אליהו ילוז

רב ופוסק הלכה

הרב אליהו ילוז (ה'תר"ך, 1860כ"ב באלול ה'תרפ"ט, 27 בספטמבר 1929) היה רב, פוסק הלכה, אב בית דין בטבריה ושד"ר.

הרב אליהו ילוז
לידה 1860
ה'תר"ך
מרוקו
פטירה 1929 (בגיל 69 בערך)
ה'תרפ"ט
מקום פעילות טבריה
תקופת הפעילות ?–1929 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רבנות ודיינות
תפקידים נוספים שד"ר
רבותיו דוד ועקנין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

 
הרב ילוז במרכז מימין, לצד הרב יעקב חי זריהן

נולד בשנת ה'תר"ך (1860) בעיירה מזגידה שבמחוז תאפילאלת שבמרוקו לרב אברהם ולחנה ילוז.

בשנת ה'תרל"ג (1873) החלה משפחתו במסע עלייה לארץ ישראל. לאחר מסע שארך כשנה וכלל עצירות בעיר פאס, טנג'יר ואלכסנדריה, התיישבה המשפחה בטבריה. בשנת ה'תרל"ה (1875) נשא לאישה את שמחה, בתו של הרב דוד א-סודרי. את השנים הבאות הקדיש ללימוד תורה והתעמק בהלכה. בשנת ה'תרמ"ב החל לדרוש בבית הכנסת הגדול שבעיר טבריה לבקשת רבני העיר.

בשנת ה'תר"ן (1890) יצא כשד"ר לשליחות בערי מרוקו מטעם קהילת טבריה. במסעו שארך כשלוש שנים עבר בערים הגדולות פאס, מקנס, צפרו וטנג'יר, ולמד עם חכמי ורבני הקהילות. כשחזר משליחותו בשנת ה'תרנ"ג (1893) מונה כחבר בית הדין של טבריה, ולאחר מספר שנים מונה לאב בית הדין, תפקיד בו שימש עד סוף חייו.

בשנת ה'תרנ"ט יצא לשליחות נוספת לערי צפון אפריקה. למסע זה התלווה אליו בנו, הרב יוסף חיים ילוז.

בתחילת שנת ה'תרס"ג פרצה בטבריה מגפה, והוא עבר עם משפחתו לכפר פקיעין והתגורר שם כשנה.

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, נעצר עם משפחתו על ידי הממשל הטורקי, מכיוון שהיו בעלי אזרחות בריטית. המשפחה נשלחה לאי כרתים יחד עם יהודים רבים, שם מונה הרב ילוז למנהיג הגולים. כאשר נכבשה ארץ ישראל על ידי הבריטים, חזרה המשפחה לטבריה.

לאחר מאורעות תרפ"ט (1929), נחלש וחלה, ובכ"ב באלול ה'תרפ"ט נפטר.

לאחר מותו, בשנת ה'תרצ"ג, הוציא לאור בנו הרב יוסף חיים ילוז את הספר "תולדות אליהו" על חיי אביו.

חיבוריו עריכה

הרב אליהו ילוז היה דרשן, פוסק הלכה ומפרש. הוא כתב ספרים רבים וחלקם אף הספיק להדפיס בימי חייו.

מספריו:

קישורים חיצוניים עריכה