אנוקספרין

תרכובת

אנוקספרין (באנגלית Enoxaparin), היא תרופה המעכבת קרישת דם (אנטיקואגולנטית). אנוקספרין נמכר תחת השם מסחרי בישראל קלקסן (באנגלית clexane), והיא ניתנת לחולים בקבוצת סיכון לאירוע של קריש או תסחיף דם החוסם עורק או וריד.

אנוקספרין
שמות מסחריים בישראל
קלקסן
נתונים כימיים
כתיב כימי C42H59N3O35S2Na4 
מסה מולרית 1322.0 g/mol
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 100%
מטבוליזם כבדי
זמן מחצית חיים 4.5 שעות
הפרשה כליות
בטיחות
דרכי מתן SC
מזהים
קוד ACT B01AB05 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 679809-58-6
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנוקספרין שייכת למשפחת התרופות שהן נגזרות הפרין בעלות משקל מולקולרי נמוך. מתן של אנוקספרין (בהזרקה תת־עורית) נוח יותר לעומת הפרין (בעירוי לתוך הווריד), ונחשב במרבית המקרים לבטוח יותר בהשוואה להפרין.

שימוש רפואי

עריכה

אנוקספרין משמש בעיקר לטיפול ב:

  • פקקת הוורידים העמוקים (באנגלית: Deep vein thrombosis - DVT).
  • תסחיף ריאתי (באנגלית: Pulmonary Embolism - PE)
  • מניעה של פקקת הוורידים העמוקים, לאחר ניתוחים אורתופדיים וניתוחים אחרים, שלאחריהם המטופל מוגבל בתנועה.
  • טיפול בתעוקת חזה לא יציבה או במהלך התקף לב.
  • מניעת היווצרותם של קרישי-דם בצנרת הדיאליזה בחולים שמטופלים בדיאליזה מסוג המודיאליזה.

מנגנון פעולה

עריכה

אנוקספרין נקשר לאנטיתרומבין ומונע ממנו אינטראקציה עם פקטור קרישה Xa (עשר אקטיבי).

פרמקולוגיה

עריכה

ספיגה

עריכה

זמינות ביולוגית של אנוקספרין היא 100%.

פיזור

עריכה

נפח פיזור של אנוקספרין 4.3 ליטר.

מטבוליזם

עריכה

מטבוליזם של אנוקספרין מתרחש בכבד על ידי דה-סולפציה ודה-פולימרזציה.

סילוק

עריכה

מנה חד פעמית תת-עורית של אנוקספרין היא בעלת זמן מחצית חיים של 4.5 שעות.

בערך 10-40% מהתרופה מפונה דרך הכליות. יש להתאים מינון בחולים עם אי ספיקת כליות.

הריון

עריכה

ניתן לתת אנוקספרין במהלך הריון אם הרופא המליץ על כך. התרופה שייכת לקטגוריה B.[א] אנוקספרין לא חודרת דרך השליה.[1]

תופעות לוואי

עריכה

תופעות הלוואי של אנוקספרין הנפוצות מאד כוללות דימום חיצוני או פנימי ועליה באנזימי כבד (אמינוטרנספרזות). שכיחים גם נטיה מוגברת לחבלות, פריחה אדומה או ורודה, כואבת או מגרדת, כאב ראש, ירידה בספירת תאי דם אדומים ועליה ברמת טסיות דם.[2]

ביאורים

עריכה
  1. ^ קטגוריה B: מחקרים בחיות אינם מעידים על סיכון לעובר ואין מחקרים מבוקרים בנשים הרות, או שמחקרים בחיות הדגימו סיכון לעובר שלא הוכח במחקרים מבוקרים בנשים הרות.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אנוקספרין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Benjamin Brenner, Enoxaparin use in pregnancy: state of the art, Women's Health (London, England) 3, 2007-01, עמ' 9–14 doi: 10.2217/17455057.3.1.9 (באנגלית)
  2. ^ סאנופי-אוונטיס ישראל, קלקסן - עלון לצרכן, באתר מאגר התרופות - משרד הבריאות, ‏11/2022 (בעברית)