אימרה גרגה
אימרה גרגה (במקור גרינבאום עד 1986, בהונגרית: Gergő Imre; קרמנד, 14 בפברואר 1877[1] – בודפשט, 28 בספטמבר 1933), כירורג יהודי-הונגרי מומר, רופא ראשי, ממציא, רופא צבאי חטיבתי, קצין רפואה ראשי של המשמר הלאומי, מנהל בית חולים, פרופסור חיצוני פרטי באוניברסיטה.
 | |
| לידה |
14 בפברואר 1877 קרמנד, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
28 בספטמבר 1933 (בגיל 56) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| שם לידה |
Grünbaum Imre |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| תפקידים |
כירורג, רופא, פריבט-דוצנט |
  | |
קורות חיים
עריכהאימרה גרינבאום נולד במשפחה יהודית כבנם של שמואל גרגה (גרינבאום) (1844–1928) רופא גדודי צבאי, רופא מחוז ואש ושל קרולינה קרטשמה (1850–1934). ב-25 באוגוסט 1887 הוא הוטבל לדת הקתולית בשופרון.[2] את לימודיו התיכוניים השלים בגראץ ובבית הספר התיכון הרומי-קתולי בווספרם (1891–1895). את שנות האוניברסיטה שלו בילה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), באוניברסיטת הומבולד של ברלין ובאוניברסיטת היידלברג. מנובמבר 1900 מונה כמתמחה ללא שכר במחלקה לפתולוגיה ואנטומיה של מרפאה מספר 2 של האוניברסיטה, מספטמבר 1901 התתמחה בשכר באותו מקום.[3] מהשנה שלאחר מכן, הפך למתמחה ללא שכר במחלקה לרפואה פנימית תחת פרידייש קוראני. בשנת 1902, התמחה בהנהגתו של דיולה דולינגר, במרפאה כירורגית מס' 1. הוא הועבר למכון לניתוחים כירורגים, שם הפך למתמחה בכירורגיה ומשנת 1911 לרופא ומרצה הראשון. בינתיים החל שוב בלימודים באוניברסיטה, ומשנת 1905 היה סטודנט בפקולטה לאמנויות. בשנת 1913, קיבל הסמכה כמרצה חוץ ופרופסור באוניברסיטה בתחום "האבחון הכירורגי ושיטות הבדיקה".[4] באותה שנה הציג את המצאתו, "מכונית הרנטגן", באספה הכללית של אגודת המנתחים ההונגרית. במלחמת הבלקן היה מחסור קבוע בציוד רנטגן, ולכן הוא תכנן מכשיר רנטגן שהופעל על ידי הזרם החשמלי שייצרה המכונית עצמה.
מינואר 1914 עמד בראש מעבדת הרנטגן של המרפאה הכירורגית הראשונה. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת תחילה כרופא גדוד, מ-1915 כרופא חטיבה[5] ולאחר מינויו ב-1917 הפך לקצין הרפואה הראשי של המשמר הלאומי.[6] הוא היה המפקד והמנתח הראשי של קבוצה כירורגית עצמאית בשדה הקרב הצפוני. הוא עבד בכל החזיתות ולאחר מכן קיבל את הפיקוד על בית החולים השדה הגדול ביותר של אגודת הצלב האדום ההונגרית, הקבוצה הכירורגית של אגודת הצלב האדום ההונגרית בטרגו מורש. ב-1917 הוא הפך גם ליועץ כירורגי לחזית הלחימה בפיקוד הארכידוכס יוזף. לאחר המלחמה שלחה אותו הממשלה מחוץ להונגריה בכדי ללמוד את נושאי הנכות והמוגבלות. לאחר שחזר הביתה, הפך למנהל ובעלים משותף של בית החולים זנדר והפסיכיאטריה בבודפשט, וניהל את מחלקת הניתוחים האורתופדיים. בשנת 1924 נפרד מהמוסד ופתח מרפאה ב־Ferenc József rakpart 17.[7] בשנותיו האחרונות, הוא היה המנתח הראשי של בית החולים סנט לאסלו, הקים את אגודת הרנטגן ההונגרית ומילא את תפקיד הנשיא במשך שנתיים. מאמרים מדעיים העצמאיים ומחקריו הניסיוניים שלו פורסמו בכתבי עת מקומיים וזרים.
