פתיחת התפריט הראשי
עמוד 1 בספר "אכלה ואכלה", מהדורת פרנסדורף

אָכְלָה וְאָכְלָה (האותיות אל"ף מנוקדות בקמץ קטן) הוא קובץ מסורה עתיק, בספר נפרד מכתבי היד של התנ"ך, הכולל בתוכו רשימות מסורה, במיוחד מסוג "מסורה מצרפת". שם הספר נגזר משני העיולים הראשונים המופיעים בו.

כתבי ידעריכה

ידועים כיום שני כתבי יד שלמים של הספר ועוד כמה שרידים של כתבי יד. שני כתבי היד השלמים הם[1]:

  • כתב יד פריס שהוצא לאור על ידי זלמן פרנסדורף בשנת 1864.
  • כתב יד האלה שהוצא לאור בשנת 1975 במדריד וידוע כמהדורת דיאז אסטבאן.

לטענת צבי גרץ, כתב יד האלה הוא יותר קדום ושלם, בהכילו מעל 500 רשימות, לעומת 374 בכתב יד פריס[2]. סדר הפרקים בשני כתבי היד דומה מאוד ועל כן הם מזוהים כהעתקים של אותו ספר[1].

עיקר כתבי היד נכתב בשני טורים, באופן המתאים במיוחד להצגת זוגות מילים של מסורה מצרפת[3].

תוכן הספרעריכה

ספר "אכלה ואכלה" כולל רשימות של הערות מסורה, לרוב על מילים יחידות או זוגות של מילים, שיש להם מכנה משותף. רוב הרשימות הן מסוג "מסורה מצרפת". הרשימות מסודרות לרוב לפי סדר הפסוקים בתנ"ך או לפי סדר הא"ב[1].

בכתב יד פריס 59 רשימות של מילים יחידות, 58 רשימות של זוגות מילים השונות זו מזו (למשל אחת עם ו' החיבור ואחת בלעדיה), 20 רשימות של זוגות מילים זהות, 26 רשימות של מסורה מצורפת בתבנית אחרת, ועוד רשימות של קרי וכתיב, מסורה משווה ומסורת סירוגין[1].

בספר "אכלה ואכלה" אין כמעט רשימות מסורה של מילים מחורזות ואלו שכלולות בה הן מילים שהחרוז הוא בעל משמעות לשונית. מכאן ניתן להסיק שרשימות מסורה מחורזות הומצאו לאחר כתיבת קובצי "אכלה ואכלה"[4].

כתיבתועריכה

מחבר הספר אינו ידוע, אולם בתוך הספר מוזכר הפסיקתא[5], כך שהספר נכתב אחרי כתיבת הפסיקתא[6].

הספר מוזכר ככל הנראה על ידי יונה אבן ג'נאח, ועל ידי רש"י הוא מכונה "מסורת הגדולה"[2].

צבי גרץ טען שהספר נכתב על ידי רבנו גרשום על סמך כתב יד בו נכתב "מסורה גדולה שכתב ר"ג" והדמיון בין הערות מסורה שיוחסו לרבנו גרשם לאלו המופיעים בספר "אכלה ואכלה". לעומתו טען אייזיק הירש וייס שהספר רק הועתק על ידי רבנו גרשום ולא נכתב על ידו, כי לא ייתכן שספר שנכתב על ידי רבנו גרשום הגיע במהירות כה גדולה לספרד וזכה ליחס כזה שהוא מוזכר על ידי יונה אבן ג'נאח[7]. ההנחה כיום היא שהספר גובש במאה התשיעית לכל המאוחר[1].

היחס למסורהעריכה

יוסף עופר כותב שסביר שהספר נכתב אחרי התגבשות הערות המסורה שכן המסורה המצרפת, שמהווה חלק נכבד מהספר, מצרפת יחד הערות מסורה רבות[1]. לעומת זאת, טוען עופר שהמסורה המצרפת של "אכלה ואכלה" קדמה לזו המופיעה בכתבי היד של התנ"ך, שכן הרשימות בספר יותר שלמות[8].

