נתרן

יסוד כימי בעל המספר האטומי 11

נתרןלטינית: Natrium; באנגלית: Sodium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות, שסמלו הכימי Na ומספרו האטומי 11.

נתרן
מגנזיום - נתרן -
Li
Na
K
   
 
11
Na
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
     
                                         
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 11
סמל כימי Na
סדרה כימית מתכת אלקלית
מראה
לבן כסוף מתכתי
תכונות אטומיות
משקל אטומי 22.989770 u
רדיוס ואן דר ואלס 227 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 1
קונפיגורציה אלקטרונית 1s² 2s² 2p⁶ 3s¹ עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגות חמצון −1, 1, 0 עריכת הנתון בוויקינתונים
תכונות פיזיקליות
צפיפות 968 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 1,156.15K (883°C)
נקודת התכה 370.87K (97.72°C)
לחץ אדים 1.43×10-5Pa ב-1,234K
מהירות הקול 3,200 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 0.93
קיבול חום סגולי 1,230 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 21 106/m·Ω
מוליכות חום 141 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 495.8 kJ/mol
היסטוריה
מגלה האמפרי דייווי עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1807 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם נתרן פחמתי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נתרן מתכתי, שמור בשמן, בעל מראה מתכתי כסוף ומבריק

נתרן הוא מינרל חשוב בפיזיולוגיה, הנפוץ בעיקר בנוזל החוץ-תאי.

תכונות

עריכה

כמתכות אלקליות אחרות, נתרן הוא רך, קל, לבן כסוף, יסוד פעיל ולא נמצא בטבע בצורתו הטהורה. צף במים (צפיפותו 968, של מים מזוקקים 1000), נדלק, משחרר גז מימן ויוצר יוני הידרוקסיד. ניצת בקלות במים, אך באוויר ניצת רק בטמפרטורה של 388K°‏ (115C°).

 
נתרן צובע להבה בצבע צהוב אופייני

נתרן צובע להבה בצהוב בשל פליטת גלי אור בתדרים של 588.995nm ו-589.5924nm. קווים ספקטרליים אלה מאוד סמוכים זה לזה, ולכן הם מכונים דובלט הנתרן. הם גם סומנו, היסטורית, על ידי D1 ו-D2. תחת לחץ כבד, הוא משנה פאזה ועובר למצב צבירה נוזל לעומת חומרים אחרים הזקוקים לאנרגיה תרמית (חום) לשם כך.

בלחץ של 30 גיגהפאסקל (פי 300,000 מלחץ אטמוספירי בגובה פני הים) טמפרטורת היתוכו מתחילה לצנוח. בסביבות 100 גיגהפאסקל הנתרן ניתך בטמפרטורת החדר.

הסבר אפשרי לתופעה יוצאת דופן זו היא שליסוד זה יש אלקטרון חופשי אחד הנדחף קרוב יותר ל-10 האלקטרונים הנוספים סביב הגרעין כשמופעל עליו לחץ ויוצר משיכה שבמצב נורמלי לא הייתה מופיעה.

כשנתרן מוצק נמצא תחת לחץ מופיעים מספר מבנים גבישיים שמעידים על כך שיכול להיות שלנתרן נוזלי יש תכונות של מוליך-על או נוזל-על.

פיסת נתרן מתכתי שתופל למים תנתר על פניהם עקב תגובה כימית עזה בינו לבין המים הפולטת חום רב וגורמת להתכת המתכת שעוד לא הגיבה ולפליטת גז מימן:

 :

משום כך נוהגים לשמור במעבדות נתרן טהור בתוך שמן.

שימושים

עריכה

נתרן, בצורתו המתכתית נחוץ בייצור אֶסְטֶרים (קבוצת תרכובות אורגניות). מתכת אלקלית זו היא גם מרכיב יסודי במלח שולחני (NaCl) שהכרחי לחיים ושלל תהליכים ביולוגיים. שימושים נוספים:

תרכובות נתרן הם כימיקלים חשובים לתעשיות הזכוכית, מתכת, נייר, נפט, סבון וטקסטיל. בין תרכובות הנתרן החשובות ביותר נמצאות:
מלח שולחן (NaCl), סודה לשתייה (NaHCO3), סודה קאוסטית (NaOH), סודיום טריפוספט ( Na5P3O10) ובוראקס (Na2B4O7)

תרכובות

עריכה

נתרן כלורי (מלח שולחן, NaCl) התרכובת הנפוצה ביותר של נתרן. נתרן לא מופיע רק בשילוב עם כלור ויש לו מספר מינרלים נוספים כגון Na3AlF6, Na2Al2Si3O10-2H2O ועוד.

היסטוריה

עריכה

נתרן בודד לראשונה ב־1807 על ידי האמפרי דייווי באלקטרוליזה של סודה קאוסטית (NaOH). באירופה של ימי הביניים תרכובת נתרן הייתה תרופה לכאבי ראש. סמלו של נתרן, Na בא מהתרכובת Natrium בלטינית, שמקורה בשם Nitron ביוונית שהוא סוג של מלח טבעי.