בגיל חמישים וחמש לפתע חלה בדירתו. הוא לקה באירוע מוחי. נלקח למרפאת הרצוג, אך מת שלושה ימים לאחר מכן. גופתו הועברה לקרמנד והובאה למנוחות בקבר המשפחתי שם.
אשתו הראשונה הייתה אירמה הנצ'ל, איתה התחתן ב-1913. הם התגרשו ב-1922.[8] אשתו השנייה הייתה קורנליה סיבנליסט, שגם ממנה התגרש.[9]
מחקריו ופרסומיו
עריכה- מהלך ההתפתחות האנדוגנית של טפילי מלריה, ביחס למקרים שנצפו . (שבועון רפואי, 1903, 40–43)
- על היעדר מולד של עצם הירך (phokomelia) . (שבועון רפואי, 1906, 13)
- הערך המדעי והמעשי של תמונות רנטגן פלסטיות . (שבועון רפואי, 1907, 16–21)
- על ההשפעה המרפאת של סרום נורמלי של בעלי חיים על תהליכים מוגלתיים עם Lajos Fejes. (שבועון רפואי 1911, 5–7)
- אמפיזמה לאחר לפרוטומיות תת-עוריות. (Medical שבועון רפואי, 1911, 42)
- המצב הנוכחי של השתלת רקמות ואיברים. (שבועון רפואי, 1913, 15–17)
- סד חדש לקיבוע שברי עצם הזרוע. (שבועון רפואי, 1915, 38)
פרסים והוקרה
עריכה- עיטור צלב זהב מוכתר (1915)
- צלב האבירים ממסדר פרנץ יוזף על סרט הצלב הצבאי של ההצטיינות (1916)[10]
- תג קצין צבאי של הצלב האדום ההונגרי (1917)
- מסדר כתר ברזל III. עם עיטורים צבאיים וחרבות (1918)[11]
לקריאה נוספת
עריכה- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- A magyar társadalom lexikonja. A Magyar Társadalom Lexikona Kiadóvállalat, Budapest, 1930. (לקסיקון החברה ההונגרית)
- Szentmiklóssy Géza (1930). A magyar feltámadás lexikona.
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944, 1990–2002)
- Révai nagy lexikona VIII. kötet (Földpálya–Grec). Budapest: Révai Testvérek Irodalmi Intézet Részvénytársaság. 1913. (הלקסיקון הגדול של רוואי)
- Révai új lexikona VIII. (Gal–Gyi). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 2001. ISBN 963-901-517-2 (הלקסיקון החדש של רוואי)
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ "Születési bejegyzése a körmendi izraelita hitközség születési akv. 5/1877. folyószáma alatt".
- ^ "Keresztelési bejegyzése a soproni római katolikus keresztelési akv. 133/1887. folyószáma alatt".
- ^ Hivatalos Közlöny, 1901. december 15. (9. évfolyam, 27. szám)
- ^ Budapesti Közlöny, 1913. július 25. (47. évfolyam, 170. szám)
- ^ Rendeleti Közlöny a Magyar Királyi Honvédség számára, 1915. augusztus 28. (42. évfolyam, 89. szám)
- ^ Ellenőr, 1917. szeptember 10. (11. évfolyam, 140. szám)
- ^ Budapesti Orvosi Újság, 1924. szeptember 25. (22. évfolyam, 39. szám)
- ^ "Házasságkötési bejegyzése Hancsel Irmával a Budapest II. kerületi polgári házassági akv. 995/1913. folyószáma alatt".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése Szibenliszt Kornéliával a Budapest IV. kerületi (belvárosi) polgári házassági akv. 174/1926. folyószáma alatt".
- ^ Rendeleti Közlöny a Magyar Királyi Honvédség számára, 1916. május 6. (43. évfolyam, 54. szám)
- ^ "Kitüntetett orvostanár". Budapest. 1918.