דוכס גדול
ערך ללא מקורות | |
דוכס גדול (grand duke) או הרצוג גדול (Groß herzog) הוא תואר אצולה, שהיה קיים בעיקר באימפריה הרומית הקדושה ובאימפריה הרוסית. הפייף עליו שלט הדוכס הגדול נקרא דוכסות גדולה וניתן לדוכסים חשובים או בעלי נחלה גדולה. בפרוטוקול, מעמדו של דוכס גדול נמוך מזה של מלך וגבוה מזה של דוכס עצמאי.
בספרות הלא רוסית בדרך כלל התואר הרוסי великий князь (ויליקיי קניאז) מתורגם גם כדוכס גדול, במיוחד לגבי האחים והבנים של הצארים החל מן המאה ה-18 (ראה בערך הנסיך הגדול) באימפריה הרוסית התואר ניתן לשליט של פינלנד כך שבין השנים 1809–1917 הצאר הרוסי החזיק גם בתואר הדוכס הגדול של פינלנד. גם בליטא היה דוכס גדול במאה ה-17.
שליט טוסקנה מבית מדיצ'י החל מהמאה ה-16 נקראו דוכס גדול וזאת עד ל-1860 בה טוסקנה הפכה לחלק מממלכת סרדיניה. בראשית המאה ה-19, נפוליאון העניק את התואר לרבים מבני בריתו, יחד עם שטחים נוספים ובעיקר לשליטים בקונפדרציה של הריין. לאחר תבוסתו של נפוליאון הוחלט בקונגרס וינה כי בעלי הנחלות החדשים ימשיכו לשאת בתואר דוכס גדול גם תחת שלטון הקונפדרציה הגרמנית. דוכסויות אלו נשארו עד שנת 1918 שבעקבות הפסדה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, פורקו הדוכסויות ואוחדו תחת רפובליקת ויימאר.
היום, התואר דוכס גדול משמש רק את המונרך של מדינת לוקסמבורג, המשמש כשליט העליון של המדינה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- דוכס גדול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)