אימרה נאג' (הומוריסטן)
אימרה נאג' (במקור איגנץ פישר, בהונגרית: Nagy Imre; טשנד, 2 ביוני 1882 – בודפשט, 25 באפריל 1941)[1] היה עיתונאי יהודי-הונגרי, עורך מגזין ההיתולי (ה"אוֹישאג" (Az Ojság). בשל יהדותו וכתיבתו הבקורתית על המשטר הוא נכלל במלחמת העולם השנייה בצו הממשלתי של סופרים אסורים שיצירותיהם נאסרו להדפסה, להפצה ולקריאה, ולאיסור החזקתם אפילו בספריות ציבוריות, ודינן היה גריסתם (בדומה לשריפת הספרים בגרמניה הנאצית).
 | |
| לידה |
2 ביוני 1882 טשנד, רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
25 באפריל 1941 (בגיל 58) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| שם לידה |
Fischer Ignác |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאיגנץ פישר נולד במשפחה יהודית כבנם של אברהם פישר ושל פאני ירמיאס. רעייתו הייתה אירן, בתם של אדולף פלש ושל אאוגניה רוקנשטיין, לה נישא ב-17 באוגוסט 1930 בבודפשט.[2]
הוא עבר לבודפשט בתחילת המאה ה-20, שם היה תחילה העורך של כתב העת ההיתולי "השביט" (Az Üstökös) ולאחר מכן של האוישאג (Az Ojság).[3] העיתון ההיתולי, הבדיחות והקומיקס של אימרה נאג' יצא לאור בתקופת האנטישמיות הממסדית ההונגרית ב"ימי הזוהר" של עידן מיקלוש הורטי מדי שבועיים בין השנים 1920–1939, עם 8 עמודים. לצד בורשסם ינקו, זה היה כתב העת ההיתולי-הקומיקס הפוליטי הפופולרי ביותר בהונגריה. העיתון של אימרה נאג', הידוע באוספים של בדיחות יהודיות, הסתכל על העולם דרך עיניהם הבורגניות של יהודי בודפשט, כולל בעיקר את אירועי החיים הפוליטיים והחברתיים בהונגריה באותה העת. (כ-25 אחוזים מאוכלוסיית בודפשט אז היו יהודים כ-250,000, כך שראש העיר האנטישמי של וינה דאז קרא לעיר "יודהפשט").
הפרסומת לעיתון היה:
"שמחת היהדות והגויים היא עיתון ה-Ojság".
נאג' הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.
כתביו
עריכה.jpg)
- שירים. בודפשט, 1907
- תלמיד שעובד קשה. שירים. בודפשט, 1909
- אלבום שביט. עריכה. בודפשט, 1909
- קומדיות. זוטות עדכניות. בודפשט, 1911
- בני זמננו הצוחקים. זוטות עדכניות. בודפשט, 1911
- הקיסר וילהלם צוחק. הבדיחות האקטואליות הטובות ביותר. בודפשט, 1916
- הארכידוכס בלה. רומן. בודפשט, 1917
- כך אני כותב את ה-Ojság. בודפשט, 1921
- הגדה. בודפשט, 1924
- רב חכם בכיס האפוד. בודפשט, 1925 (חוברת 3)
- הגדת פרנק, או ליל סדר במרקו. בודפשט, 1926
- מוריצקה עם בדיחותיו המצחיקות. בודפשט, [1926]
- ד"ר קליין. רומן עליז [בודפשט, 1927]
- קוהן (כהן) וגרין בכיס האפוד [בודפשט, 1928]
- חמשת אלפים בדיחות. בודפשט, 1932 (5 כרכים)
- שיריו. בודפשט, (1933). "זה מצחיק." בודפשט, 1934 (4 כרכים)
- שתי האהבות של אנטל המסכן. רומן. בודפשט (1934)
- פתגמים יהודיים. בודפשט, [1935]
- הדרשה של המתים. שירים. בודפשט, 1940
כנראה שהוא כתב גם את הרומנים הבאים תחת השם הבדוי אירמה נאג':
- אהבות של חטא. וידויים של גברת. 1/2. מו"ל בודפשט, 1908
- חטאים אפלים. וידוי אהבה של ליידי צעירה. בודפשט, 1908
- תיאטרון האהבה בפריז. ספרה האחרון של אירמה נאג'. בודפשט, 1908 (מהדורה שלישית. בודפשט, 1909)
לקריאה נוספת
עריכה- עורך שאנדור קוזוצ'ה: תולדות הספרות, 1941. שנתון 30, גיליון 141.
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944, 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944, 1990–2002)
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XIII. kerületi polgári halotti akv. 589/1941. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-11-28.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 550/1930. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-11-28.
- ^ Az Ojság 1920-1939 | Arcanum Digitális Tudománytár, adt.arcanum.com (בהונגרית)