צורה בטבע

עריכה

נתרן מהווה 2.83% ממשקלו של קרום כדור הארץ והוא היסוד השישי הנפוץ ביותר[1]. כיום מייצרים נתרן באופן מסחרי באלקטרוליזה של מלח שולחן, שיטה זו יותר זולה מהשיטה הקודמת שהייתה אלקטרוליזת נתרן הידרוקסידי.

אמצעי זהירות

עריכה

אבקת נתרן נפיצה ביותר במים ורעילה, בין אם היא משולבת עם חומרים אחרים ובין אם אינה משולבת. נתרן מצריך טיפול זהיר ואחסון באטמוספירה אדישה כימית או בשמן.

תפקיד ביולוגי

עריכה

ליוני נתרן תפקידים פיזיולוגיים רבים, המשותפים לכל היצורים. אחד החשובים שבתפקידים אלו הוא כניסה ויציאה של יוני נתרן דרך משאבות נתרן-אשלגן בקרום התא לשליטה על נפח התא, להכנסה של חומרים לתוך התאים ולהוצאתם מתוכם (הוצאת סידן באמצעות משאבות נתרן-סידן והוצאת מימן באמצעות משאבות נתרן-מימן), וכן ליצירת המתח החשמלי המהווה את בסיס הפעולה של תאי עצב ותאי שריר על ידי הדחף העצבי.

ויסות נפח התאים על ידי שליטה על ריכוז יוני הנתרן בתוכם כך שנוצר שינוי לחץ הידרוסטטי המוביל למעבר מים באוסמוזה לתוך התאים או החוצה מתוכם, הוא המנגנון המווסת את נפח הדם בכלי הדם ובכך מווסת את לחץ הדם ואת ערך ההגבה שלו.

חשיבותם של יוני הנתרן בביולוגיה מתבטאת בקיומם של פקעיות טעם מיוחדות לצורך זיהוים בלשונותיהם של בעלי חיים רבים וכתוצאה מכך ביכולתם של בעלי חיים רבים לחוש בטעם מלוח. פקעיות טעם אלו מגיבות בעיקר לנוכחות יוני נתרן אך במידה פחותה גם ליונים אחרים, דוגמת יוני ליתיום (+Li), יוני אמוניום (+NH4) ובמידה מסוימת גם יוני אשלגן (+K) ויוני סידן (2+Ca), אם כי אלו מורגשים לעיתים כתערובת של טעמים או כטעמים שאינם מליחות.

טטרודוטוקסין הוא רעלן עצבי חזק החוסם את תעלות הנתרן בתאי עצב. המולקולה נקשרת לפתחי תעלות נתרן ממותגות מתח ומונעת את מעבר הדחף העצבי.

סמל (p)‏Z (n)‏N מסה איזוטופית (u) זמן מחצית חיים ספין גרעיני שכיחות האיזוטופ
שבר מולרי מהיסוד)
טווח השינוי הטבעי
(כשבר מולרי מהיסוד)
התרגשות אנרגטית
הערות
18Na ‏11 7 18.02597(5) E-21 s‏(4)1.3 (1-)#
19Na 8 19.013877(13) ns‏ 40> (5/2+)#
20Na 9 20.007351(7) ms‏ (23)447.9 2+
21Na 10 20.9976552(8) s‏ (4)22.49 3/2+
22Na 11 21.9944364(4) yr‏ (10)2.6027 3+
פולט פוזיטרונים.
22mNa KeV‏ (9)583.03 ns‏ (6)244 1+
23Na 12 22.9897692809(29) יציב 3/2+ 1.0000
היחשפות לקרינת נייטרונים חמורה גורמת להפיכת 23Na ל-24Na בפלזמה שבדם.
24Na 13 23.99096278(8) h‏ (12)14.9590 4+
24mNa KeV‏ (9)472.207 ms‏ (7)20.20 1+
25Na 14 24.9899540(13) s‏ (6)59.1 5/2+
26Na 15 25.992633(6) s‏ (5)1.077 3+
27Na 16 26.994077(4) ms‏ (6)301 5/2+
28Na 17 27.998938(14) ms‏ (4)30.5 1+
29Na 18 29.002861(14) ms‏ (12)44.9 3/2(+#)
30Na 19 30.008976(27) ms‏ (17)48.4 2+
31Na 20 31.01359(23) ms‏ (4)17.0 (3/2+)
32Na 21 32.02047(38) ms‏ (7)12.9 (3-,4-)
33Na 22 33.02672(94) ms‏ (2)8.2 3/2+#
34Na 23 34.03517(96)# ms‏ (10)5.5 1+
35Na 24 35.04249(102)# ms‏ (5)1.5 3/2+#
36Na 25 36.05148(102)# ns‏ 260>
37Na 26 37.05934(103)# [µs‏ 1.5<] ms‏ 1# 3/2+#

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "שכיחותם של היסודות בקרום כדה"א באתר ה-Encyclopedia of Science". (באנגלית)