין סירב להזמנת מוסדות שונים לשוב לברית המועצות בטענה שהוא זקן מכדי לעבור דירה. בתקופת חייו זו התמקד רפין בציור יצירות דתיות, אולם יצירתו האחרונה מתארת קוזקים אוקראינים.

רפין נפטר בביתו בשנת 1930. לאחר מלחמת ההמשך הועבר השטח בו התגורר לברית המועצות, וביתו מהווה חלק מאתר מורשת עולמית של "האנדרטאות סביב סנקט פטרבורג".

בשנת 1940 נפתח המבנה לציבור כמוזיאון.

אזכורים תרבותיים

עריכה

יצירתו של אלכסנדר גלאזונוב משנת 1889 "רפסודיה אוריאנטלית" (אופוס 29) מוקדשת לאיליה רפין.

גלריית תמונות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא איליה רפין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תאריך הלידה לפי הלוח היוליאני הוא 24 ביולי