אליזבת פלוגה

מורה גרמנייה וחסידת אומות עולם

אליזבת פלוגה (בגרמנית: Elisabeth Flügge4 בפברואר 1895 - 2 בפברואר 1983) הייתה מורה גרמניה שהצילה יהודים במהלך השואה ומלחמת העולם השנייה. פלוגה סייעה במניעת גירוש יהודים וסייעה לאנשים שהיגרו מגרמניה. היא הזמינה משפחה יהודית להסתתר בביתה במהלך מלחמת העולם השנייה. היא קיבלה את אות חסידת אומות העולם בשנת 1976 וזכתה גם בעיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. הפתקים וקטעי העיתונים ששמרה מהשנים 1933–1934 ושל אירועי המלחמה פורסמו בשנת 2001.

אליזבת פלוגה
Elisabeth Flügge
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 בפברואר 1895
המבורג, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בפברואר 1983 (בגיל 87)
המבורג, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מורה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
פרסים והוקרה
קישורים חיצוניים
יד ושם אליזבת פלוגה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אליזבת אורבאך נולדה ב-4 בפברואר 1895 בהמבורג והיו לה שתי אחיות.[1] [2] אביה היה סוחר ובוניה חופשיי שהעריך גיוון, סובלנות ומחויבות לקהילה. היא חוותה תקופה חופשית וחקרנית כחברה בתנועת הנוער ואנדרפוגל.[2] ב-תנועה היא פגשה את הגבר לו תתחתן מאוחר יותר, אבל הוא היה לאומן גרמני שלא קיבל את אישור אביה.[2]

אורבאך למדה בבית ספר במנזר, ולמדה בתוכנית מוגברת שבאמצעותה קיבלה תעודת בגרות ותעודת הוראה ב-1916.[2] שלוש שנים מאוחר יותר, אביה נפטר והיא נישאה, וקיבלה את שם המשפחה פלוגה. [3] היא ילדה בן, הרמן ב-1920 ובת מריה ב-1922. היא התגרשה ב-1926. בנה נפטר בשנת 1945. [4]

קריירה מוקדמת

עריכה

בשנת 1919 החלה פלוגה לעבוד כמורה בבית ספר פרטי לבנים בהמבורג.[4] לאחר מכן לימדה בבית הספר התיכון הפרטי לבנות של ריה וירט בשנת 1926. [4] בהכירו את וירט וגרטרוד באומר, פלוגה התרועע עם נשים דומות שהתעניינו בדמוקרטיה וברפורמה.[2] היא לימדה מגוון רחב של נושאים, כולל מדעים, היסטוריה, מתמטיקה וגרמנית. [5] בית הספר קיבל תלמידים יהודים ולא יהודים כאחד, תוך שילוב בנות יהודיות מבית ספר שנסגר ב-1932.[2]

בזמן השואה

עריכה

אדולף היטלר מונה לקנצלר גרמניה ב-30 בינואר 1933. נחקקו חוקים שסווגו אנשים לפי ערכם למדינה. אלה שנחשבו בלתי רצויים, כמו יהודים, סווגו כ"אויבי המדינה" או "מנודים".[1][6]

פלוגה שמרה רשימות וקטעי עיתונים מחייה בגרמניה הנאצית. [7] היא תמכה בסופרת אינגבורג הכט-סטודניצקה, סטודנטית לשעבר שכתבה על צמיחתה של גרמניה הנאצית בתקופה של תמיכה נרחבת בנאצים.[8]

ב-1938 לימדה בבית ספר יסודי ממלכתי, ברובע סנט פאולי.[4][9] ילדים עם שיער בלונדיני (שנחשב למראה הארי ביותר) ישבו בחזית האוטובוסים כשבית הספר יצא לטיולים. [10] עד שנת 1938 הודרו תלמידי בית הספר היהודים מטיולי בית הספר. פלוגה הביאה את התלמידים המודרים לכפר הקטן אולסן, שם שכרה בית גדול, אך מעשיה לא מצאו חן בעיני בית הספר. היא המשיכה לקחת את תלמידיה היהודים לאולסן במהלך שנת 1939 וטיפלה גם בהורי התלמידים.[11]

מלחמת העולם השנייה (1939–1945)

עריכה

פלוגה עבדה כפקידה במשרד הרישום האחראי על התזונה בבית הספר.[4] היא נחשפה לגילויי השנאה כלפי יהודים והמשיכה לתמוך בתלמידיה לשעבר ובהוריהם. פלוגה מנעה את גירוש אמו של סטודנט ועזרה לכמה יהודים להגר מגרמניה. היא סייעה להבטיח שכספם של המהגרים ורכושם יישלח אליהם למדינות אליהם היגרו. [12]

פלוגה שיכנה רופא יהודי ומשפחתו לאחר שביתם נהרס כשהעיר הופצצה. המשפחה נשארה עם פלוגה עד תום המלחמה.[1]

היא חזרה ללמד ב-1944, ועבדה בבית ספר יסודי ברובע זאזל בהמבורג.

 
רחוב ברובע אלסטרדורף בהמבורג נקראה על שמה ב-2002.

אחרי המלחמה

עריכה

לאחר המלחמה ניהלה פלוגה את בית ספר היסודי ושנה לאחר מכן ניהלה בית הספר היסודי באריקשטראסה. היא פרשה ב-1958[4] היא ניהלה התכתבות עם תלמידיה לשעבר שהיגרו למדינות אחרות והשתתפו במפגש כיתות בניו יורק ב-1953. היא נפטרה ב-2 בפברואר 1983 בהמבורג. [13]

הנצחה, מורשת ופרסים

עריכה

יד ושם העניק לפלוגה את התואר חסידת אומות העולם ב-19 בינואר 1976. עץ ניטע לכבודה בגן חסידי אומות העולם בירושלים.[1][13]

היא זכתה בעיטור ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בשנת 1981 על כך שהגנה על פליטים יהודים תוך כדי סיכון עצמי. [4] [14]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 "Fluegge Elisabeth (Uhrbach)". Yad Vashem. נבדק ב-2023-04-25.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Bake 2001, p. 13.
  3. ^ Bake 2001, pp. 9, 13.
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Bake 2001, p. 9.
  5. ^ Hecht 1999, p. 34.
  6. ^ "Timeline of Events". encyclopedia.ushmm.org (באנגלית). נבדק ב-2023-04-22.
  7. ^ Bake 2001.
  8. ^ Hecht 1999, p. 99, back cover.
  9. ^ Fischer-Fabian, Siegfried (1992). Vergesst das Lachen nicht : der Humor der Deutschen. München : Droemer Knaur. p. 139. ISBN 978-3-426-73007-2.
  10. ^ Hecht 1999, p. 35.
  11. ^ Hecht 1999, pp. 34–35.
  12. ^ Hecht 1999, pp. 36–37.
  13. ^ 1 2 Hecht 1999, p. 37.
  14. ^ "Hamburg Women Saved Lives" (PDF). AJR Information. Vol. XXXVII, no. 2. Association of Jewish Refugees in Great Britain. בפברואר 1982. p. 2. {{cite news}}: (עזרה)