פתיחת התפריט הראשי

קריירה מקצועיתעריכה

ברזיס היא בעלת תואר שלישי מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). תחומי המחקר העיקריים שלה הם מקרו-כלכלה, כלכלה בינלאומית וצמיחה כלכלית. ברזיס פרסמה מאמרים יחד עם חתן פרס נובל לכלכלה הפרופ' פול קרוגמן. בעברה שימשה בתפקידים בכירים בבנק ישראל. בנוסף למחקריה האקדמיים היא מפרסמת טורים כלכליים אקטואליים בכלי תקשורת ישראליים ובינלאומיים.

תחומי מחקר עיקרייםעריכה

אליטותעריכה

אליס ברזיס בוחנת את התפתחות האליטות עד לעידן הנוכחי וחוקרת את השלכותיה על הכלכלה. היא טוענת שבתחילה האליטות היו נבחרות על בסיס מריטוקרטיה כך שבעלי היכולות הגבוהות היו האליטות בחברה. אלא שבעשורים האחרונים המגמה היא הנצחה עצמית של האליטות כאשר האליטות הם אותם אנשים שגדלו בבתים ובמשפחות של אליטות. ברזיס טוענת שהתהליך מוביל לאי שוויון ובעל השפעה שלילית על הצמיחה הכלכלית.

צמיחה כלכליתעריכה

בתחום הצמיחה הכלכלית פרסמה ברזיס מאמרים משותפים עם פול קרוגמן בו הם חוקרים את המניעים המביאים מדינות לגדולה ומניעים המורידים מדינות מגדולתן. הם מסבירים את הקשר הקיים בין התפתחות טכנולוגית ובין עליית ונפילת אימפריות. במסגרת זאת, פיתחו תאוריה חדשה הנקראת תיאורית "קפיצת הצפרדע" ('leapfrogging') ולפיה אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר במכניזם של מעמד אימפריות הוא היכולת לפתח טכנולוגיות.

אוכלוסייה ודמוגרפיהעריכה

ברזיס פרסמה מאמר מקיף ובו הם חוקרת את המספר האופטימלי של ילדים במשפחה מבחינת התועלת הכלכלית. היא בוחנת את המודל של תומאס מלתוס ומרקס אשר הראו כי קיים מספר כלשהו אשר מהווה את האיזון בין העלות של הילד לבין התועלת המתקבלת להוריו ומראה כי הטענה נכונה אך ורק במדינות מפותחות בהם הילדים הם צרכנים בלבד. במדינות מתפתחות לעומת זאת טוענת ברזיס, כי מכיוון שהילדים אינם צרכנים גרידא כי אם גם נוטלים חלק בשוק העבודה ומכניסים כסף למשפחה אזי מספר הילדים האופטימלי יהיה גדול יותר. אשר על כן במדינות מתפתחות יש להכניס למודל של מלתוס ומרקס גורם נוסף.

חינוךעריכה

ברזיס חקרה את נושא ההשכלה הגבוהה ומעמדה ומצאה כי הגורם אשר הופך מוסד לימודים למוצלח הוא מדיניות של חופש פעולה מצד המוסד, ללא התערבות המדינה, בבחירת מי יהיו חברי הסגל, מי יהיו הסטודנטים שיתקבלו, קביעת שכר הלימוד וחופש משא ומתן על משכורות חברי הסגל[1]. שאלת הבעלות (ציבורית או פרטית) היא בעלת חשיבות משנית.

קישורים חיצונייםעריכה

מכתביה

הערות שולייםעריכה