פתיחת התפריט הראשי

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת מחקר ציבורית ברמת־גן

אוניברסיטת בר-אילן היא אוניברסיטה ציבורית שמרכזה ברמת גן, מהגדולות בישראל, עם כ-19,000 סטודנטים (נכון ל-2019)[3]. היא נוסדה בשנת 1955, ונקראה על-שם הרב מאיר בר-אילן, ממנהיגי הציונות הדתית.

אוניברסיטת בר-אילן
לוגו של אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר-אילן
מוטו מדע, יהדות, מצוינות, סובלנות
תאריך ההקמה 1955
סוג אוניברסיטה ציבורית
צוות 1,000
נשיא פרופ' אריה צבן
רקטור פרופ' מרים פאוסט
מנכ"ל זהר ינון
סגן נשיא פרופ' משה לוינשטיין (משנה לנשיא)
פרופ' שולמית מיכאלי-גולדברג (מחקר)
סגל 1,192
סטודנטים [1]
סטודנטים לתואר ראשון [1]
סטודנטים לתואר שני [1]
סטודנטים לתואר שלישי [1]
סטודנטים מתוקצבים 14,687[2]
מיקום רמת גן;
צפת (הפקולטה לרפואה)
קואורדינטות 32°04′04″N 34°50′33″E / 32.067777777778°N 34.8425°E / 32.067777777778; 34.8425
Biu.ac.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יותר מ-20 פרסי ישראל הוענקו במשך השנים לחוקרי האוניברסיטה בתחומי היהדות, החינוך, הספרות, החברה והמשפט. פרסים בין-לאומיים ומענקי מחקר רבים הוענקו לחוקרים בתחומי הרפואה, הכימיה, הפיזיקה, הסייבר ומדעי המחשב. הפקולטה למדעי היהדות של בר-אילן היא הגדולה מסוגה בעולם האקדמי. פרויקט השו"ת הוא מהישגיה הבולטים[4]. בדירוג שאנגחאי היא נמצאת במקום החמישי-שישי בין האוניברסיטאות בישראל ובין המקומות ה401 ל-500 בעולם[5] ובדירוג Times Higher Education היא נמצאת בין המקום ה-501 ל-600 בעולם ובמקום ה57 באסיה[6].

פקולטות, בתי ספר ויחידות אחרותעריכה

פקולטותעריכה

הפקולטות באוניברסיטה הן:

מחלקות ובתי ספרעריכה

נכון לשנת 2019 פועלים באוניברסיטה 42 מחלקות ובתי ספר[3]. הבולטים שבהם הם:

מכוניםעריכה

באוניברסיטת בר-אילן פועלים מכוני מחקר מדעיים בתחומים פיזיקה, כימיה רפואית, מתמטיקה, כלכלה, לימודי אסטרטגיה (מרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים), פסיכולוגיה התפתחותית, מוזיקולוגיה, ארכאולוגיה, הלכה והגות יהודית.

באוניברסיטה פועלים גם מכון מחקר לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים[19] ומרכז רב תחומי לחקר המוח ומדעי המוח[20]. כמו כן, פועלים המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה והמרכז לתקשורת בינלאומית.

במסגרת הפקולטה למשפטים פועלים המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי, המשמש מוקד אקדמי לעיסוק בשאלות התאורטיות, הנורמטיביות והמוכוונות-מדיניות הנובעות מהצימוד החוקתי בהגדרה המקובלת לזהותה של ישראל "כמדינה יהודית ודמוקרטית"[21] ומרכז רקמן לקידום מעמד האשה, בראשות רות הלפרין-קדרי, העוסק בקידום צדק מגדרי בתחום דיני המשפחה בישראל[22]

מחקר בינתחומיעריכה

היחידה ללימודים בין תחומיים[23] מכנסת תחתיה חמש תוכניות שבהן הידע נבנה על בסיס חדירה הדדית של תחומי ידע דיסציפלינריים:

  • התוכנית ללימודי מדע, טכנולוגיה וחברה - שדה הבוחן את השפעותיהם ההדדיות של פיתוחים מדעים וטכנולוגיים יחד עם גורמים חברתיים ופוליטיים. החוקרים בתחום מעלים שאלות לגבי ההשלכות של התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות על החברה והתרבות, וכיצד תפיסות תרבותיות, חברתיות ופוליטיות משפיעות על התפתחות המדע והטכנולוגיה. בנוסף, המחקר בתחום פועל לקידום מעורבות אזרחית וחשיבה ביקורתית לגבי התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות.
  • התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומשא ומתן[24] - במסגרת התוכנית פועל גם מרכז גישור המספק חוויה יישומית לסטודנטים שבחרו בתחום הגישור ולמדו תאוריות ביישוב סכסוכים ומשא ומתן.
  • התוכנית ללימודי מגדר - התוכנית, משנת 2000, מיסודה של פרופ' דפנה יזרעאלי, מושתתת על קורסי יסוד וקורסי בחירה מדיסציפלינות שונות (כולל המרכז ללימודי גבריות, היחיד מסוגו בישראל), במרכזם עומדים ההוויה, החוויה והזהות המגדרית של נשים וגברים, כפי שהן משתקפות בהבדלים התרבותיים והחברתיים הקיימים בין המינים[25].
  • התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות[26] - הוקמה בשנת 1999 והייתה למסגרת הראשונה בישראל שהציעה לימודי פרשנות ותרבות לתארים מתקדמים.
  • לימודי מוח במרכז הרב תחומי לחקר המוח ע״ש גונדה[27].

