אינצידנטלומה

אינצידנטלומה או ממצא אקראי בבדיקות הדמיהאנגלית: incidentaloma - incidental imaging finding ;הסיומת oma -ומה נהוגה בדרך כלל בשמות של גידולים - שפירים או ממאירים) הוא מונח רפואי המתייחס לגוש אקראי (למשל, גוש תופס מקום ממקור גידולי או מפרצת של עורק), שנתגלה באופן אקראי, לרוב בבדיקות רדיולוגית (הדמיה), לפעמים גם בבדיקות בתחום הגנטיקה הרפואית (אנ'), ברפואת עור וכו', אצל מטופל שאין לו תסמינים או שתסמיניו אינם נגרמים על ידי אותו ממצא. תגלית מקרית כזאת בלתי צפויה על ידי הרופא, שונה מממצא לא תקין, שחיפשו אותו במתכוון במבחן או סריקה אבחוניים.

משמעות קליניתעריכה

המונח משמש בתחומי רפואה שונים אולם יישומו השכיח ביותר הוא במקרה של ממצאים בבלוטת האדרנל.

מדובר בסוגיה שכיחה מכיוון שב-4-1% של בדיקות ההדמיה של הבטן - לפי דרגת הרגישות והרזולוציה (בדיקות אקו, CT ו-MRI) מתגלה גוש באדרנל. מעל שני שלישים מהאינצידנטלומות הן אדנומות קורטיקליות לא פונקציונליות (שאינן מפרישות הורמונים) ושיש להן מעט השלכות קליניות אם בכלל. עם זאת קיימת גם אפשרות של הפרעות אחרות, בעלות פוטנציאל מסוים של הפרשת חומרים או של ממאירות. אצל חולה שסבל מסרטן גילוין האקראי עשוי להוביל לאבחון ולטיפול מהיר.

פרט לאינצידנטלומות אדרנליות, תוארו ממצאים כאלה בספרות המדעית גם באיברים אחרים כמו בלוטת התריס, כבד, לבלב, לב, מוח וכו'.

אינצידנטלומות מתגלות בעת בדיקת הדמיה שהומלצה על ידי רופא מטפל (רופא משפחה או מומחה בתחום אחר) או בעת השתתפות בפרוטוקול של מחקר במוסד רפואי. תגליות מקריות אלה מעלות בעיות רפואיות, של אבחון, או בעיות אתיות בקשר ליידוע המטופל ובקשר להיקף הבדיקות והטיפולים שהוא זקוק להם. אין תמימות דעים בקשר להגדרת האינצידנטלומות. המונח משמש גם מחקרים תחום הגנטיקה והגנומיקה. הרדיולוגים בדרך כלל משתמשים במונח זה כשמדובר בתגלית מקרית ללא השלכות ושפירה (לא סרטנית)

אינצידנטלומות לפי מיקוםעריכה

  • באדרנל - המיקום השכיח ביותר - לרוב גושים (גידולים), בדרך כלל לא פונקציונליים ושפירים. הגידולים האדרנליים האלה הם האינצידנטלומות האופייניות.
  • ביותרת המוח - ניתן לגלות בה גידולים שפירים, שאינם מפרישים הורמונים. בנתיחה שלאחר המוות אצל 10% מהמתים מעל גיל 18 מתגלים ממצאים ביותרת המוח שלא היו ידועים בעת חייהם (אדנומות שפירות בלתי פונקציונליות)[1]
  • בכבד - מוצאים ציסטות פשוטות והמאנגיומות שבמרבית המקרים אינן זקוקות לטיפול כלשהו. אצל חולים שאובחנו בעבר עם סרטן דרושה בחינה מיוחדת כדי להבדילן מגרורות.
  • בכליות אצל מעל 50% מהנבדקים ניתן למצוא ציסטות פשוטות, אחדות מהן גדולות למדי אבל שאינן גורמות לתסמינים ואינן זקוקות לטיפול כלשהו או מעקב מיוחד. מצד שני רוב הגידולים הממאירים של הכליות נתגלים במקרה.
  • בחוליות ניתן לגלות המאנגיומות הזקוקות לטיפול כירורגי רק אם הן גורמות לתסמינים ברורים.
  • ברחם בבדיקת אקו מגלים די תכופות מיומות. נדרשת כריתתן רק במקרים של מיומות גדולות ואינטרה-לומינליות הגורמות לדימומים (מטרורגיה) תדירים.
  • בריאות בצילומי רנטגן פשוטים ניתן לעיתים קרובות למצוא קשרירים המצריכים אבחנה מבדלת של הקשריר הריאתי הבודד. במקרים מסוימם בצילומים המבוצעים מסיבה אחרת, כמו למשל טרום ניתוח, מתגלות גרורות ריאתיות של סרטן אקראי. ב-14% מבדיקות CT של כל הגוף ניתן לגלות ממצאים ריאתיים.[2]
  • בבלוטת המגן -ניתן לגלות בCT קשרירים וציסטות שפירים שאינם גורמים לשום תסמינים. אולם במקרים מסוימים ניתן להיות פונקציונליים או קשרירים "קרים" אשר כן מצריכים ביופסיה.
  • בבלוטת יותרת התריס.

שם שנוי במחלוקתעריכה

המושג "אינצידנטלומה" שנוי במחלוקת מכיוון שלממצאים מסוג זה אין משהו משותף פרט לגילויים באקראי וההנחה שהם לרוב חסרי משמעות קלינית. הוצע במקום זאת השם "ממצא אקראי".

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אינצידנטלומה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Annals
  2. ^ [Furtado C. D., Aguirre D. A., Sirlin C. B., etal. Whole-body CT screening: spectrum of findings and recommendations in 1192 patients (англ.) // Radiology : journal. — 2005. — Vol. 237, no. 2. — P. 385—394. — https://pubs.rsna.org/doi/10.1148/radiol.2372041741]
  ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.