תולדות הספרעריכה

בפי הראשונים כונה הספר "מסורה גדולה" או "מסורת גדולה"[9].

הספר מוזכר על ידי הרד"ק כ"ספר אכלה ואכלה"[10]. לאחר הרד"ק לא מוזכר עוד הספר, למעט על ידי רבי אליהו בחור בספרו "מסורת המסורת" שיצא לאור במחצית הראשונה של המאה ה-16. בהקדמה לספר זה כתב אליהו בחור[11]:

"ועם כל זאת, צמאי לרוות, נפשי לא יכלה כי אם מספר אכלה ואכלה, וכלליו בידי נקטתי, והוא ספר קטן הכמות, ובמסורת אין לו הדמות, ונכבדות בו מדובר, ולא נמצא ספר מחובר, המדבר מהמסורת וכללם, רק הוא לבדו בעולם, חוץ ממה שנרשם זער שם זער שם, סביב הספרים בגליונות, ובהם חסרון לא יוכל להמנות."

באמצע המאה ה-19 זיהה דב בער גולדברג את הספר בספריית הקיסר בפריז וסיפר על כך לזלמן פרנסדורף שהוציא אותו לאור בשנת 1864 בהנובר[12]. בשנת 1867 זוהה כתב היד של אוניברסיטת האלה-ויטנברג. כתב יד האלה הוצא לאור בשנת 1975 במדריד וידוע כמהדורת דיאז אסטבאן.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 יוסף עופר, מגבשי המסורה השונים ויחסם לדקדוק, בתוך: פרקים בעברית לתקופותיה, אסופת זיכרון לשושנה בהט, עורך: משה בר אשר, האקדמיה ללשון העברית, ירושלים, תשנ"ז, סעיף ה' - קובץ המסורה אכלה ואכלה, עמ' 59
  2. ^ 2.0 2.1 יצחק רינג, מבוא לספרות התנ"ך, הוצאת יבנה, 1967, ערך: אכלה ואכלה, עמוד 15
  3. ^ יוסף עופר, מגבשי המסורה השונים ויחסם לדקדוק, בתוך: פרקים בעברית לתקופותיה, אסופת זיכרון לשושנה בהט, עורך: משה בר אשר, האקדמיה ללשון העברית, ירושלים, תשנ"ז, סעיף ה' - קובץ המסורה אכלה ואכלה, עמ' 60
  4. ^ יוסף עופר, המסורה המצרפת ומלאכת המילים, לשוננו ס"ז (תשס"ה), עמ' 402
  5. ^ אכלה ואכלה, מהדורת פרענסדארף, 1864, סי׳ קצג, עמ' 154, באתר HebrewBooks
  6. ^ אכלה ואכלה, מהדורת פרענסדארף, 1864, הקדמה, באתר HebrewBooks
  7. ^ ד"ר שלמה אידלברג, רבנו גרשום מאור הגולה - חייו ופעולותיו, סיני לה, תשי"ד, אתר "דעת"
  8. ^ יוסף עופר, המסורה המצרפת ומלאכת המילים, לשוננו ס"ז (תשס"ה), עמ' 401
  9. ^ יוסף עופר, המסורה המצרפת ומלאכת המילים, לשוננו ס"ז (תשס"ה), עמ' 405
  10. ^ רבי דוד קמחי, ספר השורשים, שורש קרב
    ספר מכלול, קיב עמוד ב'
  11. ^ אליהו בחור, ‏מסורת המסורת, מהדורת גינצבורג, לונדון תרכ"ו, הקדמה, עמ' 94, באתר HebrewBooks
  12. ^ אכלה ואכלה, מהדורת פרענסדארף, 1864, הקדמה, באתר HebrewBooks