אימרה באלינט (עיתונאי)

סופר ועיתונאי הונגרי-יהודי
הונגריההונגריה זהו שם הונגרי; שם המשפחה הוא באלינט.

אימרה בלינט, מקודם אוסטררייכרהונגרית: Bálint Imre; בודפשט, 21 ביוני 1896 – בודפשט, 19 בדצמבר 1953)[1][2] היה סופר, עיתונאי יהודי-הונגרי. דודו לאיוש באלינט היה עיתונאי ועורך עיתון ניצול השואה.

אימרה באלינט
Bálint Imre
Bálint Imre és Somogyi Erzsi, 1925.jpg
לידה 21 ביוני 1896
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בדצמבר 1953 (בגיל 57)
בודפשט מחוז VI, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הציבורי החדש בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Österreicher Imre עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Erzsi Somogyi (19251929) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 19 בדצמבר 1953 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אימרה באלינט נולד במשפחה היודית כבנם של מארטון ליפוט באלינט ושל גיזלה קוהן (הגרסה ההונגרית גרמנית לכהן). משנת 1921 הוא עבד עבור היומון וילאג (Világ) ואחר כך עבור "העיתון ההונגרי" (Magyar Hirlap). בשנת 1923 ייסד את היומון "אשטי קוריר" (פירושו:שליח הערב) (Esti Kurír) והיה כותב המאמרים הפוליטיים שלו ועמד בראש המדור "הגהות". בשנת 1944 גורש הן בשל יהדותו והן כאסיר פוליטי למחנה הריכוז מאוטהאוזן, ממנו שב לביתו רק בתום מלחמת העולם השנייה במאי 1945. משנת 1947 עבד כעורך האחראי של וילאג. הוא לקח חלק בעבודת המילון ההונגרי-אנגלי שפורסם בשנת 1953, ואחר כך מינואר 1953 ועד מותו היה עובד ב"מילון הפרשנות".

בת זוגו הראשונה הייתה ארז'ט שומודי, איתה התחתן ב-1 באוגוסט 1925 בטרזווארוש, בודפשט, אך התגרש ממנה ארבע שנים לאחר מכן.[3] אשתו השנייה הייתה סבינה שְטֶרֶר, אותה נישא בשנת 1940 בבודפשט.

עבודותיועריכה

  • נמות עד הבוקר (רומן, בודפשט, 1930)
  • סקלרים (רומן, בודפשט, 1936)
  • אינפנטריסט שימון (רומן, בודפשט, 1937)

לקריאה נוספתעריכה

  • פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים 1990–2002
  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967
  • לקסיקון ספרותי הונגרי. עורך ראשי מרצל בנדק. 1963–1965

הערות שולייםעריכה