פועלות גם תוכניות רב-תחומיות, שבהן:

  • החוג הרב-תחומי למדעי היהדות[28]
  • ב.א. רב תחומי במדעי הרוח[29]

בנוסף, מפעיל האוניברסיטה מרכזי אימפקט[30], מיזמים רב-תחומיים בסוגיות ליבה טכנולוגיות, חברתיות, בריאותיות כגון: סייבר, ערים חכמות[31], ביו-רפואה[32], סיבוכיות קוונטית ועוד.

מערך הספריותעריכה

 
בניין הספרייה המרכזית
  ערך מורחב – מערך הספריות

רשת הספריות של האוניברסיטה מאגדת כ-20 ספריות ברחבי האוניברסיטה[33]. הספריות אינן בנויות בהיקף אחיד. ישנן ספריות פקולטטיות גדולות (כגון הספרייה למדעי היהדות והספרייה למדעי החברה), ספריות מחלקתיות (כגון הספרייה לכימיה, הספרייה לפסיכולוגיה והספרייה לכלכלה) ומספר ספריות מחקר קטנות (כגון ספרייה ליהדות הגולה וארכיון הציונות הדתית).

מערך הספריות הוא חלק מקונסורטיום מלמ"ד המשותף לאוניברסיטאות, המכללות האקדמיות בישראל ומספר מכוני מחקר נוספים. באוסף מערך הספריות נמצאים כמיליון ספרים, אלפי כתבי עת, כתבי יד וחומרים נוספים.

תאגידים קשוריםעריכה

לאוניברסיטת בר-אילן מספר חברות בת ותאגידים קשורים הממוקמים בתחומה. הבולטים שבהם:

תולדות האוניברסיטהעריכה

 
טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת בר-אילן, יולי 1953
 
טקס חנוכת בנייני האוניברסיטה, 1956. מימין לנואם יושב פרופ' פנחס חורגין ולצידו הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג
 
מבט ללב קמפוס האוניברסיטה בשנותיה הראשונות (ברקע מגדל התצפית לפני שיפוצו, ובניין הספרייה המרכזית)
 
תצלום אווירי של לב הקמפוס (לערך שנות ה-60)

הקמת האוניברסיטהעריכה

האוניברסיטה הוקמה כדי לקדם את לימודי מדעי היהדות והמדעים הכלליים, בגישת "תורה עם דרך ארץ" וברוח היהדות האורתודוקסית.

הוגה אוניברסיטת בר-אילן ומייסדה היה הפרופסור להיסטוריה וספרות יהודית בארצות הברית, פנחס חורגין. בין יוזמיה היו גם אנשי אקדמיה ומנהיגים דתיים אמריקאים, ואנשי תנועת המזרחי בארצות הברית. שאיפתם הייתה לשלב מסורת ולימודי יהדות עם מחקר מדעי מודרני. לקידומה הפוליטי של היוזמה הייתה אחראית תנועת המזרחי בישראל ולכן, לא במקרה נקראה האוניברסיטה על שם אחד מראשי התנועה - הרב מאיר בר-אילן. בהתאם לכך, לפחות בשנותיה הראשונות, בעלי התפקידים הראשיים שבה מונו על ידי תנועת המזרחי, ועל ידי ממשיכת התנועה - המפד"ל.

רעיון הקמת אוניברסיטה בעלת אוריינטציה דתית והקשורה קשר אמיץ עם מפלגה דתית, נתקל בהתנגדות קשה, בעיקר מצד אנשי האוניברסיטה העברית בירושלים. למרות זאת, ראש הממשלה דוד בן-גוריון שוכנע לבסוף להסכים להקצות קרקעות למוסד האקדמי החדש, אך לא התחייב להכרה ממלכתית מלאה. בן ציון דינור, שר החינוך, היה מראשי המתנגדים. ההסתייגות באה לידי ביטוי בהיעדרות ראשי המדינה מטקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה. גם לאחר ייסודה לא התלהבה המועצה להשכלה גבוהה מעובדת קיומה. היא סירבה להכיר בתארים שלה ואיימה על ראשיה בתביעה פלילית אם בכל אופן יעניקו אותם לבוגריהם. באותן שנים העניקה בר-אילן תארים של אוניברסיטת ניו יורק, ורק לאחר 11 שנה זכתה להכרה מלאה מהמועצה להשכלה גבוהה ולהסמכה להענקת תואר ישראלי[34].

תכנון הקמפוס נמסר לאדריכלים ארטור ובלהה שרגנהיים שהתמחו בתכנון מבני ציבור ותכננו את הקמפוס כשבמרכזו מבנה אודיטוריום עם בית כנסת הבולט בנוף הודות לכיפה המכסה את מרכזו וכן מגדל מים ותצפית שהוקם לצידו. הבניינים שתכננו השתלבו במדשאות ובגינות שנשתלו בקמפוס, באמצעות מרפסות רחבות ומעברים מקורים שנמתחו בין הבניינים.

מייסדי בר-אילן שמו דגש על שלושה מוקדי חינוך: למורשת היהודית, לתחיית עם ישראל בארצו ולידע האקדמי המדעי. בתחילת דרכה של האוניברסיטה באו רוב הסטודנטים מארצות הברית.

בשנת 1999 הוקם בית ספר להנדסה, שהפך ב-2011 לפקולטה עצמאית[35]. בין מקימי לימודי הנדסה והדיקאן הראשון של הפקולטה החדשה היה ג'ורג' מושיץ. בשנת הלימודים 2002 נפתח באוניברסיטה בית ספר להנדסת חשמל ומחשבים.

בשנת 2008 הוקם בצפון הקמפוס קומפלקס של ארבעה בניינים המכיל את בית הספר להנדסה והאוניברסיטה המשיכה להתרחב משמעותית ולהקים במתחם הצפוני קומפלקס של מבנים חדשים לפקולטה למדעי הרוח ומרכז חדש לחקר המוח, שפעילותו עוררה מחאות נמרצות של ארגונים למען זכויות בעלי חיים, עקב ניסויים בבעלי חיים המבוצעים בו.

בשנת לימודים 2009–2010 למדו בה 22,800 סטודנטים (כולל תלמידי מכינות) לעומת 20,500 בשנת 2008[36]. האוניברסיטה רשמה בשנה זו את הגידול המשמעותי ביותר במספר הסטודנטים יחסית למוסדות אקדמיים אחרים בישראל, והייתה לראשונה למוסד האקדמי עם מספר הסטודנטים הגדול ביותר בישראל[37].

לקראת יובל החמישים שלה, בשנת 2005, הצליחה האוניברסיטה להגדיל מאוד את מספר הדוקטורנטים ולהביאו ל-1,500. ארבע שנים לאחר מכן למדו באוניברסיטה יותר מ-1,800 דוקטורנטים.

 
המרכז למבקרים ומצפה לב הקמפוס ע"ש ונגרובסקי

בשנת 2010 החלה אוניברסיטת בר-אילן, ביוזמת הממשלה, בהקמת הפקולטה לרפואה בצפת[38], וזו החלה לפעול בשנת 2011.

חסות אקדמית בעברעריכה

אוניברסיטת בר-אילן פרסה בעבר חסות אקדמית על חמש מכללות אזוריות, אשר היוו למעשה סניפים של האוניברסיטה ברחבי הארץ. במהלך הזמן הפכו המכללות למוסדות אקדמיים עצמאיים, ומאז אין לאוניברסיטת בר-אילן חסות אקדמית על מכללות.

בין המכללות, היו: המכללה האקדמית גליל מערבי, המכללה האקדמית צפת, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, המכללה האקדמית אשקלון ו"מכללת יהודה ושומרון" (החל מ-2013, אוניברסיטת אריאל).

צביונה של האוניברסיטהעריכה

בתחילה הייתה התוכנית להאריך את משך לימודי התואר הראשון משלוש שנים לארבע, כדי לפנות זמן למספר רב של קורסים ביהדות. בסופו של דבר הלימודים לתואר ראשון נמשכים שלוש שנים, אך על כולם חלה החובה ללמוד חמישה קורסים (10 נקודות זכות בסך הכל) ביהדות (החל משנת הלימודים תשע״ז, בעבר שבעה קורסים). יוצאי הדופן הם לא-יהודים המחויבים ללמוד קורסים כלליים במקום לימודי יהדות, וכן גברים ונשים בעלי רקע תורני, היכולים ללמוד בכולל ובמדרשה. סטודנטים בפקולטה למשפטים מחויבים רק בשלושה קורסים בלימודי יהדות, וזאת בשל חובת לימודי משפט עברי בפקולטה. בתוכניות לתארים מתקדמים ישנה חובה ללימודי יסוד ביהדות גם כן. אם הלימודים הקודמים היו במוסד אחר, ישנה חובה לשני קורסים ביהדות (4 נקודות זכות) כאשר אפשר לעשות קורסים מקוונים, או קורסים אחרים בצורה לא פרונטלית[39].

