דוד ועקנין
רב ואב בית הדין של העיר טבריה
רבי דוד ועקנין (? - י"ז שבט תרנ"ז; 1897) היה רב ואב בית הדין של הקהילה הספרדית בעיר טבריה.
 | |
| שער ספרו "וידבר דוד" | |
| לידה |
 דמנאת, מרוקו |
|---|---|
| פטירה | 1897 |
| מקום קבורה |
טבריה  |
| מדינה |
מרוקו, האימפריה העות'מאנית |
| השכלה | תלמוד, הלכה |
| מקום מגורים |
 טבריה - האימפריה העות'מאנית |
| תקופת הפעילות | המאה ה-19 |
| השתייכות |
יהדות ספרד, יהדות מרוקו |
| תחומי עיסוק | רב, אב בית דין |
| תלמידיו |
אליהו ילוז |
| שם השושלת | ועקנין |
| אב | רבי יעקב ועקנין |
| צאצאים |
מאיר ועקנין |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד לרב יעקב ועקנין בעיר דמנאת שבמרוקו. על פי מסורת המשפחה שם המשפחה נגזר מן השם אבן עקנין ומגיע עד לרבי יוסף אבן עקנין, מרבני פאס. בצעירותו נישא לג'והרה ממשפחת גבאי.
בשנת תרל"א עלה לארץ ישראל והתיישב בטבריה. בשנת תרל"ה מונה לחבר בבית הדין בטבריה וכשנה לאחר מכן מונה לאב בית הדין בעיר.
נפטר בי"ז שבט תרנ"ז ונטמן בבית הקברות העתיק בטבריה (סמוך לקברו של רבי חיים אבולעפיה).
ספרו שו"ת וידבר דוד נדפס בשנת תרפ"ז (1927) על ידי שלושת בניו, בהסכמת רבני ירושלים הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יוסף חיים זוננפלד. מהדורה חדשה של הספר נדפסה בירושלים תשס"ט על ידי נינו הרב יוסף יצחק שלוש.
צאצאיו עריכה
- בנו הבכור רבי יעקב - שימש כשד"ר עבור כוללות רבי מאיר בעל הנס. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נקלע לעיר אז'אקסיו שבחבל קורסיקה, צרפת ושימש שם כרב הקהילה היהודית.[1] שימש בהמשך כחבר בית הדין בטבריה.
- רבי שמעון - חבר בית הדין בטבריה ומחבר הספרים "דורש סמוכים", "דבר השוה" ו"נאה דורש".[2]
- רבי מאיר - נודע כרבה הראשי האחרון של טבריה העתיקה.
לקריאה נוספת עריכה
- הרב פנחס ועקנין, אמרי פנחס (תשס"ו) עמ' 23 והלאה, אתר אוצר החכמה
- מידע על דוד ועקנין בקטלוג הספרייה הלאומית
קישורים חיצוניים עריכה
יעקב ועקנין מטבריה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ שו"ת וידבר דוד, סימן יא.
- ^ ראו אודותיו של החכם שמעון ועקנין, באתר "החכם היומי"