המאה ה-16

	מאות:; ► המאה ה-15 • המאה ה-16 • המאה ה-17 ◄
	עשורים: ; ► 1490-1499 • 1500-1509 • 1510-1519 ◄
	שנים: ; ► • 1499 • 1500 • 1501 • 1502 • 1503 • ◄

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

במהלך המאה התרחשו שינויים משמעותיים במפה הגאופוליטית העולמית, כאשר האימפריה העות'מאנית התחזקה וכבשה שטחים רבים במזרח התיכון, שיצרו חיץ בין אירופה לבין המזרח הרחוק. חיץ זה האיץ תופעה נוספת בה האימפריה הספרדית של בית הבסבורג – שהיה בעל אחיזה בממלכות ברחבי אירופה – השתלטה על שטחים באמריקה הדרומית. במקביל יצרה האימפריה הפורטוגזית (שלקראת סוף המאה אוחדה גם היא תחת האימפריה הספרדית) רשת נמלים שהקיפה את אפריקה והמשיכה עד למזרח הרחוק, כנתיב סחר חלופי לזה היבשתי^[1].

התפתחויות אלו חיזקו את חשיבותה של האימפריה הספרדית והדומיננטיות שלה באירופה בפרט ובנתיבי הסחר העולמיים בכלל, ומגמה זו התחזקה כאשר הספרדים החלו לנצל את המשאבים של יבשת אמריקה. הספרדים שגשגו במיוחד על רקע חולשתה של צרפת שהייתה שקועה בסכסוכים פנימיים במרבית המחצית השנייה של המאה, והספרדים ניסו למנף את היתרון שלהם כדי לדרוש מונופול על הסחר בכל מקום בעולם בו מונף דגל ספרדי. התפתחויות אלו בסחר הגלובלי, לצד יריבויות מקומיות באירופה, הובילו את אנגליה לזנוח את היריבות הוותיקה שלהם מול הצרפתים ולעבור בהדרגה ליריבות מול הספרדים שהתפתחה בסוף המאה למלחמה גלויה, במסגרת מלחמת שמונים השנים^[2].

גילוי אמריקה בידי האירופאים זמן קצר לפני תחילת המאה גרם להשפעות משמעותיות נוספות. בין היתר, השינויים שנגרמו לאוכלוסייה הילידית האמריקאית – בראשה תמותה ממגפות שהביאו איתם האירופאים – גרמו למותם של כ־90% מבני האוכלוסייה המקומית ביבשת^[3]^[4], על פי חלק מההערכות, מתוך כ־60 מיליון איש, נותרו כ־6-5 מיליון^[4].

במאה זו מתחילה המהפכה הקופרניקאית שמתניעה את המהפכה המדעית באירופה^[5]^[6].

אירועים בולטים בעולם

הפסל דוד, אשר את יצירתו השלים הפסל מיכאלאנג'לו ב-1504, הוא אחד מהיצירות הנודעות ביותר מתקופת הרנסאנס.

הציור מונה ליזה, שנוצר על ידי האמן לאונרדו דה וינצ'י בסביבות השנים 1503 עד 1506, הוא כיום אחד מהציורים הנודעים ביותר בעולם.

חומות ירושלים הוקמו בשנים 1535–1538 בפקודת סולימאן הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית

1500–1523 – עלייתן של שושלות בוכריות ואיראניות במרכז אסיה הביאה בהדרגה לנפילתה של השושלת הטימורית ששלטה על שטחים נרחבים באזור זמן ממושך^[7]^[8]
25 באפריל 1500 – "גילוי" ברזיל – הארמדה של פדרו קברל, שעשתה את דרכה מליסבון להודו עוגנת מול חופי ברזיל, באזור פורטו סגורו דהיום.
1501 – השושלת הספווית משתלטת על פרס והופכת את האסלאם השיעי לדת מדינה^[7].
9 במאי 1502 – כריסטופר קולומבוס יוצא מספרד למסעו הרביעי והאחרון לעולם החדש.
8 בספטמבר 1504 – הפסל דוד של מיכלאנג'לו הושלם.
1507 – לאונרדו דה וינצ'י מצייר את המונה ליזה.
1 בנובמבר 1512 – הקפלה הסיסטינית נפתחת לציבור לראשונה לאחר סיום ציור התקרה על ידי מיכלאנג'לו.
1514 – התחילה הפקת הזהב בקריביים, על ידי האירופאים הקולוניאליסטים. זו נקודת ציון לראשית ניצול משאבי אמריקה לרווחת האימפריות האירופאיות, שהתעצמה לאורך המאה והמשיכה במאות שלאחר מכן. באזורים מסוימים, כמו פרו ובוליביה המודרניות, לווה ניצול האוכלוסייה בהגירה כפויה של צעירים לאזורי מכרות, מהלך ששינה את הדינמיקה החברתית המקומית^[9].
1516 – מוקם הגטו היהודי הראשון בהיסטוריה בוונציה.
1516–1517 – כיבוש הלבנט, מצרים וחצי האי ערב בידי האימפריה העות'מאנית בהנהגת הסולטאן סלים הראשון^[7].
20 בספטמבר 1519 – פרדיננד מגלן מתחיל במסע סביב העולם. עם חמש ספינות הוא מפליג מפורטוגל לכוון איי הודו.
8 בנובמבר – הרנאן קורטס נכנס לטנוצ'טיטלאן, ומלך האצטקים, מונטזומה, מקבל אותו.
6 בספטמבר 1522 – הספינה "ויטוריה", אחת מספינותיו של פרדיננד מגלן, שבה לספרד ועל סיפונה 18 איש בלבד, מגלן עצמו נהרג במהלך המסע. בכך הפכה ה"ויטוריה" לספינה הראשונה אשר הקיפה את כדור הארץ.
16 בנובמבר 1532 – ההרפתקן הספרדי פרנסיסקו פיסארו שובה את אטוואלפה, קיסר האינקה האחרון, וטובח את 6,000 חברי פמלייתו הלא-חמושים בקרב קחאמרקה.
בניית חומות ירושלים בשנים 1535–1538 על ידי סולימאן הראשון.
28 בספטמבר 1542 – חואן רודריגס קבריו הוא האירופי הראשון המגיע לשטח המזוהה עם קליפורניה כיום.
1552–1556 – ממלכת רוסיה השתלטה על אזורי המפתח של חאנות קאזאן והביאה לסופה. בעקבות גישתה של רוסיה לים הכספי התגברה השפעתה הכלכלית, הצבאית והתרבותית עם אזור הקווקז ומרכז אסיה^[10].
23 בינואר 1556 – רעידת אדמה במגניטודה 9.0 במחוזות שאאנשי וגאנסו בסין גורמת ל-850,000 הרוגים.
1568 ואילך – מלחמת שמונים השנה התחילה עם מרד של ארצות השפלה נגד ספרד ההבסבורגית ששלטה באזור הולנד. בשנות ה־80 האנגלים, שתמכו בהולנדים, שלחו אלפי חיילים בניסיון לסייע במצור על אנטוורפן, והמאורע הוביל למלחמה ישירה בין ספרד לאנגליה. בהמשך העשור הצליח הצי האנגלי לנצח את הצי הספרדי, שהיה עד אז הצי הגדול והמתקדם באירופה^[2]. המלחמה מנעה מצד אחד הגעת סחורות לארצות השפלה ודחפה סוחרים לייצר ערוצי סחר חלופיים, ובמקביל עודדה סנטימנט אנטי ספרדי בקרב סוחרים הולנדים מסביב לעולם, וגורמים שונים שיתפו פעולה בטיפוח מנגנוני סחר אלטרנטיביים לאלו בשליטת הספרדים והפורטוגזים (שאוחדו בסוף המאה). תהליכים אלו היו הרקע גם לפריצת דרך טכנולוגית של ההולנדים הן בשכלול בניית הספינות והן בטכניקות ניווט. כל אלו אתגרו את הדומיננטיות של המעצמות האיבריות בסחר העולמי, והעלו את חשיבותם של ההולנדים, שהצליחו באזורים מסוימים לפתח נתיבים על חשבון אלו של סוחרים פורטוגזיים^[11].
20 במאי 1570 – האטלס המודרני הראשון יוצא לאור.
1578 – רואה אור הבנקאו גנגמו (אנ'), אוגדן סיני שמאגד בתוכו את כל רשמיה של הרפואה הסינית, כולל מיונם של כ-1,000 צמחי מרפא^[12].
1578 או 1581 – מסעה הצבאי של האימפריה הרוסית מזרחה הצליח להכריע את צבאו של קוצ'ום חאן (אנ'), ששימש כגורם המארגן העיקרי ששלט בחאנות סיביר. ללא ההנהגה הצבאית, עד סוף המאה עברה סיביר לשליטת האימפריה הרוסית ללא התנגדות משמעותית^[13].
1581 – האיחוד האיברי בין האימפריה הפורטוגזית והספרדית, תחת הכתר הספרדי.
27 ביולי 1586 – סר וולטר ראלי מייבא לראשונה טבק מאמריקה לאנגליה.
במחצית השנייה של המאה התחזקו שיתופי פעולה פרסים ורוסים בהקשר אנטי עות'מאני, תוך ניסיונות – שלא הבשילו – לקיים ברית צבאית של ממש^[10].
1593 – המסע המתועד המוקדם ביותר של מסע סחר מהולנד לאפריקה, שהוביל לפיתוח נתיב סחר אזורי בהובלת ההולנדים^[14].
הרפורמציה – ייסוד התנועות הנוצריות הנצרות הפרוטסטנטית והפוריטניות.
הספרדים משתלטים על רוב יבשת אמריקה (להוציא את ברזיל, עליה משתלטים הפורטוגלים).
תחילתו של סגנון הבארוק באירופה.
ראשית הקולוניזציה של ברזיל על ידי הפורטוגלים.
ניסיון כושל לכיבוש אנגליה הפרוטסטנטית על ידי ספרד – פליפה השני, מלך ספרד ופורטוגל שולח את "הארמדה הבלתי מנוצחת" לעבר חופי אנגליה. נקודת מפנה במאזן הכוחות באירופה.
לונדון של העידן האליזבתני צומחת במאה זו מכמות תושבים אשר קטנה מ-60,000, עד לכ-215,000, והופכת לאחת משלוש הערים הגדולות באירופה, לצד פריז וקונסטנטינופול^[15].
התפשטותה של הנצרות למזרח הרחוק, ובמיוחד ליפן והודו. במחצית השנייה של המאה ממירים את דתם לנצרות כ-300,000 יפנים^[16].
שיאה של סובלנות של מנהיגים מוסלמים במרכז ודרום אסיה כלפי דתות סינקרטיסטיות, מעודד את התפתחותן של דתות אלו. בתקופתו של אכבר הגדול (1542–1605) התגברה המגמה במיוחד בעקבות שאיפתו ליצור דת אחת לכל האימפריה המוגולית^[17].
רוב מאה זו נמצאת בין שני הגלים של תקופת "עידן הקרח הקטן" ומאופיינת בהתחממות יחסית של הטמפרטורה^[18]. עם זאת, החל מסביבות 1560 החל גל נוסף של התקררות^[19].
לאורך המחצית הראשונה של המאה התבססו קשרי גומלין בין ממלכת פורטוגל לבין ממלכת במערב–מרכז אפריקה ובראשן ממלכת קונגו וממלכת נדונגו (אנ'), סביב שיתוף פעולה בסחר עבדים ובסוגיות נוספות. בשליש האחרון של המאה השתנתה המדיניות של פורטוגל בעקבות הערכות למצבורי זהב וכסף באזור, והחלה לוחמה בלתי פוסקת עם המקומיים, במקביל לעסקאות חליפין בהן החליפו הצ'יפים האפריקאים עם הפורטוגזים עבדים בתמורה לנשק חם וסחורות מאירופה או אמריקה. בעשורים האחרונים החלו להופיע באזור קבוצות מקומיות של שודדים שלכדו אנשים לעבדות, והפורטוגזים החלו לסייע לקבוצות אלו^[20].
האימפריה הפורטוגזית התקדמה בהדרגה מהחוף המערבי של אפריקה והשתלטה על ערי מפתח מפותחות בחוף המזרחי. הקמפיין הפרוטוגזי גרם לדעיכתן הכלכלית והתרבותית של ערי החוף המזרחי ביבשת^[20].
בשנת 1543 המאה פרסם ניקולאוס קופרניקוס את מסקנתו כי מבנה מערכת השמש המסורתי שהציבה את כדור הארץ במרכז שגוי. פרסומו, שהיה קריאת תיגר נדירה על התפיסות המקובלות מזה מאות שנים, שמקורן בפילוסופים של יוון העתיקה, התקבל בתחילה בהסתייגות רבה, אולם בהמשך המאה האסטרונום טיכו ברהה הקדיש מאמצים רבים לאיסוף נתונים מהמנים, שהכריעו עם הזמן לטובת גישתו של קופרניקוס. התפתחות זו, שכונתה "המהפכה הקופרניקאית", נחשבת לראשית המהפכה המדעית, מכיוון שהיא מדגימה את ההתמקדות באיסוף מסודר של נתונים הניתנים לבדיקה מחודשת, וקביעת המסקנה בהתאם לנתונים^[6].
במאה זו עלתה בהדרגה הדומיננטיות של הלוחמה הימית, ותופעה זו גרמה להגדלת הציים. לדוגמה, הצי הספרדי גדל פי 3 בתוך 12 שנים, בין השנים 1574-1562^[21].
במחצית הראשונה של המאה המשיכה המגמה של שושלת מינג, של מעבר ממשק פתוח יחסית למשק אוטרקי יותר. בסביבות מחצית המאה נראה שנשכחה אמנות בניית הספינות הגדולות שהייתה קודם לכן בסין^[22].
לקראת סוף המאה התמוטטה אימפריית סונגהאי^[23].

כלכלה

המרקנטליזם מגיע לשיאו בתקופה זו^[24].
במחצית השנייה של המאה החלה עלייתו של מודל חברות הצ'ארטר (אנ'), שפעלו כמונופולים של סחר או קולוניזציה מטעם ממשלות. ממשלות אנגליה, צרפת והולנד עמדו מאחוריי חברות בסגנון זה. בשנת 1555 נוסדה החברה המוסקבאית, שהייתה החברה הראשונה שפעלה במודל זה^[25]^[26].
האירופים משתלטים על השיט והמסחר באוקיינוס ההודי. בתחילה יוצרים הפורטוגלים לעצמם מונופול על המסחר האירופי עם הודו והמזרח הרחוק. בעקבותיהם מגיעים בשלהי המאה ה-16 לאזור גם ההולנדים והאנגלים.
האירופים מגלים את אינדונזיה ואיי מרקיז ומשתלטים על המסחר באזורים אלה.
הסחר הבינלאומי שהובילו האירופים, הוביל להגדלה משמעותית של ההיצע באזורי סחר משמעותיים לכלכלתם, דוגמת המזרח הרחוק, ואלו הובילו לירידה במחירים של סחורות רבות^[27].
במאה זו שימוש בפטנטים מלכותיים הופך נפוץ באזורים מסוימים באירופה, ביניהם מדינות חצי האי האיטלקי ואנגליה. פטנטים אלו היו מעניקים מונופולים זמניים ליוצרים וחברות על מסחר במוצרים מסוימים. הפטנטים המלכותיים לא עסקו בזכויות היוצרים, אלא בהסדרת יכולתה של המדינה לקבל מיסים ולהשפיע על תוכן היצירות^[28]^[29].

ערים חדשות

אישים בולטים

פילוסופים

מישל דה מונטן, פילוסוף צרפתי ממוצא יהודי, מחבר הספר "מסות" (1533–1592).

אמנים

מיכלאנג'לו בואונרוטי, פסל וצייר איטלקי (1475–1564).
מיגל דה סרוואנטס, סופר ספרדי, מחבר הספר "דון קישוט" (1547–1616).
ויליאם שייקספיר, מחזאי ומשורר אנגלי (1564–1616).
פייטרו פרנקווילה, פסל צרפתי (1548–1615).
לואיש דה קמואש, משורר פורטוגלי, מחבר היצירה האפית "הלוזיטנים" (1524–1580).
לאונרדו דה וינצ'י, איש אשכולות איטלקי, מגדולי אמני הרנסאנס (1452–1519).

מדענים

גלילאו גליליי, מדען איטלקי (1564–1642).
קלוד באשה, מתמטיקאי וחידונאי צרפתי (1581–1638).
פדרו נונש, מתמטיקאי יהודי מומר פורטוגלי (1502–1578).
טיכו ברהה, אציל ואסטרונום דני, המדויק מבין האסטרונומים שפעלו באמצעות עין בלתי מזוינת (1546–1601)
יוהאנס קפלר, אסטרונום, מתמטיקאי ואסטרולוג גרמני, נחשב לדמות מפתח בהתפתחות האסטרונומיה והמדע המודרני במאה ה-17 (1571–1630).

מדינאים

מנואל הראשון, מלך פורטוגל. שיגר להודו את הארמדות של ואסקו דה גאמה ופדרו קברל (מגלה ברזיל). הוציא אל הפועל בכפייה את הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות.
מרטין לותר, מייסד הנצרות הפרוטסטנטית (1483–1546).
הרנאן קורטס, כובש מקסיקו בשמה של ספרד (1485–1547).
תומאס מור, פוליטיקאי וסופר אנגלי (1478–1535).
המלך הנרי השמיני מאנגליה, מייסד הכנסייה האנגליקנית (1491–1547).
המלך פרנסואה הראשון, מלך צרפת, נחשב לשליט הרנסאנסי הראשון של ארצו (1494–1547).
סולימאן הראשון, נקרא גם "סולימאן הגדול", שליט האימפריה העות'מאנית (1494–1566).
קרל החמישי, הראשון שהוכרז כמלך ספרד (1500–1558).
ז'ואו השלישי, מלך פורטוגל, הקים את האינקוויזיציה הפורטוגזית והוביל את הקולוניזציה הפורטוגלית בברזיל.
פיליפ השני מלך ספרד, שהכריז על עצמו מנהיג הזרם הנוצרי שהתנגד לרפורמציה.
אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה (1533–1603)
המלך אנרי הרביעי מצרפת, מסיים את מלחמות הדת בצרפת, ואיחד את הממלכה תחת שלטונו (1553–1610).

אחרים

נוסטרדמוס, רופא ואסטרולוג צרפתי ממוצא יהודי (1503–1566). התפרסם לראשונה בזכות טיפול רפואי חדשני שלו למגפה שפרצה בשנת 1546, אך הוא ידוע בעיקר ככותב חרוזים של מאות בתים שהתיימרו לנבא את העתיד.
גיום פוסטל (25 במרץ 1510 – 6 בספטמבר 1581) היה איש אשכולות, פוליגלוט, מזרחן ופילוסוף צרפתי, נוצרי-קתולי שחי בתקופת רנסאנס. עסק בחקר התאולוגיה היהודית והמוסלמית, בספרות הקבלה והמיסטיקה הקדומה והיה ידוע בתקופתו כמומחה לתרבות המזרח התיכון ולשפות שמיות.

דיוקן דרושאוט מ-1623, אחד משני דיוקנאות שמזוהים בוודאות כדיוקנאות של שייקספיר
גלילאו גליליי
מרטין לותר, מייסד הנצרות הפרוטסטנטית
הנרי השמיני, מלך אנגליה
ניקולאוס קופרניקוס
סולימאן הראשון
ואסקו דה גאמה

אישים בולטים ביהדות

רבי יוסף קארו, מחבר שולחן ערוך (1488–1575).
רבי משה איסרליש, מחבר "המפה" על שולחן ערוך (1520–1572).
רבי יצחק לוריא או האר"י, גדול מקובלי צפת (1534–1572).
רבי יהודה ליווא בן בצלאל – המהר"ל מפראג, רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה. (1512–1609)
רבי שמואל די מדינה – המהרשד"ם – רב, דיין ומנהיג קהילתי, מגדולי ומחשובי הפוסקים באימפריה העות'מאנית (1506–1589)
רבי יעקב בן יצחק אשכנזי – פוסק ודרשן, שפרסם את הספר "צאינה וראינה" (1550–1624).
ישעיה הלוי הורוביץ (המכונה השל"ה הקדוש) – מגדולי רבני אשכנז, מחבר היצירה בתחום המוסר היהודי "שני לוחות הברית" (1565–1630).
דוד הראובני (1483–1538) הרפתקן ונוסע יהודי, אשר מאמצו העיקרי הושקע במגעים עם האליטה הנוצרית, במטרה להקים מדינה ליהודים בארץ ישראל.
דונה גרציה נשיא (1510–1569) נדבנית ומדינאית יהודיה.
הרננדו אלונסו, היהודי הראשון שידוע עליו ביבשת אמריקה (הגיע למקסיקו עם הקונקיסטאדור הרנן קורטס ב-1519).

תגליות והמצאות

רובי ארקבוז הומצאו במאה ה-16.

טכנולוגיית שריון הלוחות מגיעה לשיאה עם פיתוח שריון לוחות גותי (שהחל במאה ה-15) ושריון לוחות מקסימיליאן. עם זאת, בחלוף המאה השריון דעך עד שנעלם משדה הקרב עקב התפתחות כלי ירייה ונשק חם שיכלו לחדור שריון וניתן היה לתפעלם בקרב באופן סביר (מבחינת אמינות, משקל וקלות תפעול) ואפקטיבי (מבחינת טווח ירי, קטלניות ויכולת חדירת שריון).
התפתחות כלי נשק: התותח, האקדח, הארקבוז (שהיה נפוץ במשך רוב המאה ה-16), המוסקט (שמאפיין בעיקר את המאה ה-17 ואילך).
אנדריאס וסאליוס מפרסם את ספרו, De humani corporis fabrica (אנ'), ספר אנטומיה שפרץ דרך בכך שהצליח להשתחרר מטעויות נפוצות שהתקבעו בתפיסה (1543)^[30].
גלילאו גליליי מגלה את שוויון הזמן של תנודות המטוטלת וממציא את המאזניים ההידרוסטטיים (1583–1587) ואת המדחום הראשון. ומבצע ניסויים בנפילת הגופים מעל המגדל הנטוי בפיזה (ב-1590–1591).
המיקרוסקופ.
גלגל הטוויה יוצר מהפך בייצור הטקסטיל.
תירס, תפוחי אדמה, שוקולד ועגבניות יובאו לראשונה לאירופה במהלך המאה ה-16 מאמריקה.
מסמכים בני התקופה מעידים על שימוש בטכניקה בסיסית של חיסון לאבעבועות שחורות בסין^[31].
אמברואז פרה, שנחשב לאבי הניתוחים המודרניים, ניצל את הידע החדש על אנטומיה כדי ליצור פריצת דרך ביעילות ניתוחים^[30].
פילוסוף הטבע פאראצלסוס איגד את המסורות הטרום־כימיות, שכללו את מסורות האלכימיה, תפיסות מיסטיות לגבי חומר וידע נוסף שהצטבר. אמנם עבודתו הייתה לפני שהמהפכה המדעית הגיעה לתחום הכימיה, והתבססה על רעיונות לא־מדעיים דוגמת ארבעת היסודות, אולם היא השפיעה מספר דורות קדימה והייתה חלק מהיסודות מהם נבע ראשיתו של מדע הכימיה המודרני^[6].

תרבות ואמנות

חזית קתדרלת אורבייטו באיטליה המשלבת אלמנטים של אדריכלות גותית עם אדריכלות הרנסאנס.

בתקופה זו מתחילה פריחה תרבותית באירופה, שבאה לידי ביטוי ביצירות ספרותיות, פיסול, ציור, מוזיקה וארכיטקטורה^[23].
ברוב מערב אירופה הייתה זו תקופת שלהי ימי הביניים והסגנון האדריכלי השולט היה אדריכלות גותית מאוחרת, כולל בתת-סגנונות מקומיים (כגון סגנון גותי ניצב באנגליה). לעומת זאת, באיטליה, זו הייתה תקופת הרנסאנס בה קמו לתחייה האמנויות הקלאסיות (בהן ציור, פיסול, פילוסופיה ומדעי הטבע). מבחינת אדריכלות, אדריכלות הרנסאנס התבטאה בתחייתה של האדריכלות הקלאסית ושילוב שלה עם אלמנטים של אדריכלות גותית.
תקופה זו נחשבת לתחילתה של תקופת הציור המודרני בסין. יש הרואים בעבודותיו של שו וויי (אנ') את נקודת הפתיחה של תקופה זו^[32].
בשנת 1583 הגיע לסין הכומר האיטלקי, מטאו ריצ'י, והפגיש את סין עם מאפייני תרבות מערבית, ביניהם תפיסות דתיות ומדעיות וכן מוזיקה וציור מערבי^[32]. מפגש-תרבויות הוסיף גוונים חדשים לתרבות הסינית באזורים מסוימים.
בצפון הודו תחת האימפריה המוגולית פריחה תרבותית באה לידי ביטוי, בעיקר במחצית השנייה של המאה, בבנייתם של מבנים מונומנטליים בולטים ובסגנונות ציור חדשניים^[33].
בארצות המוסלמיות, ובעיקר במזרחן, החלה מגמה חלוצית של ציור תוך התכתבות עם סגנונות היסטוריים. תקופה זו התאפיינה בקונפליקטים רבים בין רצונם של הציירים לחופש אומנותי לבין הגחמות המתחלפות של הפטרונים השונים. במזרח ארצות האסלאם כמה מהזרמים המרכזיים בתקופה זו עסקו בסגנונות של ציור מיניאטורי. לקראת סוף המאה אחד מהזרמים המשמעותיים היה ציור מיניאטורי ששם במרכז ידוענים, כמו משוררים, אנשי אצולה ואנשי חצר. באימפריה הספווית התאפיינו היצירות – ציורים, יצירות טקסטיל או שטיחים – מחד בצורות גאומטריות ומאידך בדמויות אנושיות או חייתיות^[34].
פריחה תרבותית באימפריה העות'מאנית:
- ראשיתו של סגנון האדריכלות העות'מאני, שבא לידי ביטוי גם במסגדים, מאוזוליאומים ומדרסות, וגם בהתפתחות עיצובם של מבנים ציבוריים חדשים. הסגנון שילב מאפיינים של סגנונות המזוהים הן עם הנצרות והן עם האסלאם, לצד מאפיינים שהושפעו מאדריכלות איטלקית מאותה התקופה, ובאופן כללי התאפיין בבנייה יעילה ופרגמטית. הבנייה העות'מאנית השפיעה על אזורים סמוכים דוגמת פרס, והושפעה ממנה חזרה. בתקופה זו נבנים כמה מהמבנים המזוהים עם קו הרקיע של איסטנבול גם בראשית המאה ה-21^[35].
- בתקופה זו התגבשה תעשייה עות'מאנית אומנותית סביב ייצור עבודות מתכת ומשנהב, שטיחי אוסאק (אנ') וטכניקות חדשות לייצור טקסטיל. תעשייה זו השפיעה על עיצובם של חפצי נוי ואמנות דקורטיבית באירופה במשך מאות שנים^[35].
- במאה זו פרח באזור טורקיה תיאטרון הצלליות, הקאראגוז, והתפשט בהדרגה לאזורים סמוכים נוספים^[36].

אסונות ומגפות

מגפות שהביאו איתם האירופאים לאמריקה גרמו למותה של מרבית האוכלוסייה המקומית ביבשת^[3]^[4]. המגפה הקטלנית ביותר היא ככל הנראה האבעבועות השחורות, אולם גם חצבת ומגפות נוספות הביאו לאבדות רבות בנפש^[4].

קישורים חיצוניים

המאה ה-16, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ Interactive World History Atlas since 3000 BC, Geacron
^ ¹ ² United-Kingdom – The-clash-with-Spain, אנציקלופדיה בריטניקה
^ ¹ ² Alexander Koch, Chris Brierley, Mark M. Maslin a, Simon L. Lewis a b, Earth system impacts of the European arrival and Great Dying in the Americas after 1492, sciencedirect, ‏2019
^ ¹ ² ³ ⁴ ד"ר יונת אשחר, כיבוש אמריקה וההתקררות הגלובלית, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 6 בפברואר 2019
^ Jürgen Renn, Peter Damerow, Scientific Revolution, History and Sociology of
^ ¹ ² ³ המהפכה המדעית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
^ ¹ ² ³ אמנות אסלאמית, באתר בריטניקה
^ Interactive World History Atlas since 3000 BC, geacron
^ Guillermo Guajardo, A History of Mining in Latin America: From the Colonial Era to the Present by Kendall W. Brown (review), Research Gate
^ ¹ ² יחסי רוסיה איראן, באתר iranica
^ Peter C. Emmer, The First Global War: The Dutch versus Iberia in Asia, Africa and the New World, 1590-16, Leiden Universit
^ היסטוריה של הרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
^ היסטוריה של מרכז אסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
^ Peter C. Emmer, The First Global War: The Dutch versus Iberia in Asia, Africa and the New World, 1590-16, Leiden Universit
^ London: Brighter Lights, Bigger City, BBC
^ Christianity, britannica
^ התפשטות ההינואיזם בדרום מזרח אסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
^ Jan Oosthoek, עידן הקרח הקטן
^ The Effects of the Little Ice Age (c. 1300-1850), Clark Science Center Smith College
^ ¹ ² Southern Africa - European and African interaction from the 15th through the 18th century, אנציקלופדיה בריטניקה
^ David Edwards, Changes in warfare in the 16th and 17th centuries - a ‘military revolution’?, משרד ההגנה של אוסטרליה, ‏22/07/2019
^ Kevin H. O’Rourk, Jeffrey G. Williamso, After Columbus: Explaining the Global Trade Boom 1500-180 (עמ' 23-21), ‏February 2001
^ ¹ ² World History Era 6, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס
^ סחר בינלאומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
^ , The Columbia Encyclopedia
^ חברת צ'ארטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
^ Kevin H. O’Rourk, Jeffrey G. Williamso, After Columbus: Explaining the Global Trade Boom 1500-180 (עמ' 15-12), ‏February 2001
^ פטנט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
^ זכויות יוצרים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
^ ¹ ² היסטוריה של הרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
^ The College of Physicians of Philadelphia
^ ¹ ² , New World Encyclopedia
^ אמנות אסלאמית - אמנות מוגולית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
^ אמנות אסלאמית - ציור ספווי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
^ ¹ ² אמנות עות'מאנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
^ אמנות אסלאמית - ריקוד ותיאטרון, באתר בריטניקה

שנים במאה ה-16
___	1501	1502	1503	1504	1505	1506	1507	1508	1509
1510	1511	1512	1513	1514	1515	1516	1517	1518	1519
1520	1521	1522	1523	1524	1525	1526	1527	1528	1529
1530	1531	1532	1533	1534	1535	1536	1537	1538	1539
1540	1541	1542	1543	1544	1545	1546	1547	1548	1549
1550	1551	1552	1553	1554	1555	1556	1557	1558	1559
1560	1561	1562	1563	1564	1565	1566	1567	1568	1569
1570	1571	1572	1573	1574	1575	1576	1577	1578	1579
1580	1581	1582	1583	1584	1585	1586	1587	1588	1589
1590	1591	1592	1593	1594	1595	1596	1597	1598	1599
1600

[1] Interactive World History Atlas since 3000 BC, Geacron

[:7-2] ¹ ² United-Kingdom – The-clash-with-Spain, אנציקלופדיה בריטניקה

[:5-3] ¹ ² Alexander Koch, Chris Brierley, Mark M. Maslin a, Simon L. Lewis a b, Earth system impacts of the European arrival and Great Dying in the Americas after 1492, sciencedirect, ‏2019

[התקררות_גלובלית-4] ¹ ² ³ ⁴ ד"ר יונת אשחר, כיבוש אמריקה וההתקררות הגלובלית, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 6 בפברואר 2019

[5] Jürgen Renn, Peter Damerow, Scientific Revolution, History and Sociology of

[:6-6] ¹ ² ³ המהפכה המדעית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה

[:3-7] ¹ ² ³ אמנות אסלאמית, באתר בריטניקה

[8] Interactive World History Atlas since 3000 BC, geacron

[9] Guillermo Guajardo, A History of Mining in Latin America: From the Colonial Era to the Present by Kendall W. Brown (review), Research Gate

[:4-10] ¹ ² יחסי רוסיה איראן, באתר iranica

[11] Peter C. Emmer, The First Global War: The Dutch versus Iberia in Asia, Africa and the New World, 1590-16, Leiden Universit

[12] היסטוריה של הרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה

[13] היסטוריה של מרכז אסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה

[14] Peter C. Emmer, The First Global War: The Dutch versus Iberia in Asia, Africa and the New World, 1590-16, Leiden Universit

[15] London: Brighter Lights, Bigger City, BBC

[16] Christianity, britannica

[:02-17] התפשטות ההינואיזם בדרום מזרח אסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה

[18] Jan Oosthoek, עידן הקרח הקטן

[19] The Effects of the Little Ice Age (c. 1300-1850), Clark Science Center Smith College

[:12-20] ¹ ² Southern Africa - European and African interaction from the 15th through the 18th century, אנציקלופדיה בריטניקה

[:03-21] David Edwards, Changes in warfare in the 16th and 17th centuries - a ‘military revolution’?, משרד ההגנה של אוסטרליה, ‏22/07/2019

[:10223-22] Kevin H. O’Rourk, Jeffrey G. Williamso, After Columbus: Explaining the Global Trade Boom 1500-180 (עמ' 23-21), ‏February 2001

[ref1-23] ¹ ² World History Era 6, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס

[24] סחר בינלאומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה

[25] , The Columbia Encyclopedia

[26] חברת צ'ארטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה

[:10-27] Kevin H. O’Rourk, Jeffrey G. Williamso, After Columbus: Explaining the Global Trade Boom 1500-180 (עמ' 15-12), ‏February 2001

[28] פטנט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה

[29] זכויות יוצרים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה

[:0-30] ¹ ² היסטוריה של הרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה

[31] The College of Physicians of Philadelphia

[:1-32] ¹ ² , New World Encyclopedia

[33] אמנות אסלאמית - אמנות מוגולית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה

[34] אמנות אסלאמית - ציור ספווי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה

[:2-35] ¹ ² אמנות עות'מאנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה

[36] אמנות אסלאמית - ריקוד ותיאטרון, באתר בריטניקה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: המאה ה-16
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המאה ה-16