פתיחת התפריט הראשי

אליהו בשייציטורקית: Bašyazi; ‏1420 (בערך) - ‏1490, אדירנה), היה חכם קראי בן המאה ה-15. מחבר הספר אדרת אליהו, הנחשב לספר ההלכה המחייב של היהדות הקראית. מראשי האסכולה שפעלה למען קירוב בין הקראים לרבניים.

הוא תלמידם של אביו, משה בשייצי; ושל סבו, מנחם בשייצי, שניהם מנכבדי וחכמי הקהילה הקראית באדירנה. בתקופה מאוחרת יותר בחייו למד אצל החכם הרבני מרדכי כומטיאנו,[1] עמו התפלמס בספרו מספר פעמים. תלמידו וממשיך דרכו של בשייצי היה החכם הקראי כלב אפנדופולו.

בשנת 1460 החליף את אביו כחכם הקהילה הקראית באדירנה. סמוך לשנת 1480 מונה בשייצי לראש הקהילה הקראית בקושטא. בתוקף תפקידו ניהל קשרים עם הקהילות הקראיות במזרח אירופה ובמזרח התיכון וכן עם חכמים רבניים. הוא חולל תנועת חזרה למקורות בקרב הקהילה הקראית ועודד את חבריה לעסוק בהלכה הקראית כדי שלא תשתכח, במסגרת מאמציו אלו חתר להכריע במחלוקות הלכתיות שנותרו פתוחות בין חכמי הקראים. הוא אף תיקן תקנות חדשניות במטרה לקרב את הקראים אל היהדות הרבנית[2].

ספרו החשוב הוא ספר המצוות "אדרת אליהו" (יצא לראשונה בקושטא, 1530), ספר זה הקנה לו את מעמדו כפוסק האחרון של היהדות הקראית, והוא מבטל הלכה למעשה את כל ספרות ההלכה הקראית שקדמה לו, למעט ספר "גן עדן" של אהרן בן אליהו ניקומודיאו.[3] נותרו ממנו גם מספר פיוטים ותפילות.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו עליו: יהודה הלוי לעוויק, תולדות הרה"ח ר' מרדכי כומטינו ז"ל, תלפיות, ברדיטשוב, תרנ"ה.
  2. ^ דניאל פרנק, ‏אליהו בן ברוך ירושלמי והוויכוח על השחיטה במאה הי"ז, פעמים 90, תשס"ב , עמוד 40
  3. ^ ראו למשל: יחזקאל דוד, כשרותו של הגט הקראי שנכתב במצרים על פי גיטין מן הגניזה, בתוך: מוריה שנה ל גיליון ח-ט, ירושלים, תש"ע, עמ' קמה, הערה 30.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.