איסניה פטידה

מין של תולעי אדמה

איסניה פטידה (שם מדעי: Eisenia fetida) הוא מין של תולעי אדמה, הידוע בכינויו "תולעת אדומה" עקב צבעה או "תולעת קליפורניה". תולעת זו משגשגת בסביבת פסולת אורגנית נרקבת, כגון קומפוסט או צואת בעלי חיים. היא שכיחה פחות באדמה שאין בה פסולת מסוג זה, בדומה למין Lumbricus rubellus.

קריאת טבלת מיוןאיסניה פטידה
Redwiggler1.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: תולעים טבעתיות
מחלקה: Clitellata
סדרה: Haplotaxida
תת־סדרה: תולעי אדמה
משפחה: Lumbricidae
סוג: Eisenia
מין: איסניה פטידה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Eisenia fetida
סויניי, 1826
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבט מקרוב על ה-Eisenia fetida

התולעת משמשת ליצירת ורמיקומפוסט (Vermicompost או "קומפוסט תולעים"); תהליך קומפוסטציה במהלכו נוצרת תערובת הטרוגנית של פסולת אורגנית נרקבת ממעי התולעת. מקור המין באירופה, ומשנות האלפיים ניתן למצוא אותו בכל יבשת למעט אנטארקטיקה.

תיאורעריכה

למין זה שערות קטנות (bristles) על כל מקטע של גוף התולעת והן עוזרות להיאחז במשטחים קרובים כדי להתמתח ולדחוף את גופה קדימה ואחורה בעזרת שריריה וכדי לנוע קדימה.

הפטידה מפרישה נוזל בעל ריח חריף, מכאן גם שמה המדעי הישן יותר, foetida, שמשמעותו "בעל ריח רע". יש להניח שזו התנהגות הגנתית כנגד תוקפים אפשריים.

מינים קרוביםעריכה

הפטידה הוא מין קרוב של האיסניה אנדרי (Eisenia andrei). הדרך היחידה להבחין בין שני המינים היא שלפטידה לעיתים צבע גוף בהיר יותר. מחקרים הראו שלמרות הדמיון הרב אכן מדובר בשני מינים שונים. מחקרי הרבייה אף הראו ששני מינים אלו אינם מזדווגים ויוצרים זן כלאיים.

רבייהעריכה

כמו שאר מיני תולעי האדמה, מין זה הוא אנדרוגינוס (יצור חי המתרבה ברבייה מינית וממלא הן את תפקיד הזכר והן את תפקיד הנקבה). למרות זאת, לצורך רבייה עדיין נחוצות שתי תולעים. שתי התולעים נצמדות אחת לשנייה בצורה הופכית, כאשר הן מצמידות את ה- clitella שלהן אל השנייה, החלק הבולט והבהיר יותר הנמצא במרחק של שליש מגופה של התולעת אל ראשה ושני שלישים אל קצה אחוריה. חלק זה מכיל את אברי הרבייה של התולעת. שתי התולעים מחליפות זרע ולאחר מכן משחררות גלמים (cocoons) שכל אחד מהם מכיל מספר ביצים. לגלמים אלו צורת לימון והם בעלי צבע צהוב בהיר בתחילה ולאחר מכן הצבע מתחלף לחום ככל שהתולעים אשר בביצים גדלות. גלמים אלו ניתן לראות בעין בלתי מזוינת. [1]קצב הרבייה הוא הכפלה של כמות התולעים אחת לחודשיים-שלושה, בהתאם לתנאי הסביבה.

תנאי גידולעריכה

התנאי הבסיסי לגידולן הוא חושך ולחות, התולעים האדומות אינן מסתדרות במצב של שמש ישירה ובתנאי יובש. משרעת הטמפרטורות בו הן חיות רחב והן סתגלניות הן לקור והן לחום. מאחר והן חייבות חושך ולחות, הן אינן יכולות לשרוד את הקיץ בארץ שלא בתוך מיכל מיוחד או קומפוסטר המתאים להן, תוך בקרה מתמדת של לחות. זאת להבדיל מהמצב בארצות לחות וקרות יותר שם הן יכולות לחיות בתנאי הסביבה הטבעית להן וללא צורך במיכל גידול ובקרה קבועה של טמפרטורה ולחות.

שימושים נפוציםעריכה

תולעים אלו פופולריות מאד בקרב חובבי מיחזור של פסולת אורגנית, עקב היותן פעילות לאורך השנה מבלי שנת חורף כתולעים אחרות. כמו כן, קצב האכילה שלהן את הפסולת האורגנית מהיר באופן יחסי ומסייע בהפיכת הפסולת לזבל אורגני עשיר ובריא לקרקע. מגדלי תולעים רבים שמים את התולעים האדומות בערימת הקומפוסט כדי להשביח אותו או בתוך חבית צמחים ביתית ("חביתות"). התולעים האדומות מייצרות זבל אורגני עשיר המהווה דשן טבעי בשם "הומוס". איסוף ההומוס מן הערימה מכונה "קציר הומוס". הומוס תולעים נמכר במשתלות ובאופן פרטי לגננים ולאנשים פרטיים כדשן אורגני איכותי. ניתן למהול את ההומוס במים והתמיסה הנוצרת מכונה "תה הומוס", גם הוא בריא מאד לצמח. מכירה ומסירה של תולעים אדומות הן עיסוק פופולרי בקרב חובבי המיחזור וניתן לראות "שוק" סביב נושא זה ברשתות החברתיות.

טכניקות להפרדת ההומוס מן התולעיםעריכה

[2]מגדלי תולעים רבים מעוניינים ב"תוצרת" של התולעים, קרי ההומוס לטובת דישון הצמחים ולשם כך התפתחו מספר טכניקות להפרדת ההומוס מן התולעים. טכניקות אלה מסתייעות בתכונות של התולעים כדי לגרום לכך שהן ינועו למקום אחר ויאפשרו קציר הומוס נקי מתולעים:

  1. חשיפה לאור יגרום לתולעים להתחפר וישאיר את החלק החשוף פנוי לקציר ההומוס.
  2. ייבוש חלקי של הערימה יגרום לתולעים לנוע לאזור הלח.
  3. הפסקה של הזנת הערימה בזבל אורגני והצבת זבל אורגני בערימה סמוכה יגרום להם לנוע למקום החדש.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא איסניה פטידה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה