אלברט קסלרינג
אלברט קסלרינג (בגרמנית: Albert Kesselring; 30 בנובמבר 1885 – 16 ביולי 1960) היה גנרל-פלדמרשל גרמני, פושע מלחמה בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא עוטר בצלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון, חרבות ויהלומים, אחד העיטורים הגבוהים ביותר של גרמניה הנאצית. לאחר המלחמה, הואשם בביצוע פשעי מלחמה בגינם נגזר עליו עונש מוות. עונש זה הומתק במאסר עולם, שמתוכו ריצה חמש שנים בלבד.
אלברט קסלרינג | |
לידה |
30 בנובמבר 1885 מרקטשטפט, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
16 ביולי 1960 (בגיל 74) באד נויהיים, גרמניה המערבית |
מדינה | גרמניה המערבית, רפובליקת ויימאר, הקיסרות הגרמנית, גרמניה הנאצית |
כינוי | הדוד אלברט |
השתייכות |
הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר גרמניה הנאצית |
תקופת הפעילות | 1904–1945 (כ־41 שנים) |
דרגה | גנרל-פלדמרשל |
תפקידים בשירות | |
מפקד צי האוויר ה-1 מפקד צי האוויר ה-2 מפקד קבוצת ארמיות C מפקד ה-OB West | |
פעולות ומבצעים | |
עיטורים | |
ביוגרפיה
עריכהחיים וקריירה מוקדמת
עריכהאלברט קסלרינג נולד בבוואריה בשנת 1885, הוא היה בנו של מנהל בית ספר. הוא התגייס לצבא הבווארי בשנת 1904 כצוער בחיל הארטילריה הבאוורי, קיבל הסמכה לקצונה בשנת 1907 בדרגת לויטננט.
קסלרינג הגיע לדרגת אובר-לויטננט בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא שירת תחילה בשדה הקרב כקצין ארטילריה ואחר כך עבר לתפקידי מטה שונים[1].
בתום המלחמה קסלרינג בחר להישאר ברייכסווהר, שירת בתפקידי פיקוד ומטה שונים, הועלה לדרגת אוברסט בשנת 1932.
קסלרינג השתחרר רשמית מהצבא בשנת 1933, אולם הוא הפך לחבר ב"וועדה המדינתית לתחבורה אווירית", שהייתה כיסוי לחיל האוויר הגרמני שהיה אסור לפי תנאי חוזה ורסאי.
כשהלופטוואפה הוקם מחדש בשנת 1935, קסלרינג חזר לצבא הועלה לדרגת גנרל-מיור ומונה לתפקיד בכיר במשרד התעופה. קודם לדרגת גנרל-לויטננט באפריל 1936 ומונה לראש המטה של הלופטוואפה במקום ולטר ויבר, קודם לדרגת גנרל מטוסי הקרב ביוני 1937 ומונה לעמוד בראש טייסת בדרזדן ואחר כך בברלין.
מלחמת העולם השנייה
עריכהכשפרצה מלחמת העולם השנייה, פיקד על "לופטפלוטה I" (יחידה המקבילה בגודלה לארמייה) במהלך הפלישה לפולין, הוא עבד על שיכלול שיתוף הפעולה בין חיל האוויר לצבא היבשה ואחרי סיומה המוצלח של המערכה הצרפתית הוא קודם לדרגת גנרל-פלדמרשל.
קסלרינג פיקד על "לופטפלוטה II" בתחילה מבצע ברברוסה ותפקידו היה לספק תמיכה אווירית לקבוצת הארמיות מרכז.
בדצמבר 1941 מונה לפיקוד על כוחות האוויר בים התיכון וצפון אפריקה. בפברואר 1942 הוא הציע לפלוש למלטה והחל לתכנן את מבצע הרקולס לנחיתה על האי. המבצע אמנם אושר בידי היטלר, אך מדינות הציר כשלו להוציאו לפועל. כישלונו של קסלרינג לשתק את מלטה ולאפשר העברת אספקה ולספק לרומל סיוע אווירי מתאים, היה גורם משמעותי בתבוסת כוחות הציר בקרב אל עלמיין ובסופו של דבר אילץ את הכוחות הגרמנים לסגת מצפון אפריקה.
עם פלישת בעלות הברית לסיציליה ביולי 1943 מונה קסלרינג למפקד העליון של הכוחות הגרמנים באיטליה, הוא הצליח לעצור את התקדמותן של בעלות הברית במסגרת מגננה קשוחה בחזית האיטלקית. במרץ 1945 ירש את גרד פון רונדשטט כמפקד העליון במערב, בתפקידו זה נכנע לבעלות הברית.
אחרי המלחמה
עריכהקסלרינג הועמד למשפט כפושע מלחמה בשנת 1947, הוא הואשם שהיה אחראי להוצאתם להורג של אזרחים איטלקיים על ידי כוחות אס אס שהיו תחת פיקודו, הורשע ונגזר עליו עונש מוות. בעקבות מחאה של קצינים בכירים בצבאות בעלות הברית ובעיות בראיות נגדו עונשו הומתק למאסר עולם.
קסרלינג שוחרר מהכלא בשנת 1952 בגלל בריאותו הרופפת, הוא בילה את שנותיו האחרונות בכתיבת זיכרונותיו והיה פעיל בארגוני לאומניים של ותיקי הצבא.
אלברט קסרלינג מת בעיר נויהיים בשנת 1960, בגיל 74.
קישורים חיצוניים
עריכה- אלברט קסלרינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אלברט קסלרינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ גל פרל פינקל,המערכה על אנציו - חצי־גשר על פני תהום, כתב העת "בין המערכות" באתר צה"ל, 25 בנובמבר 2020.