הפתח שנתנה בר-אילן לסטודנטים חילונים להתקבל אליה, הביא לכך שרוב הסטודנטים הם חילונים, אף שבתנאי הקבלה נקבע כי לבר-אילן זכות להעדיף מועמדים בעלי רקע ישיבתי. בשל כך נזנח התקנון הדורש מהתלמידים הגברים לחבוש כיפה ורק מרצים מהסגל עדיין חויבו בו. לאחר מכן, גם לגבי המרצים סעיף זה בתקנון הפך ללא-מחייב. כמו כן נזנחה גם הכוונה המקורית לחייב את כל הסטודנטים להשתתף בתפילות. בלימודי היהדות באוניברסיטה, שהם חובה לכל סטודנט, מיעוט של מרצים דרש מהסטודנטים לחבוש כיפה, אך עם זאת לא הייתה שום הגבלה מעשית על לבוש הבנות, גם בלימודי היהדות, והוא היה מקביל לזה שבשאר האוניברסיטאות. סעיפי התקנון הנוגעים ללבוש בוטלו רשמית ב-2019[40].

כנגד האוניברסיטה עלו טענות, כי קיימת העדפה ברורה לשומרי תורה ומצוות בבחירת הסגל האקדמי הבכיר, עד כי יש אנשי סגל הנאלצים להעמיד פנים לגבי אורחות חייהם, בתקווה לקבל קביעות. מקצת מעניין זה דלף לעיתונות בשערורייה שהתחוללה בסוף שנות התשעים סביב נוהלי המינוי האקדמיים במחלקה למוזיקולוגיה[41]. עם זאת, עדיין אחוז נכבד מסגל ההוראה הוא חילוני במוצהר.

בפולמוס הגדול שליווה את התהליכים המדיניים בתקופת ממשלת יצחק רבין הייתה פעילות ימנית ענפה בקמפוס. רצח יצחק רבין שבוצע בנובמבר 1995 על ידי יגאל עמיר, סטודנט למשפטים בבר-אילן ותלמיד במכון הגבוה לתורה (הכולל), חולל זעזוע באוניברסיטה, שציינה אותו בשני ימי שבתון, וגרר הפניית אצבעות מאשימות לעברה. כתוצאה מכך יזמו בבר-אילן, בין היתר, גם סדנת הידברות בין דתיים לחילונים, אשר מקנה נקודות זכות אקדמיות. האוניברסיטה גם הפסיקה את הרצאותיו של אורי מילשטיין, חוקר היסטוריה צבאית שנהג לבקר את רבין בהרצאותיו.

במהלך מבצע צוק איתן, אישרה האוניברסיטה לשלושים סטודנטים לתואר שני במנהל עסקים להחליף קורס, בשל טענתם כי המרצה, ד"ר אורי וייס, הוא שמאלני קיצוני, בעיקר על רקע שיר שפרסם ודברים שכתב בפייסבוק[42]. בשנת 2016 ביטלה האוניברסיטה מבחן בקורס של אותו מרצה, לאחר שבעקבות רצח נערה ליד קריית ארבע כתב בפייסבוק כי מתנחלים המטילים "סיכון גדול על ילדיהם" נגועים ב"פסיכוזה קולקטיבית". לאחר ביקורת ציבורית[43], האוניברסיטה חזרה בה[44].

במהלך מבצע צוק איתן שלח פרופ' חנוך שיינמן מכתב לסטודנטים שבו הביע דאגה לנפגעים בשני הצדדים. בעקבות זאת הביע דיקן הפקולטה למשפטים, פרופ' שחר ליפשיץ, הסתייגות מהדברים, התנצל בפני הסטודנטים והבטיח כי "המקרה יטופל בחומרה"[45]. לאחר מכן, פרופ' ליפשיץ חזר בו מהניסוח[46].

בעקבות הפרסום שיאיר לפיד לומד לתואר דוקטור בתוכנית לפרשנות ולתרבות, אף שאין לו תואר שני ואף לא תואר ראשון, הורתה המועצה להשכלה גבוהה לאוניברסיטה להפסיק את לימודיהם של תלמידים הלומדים לתואר דוקטור או לתואר שני מבלי שהשלימו תואר ראשון[47], והטילה סנקציות על האוניברסיטה[48].

המכון הגבוה לתורהעריכה

  ערך מורחב – המכון הגבוה לתורה

כדי לאפשר לסטודנטים באוניברסיטה הלומדים במגמות שונות, להמשיך בלימוד תורה כפי שהורגלו בישיבות הגבוהות בטרם בואם לכותלי האוניברסיטה, הוקם בשנות ה-70 המכון הגבוה לתורה (מג"ל)[49], שבו מתקיימת הפרדה בין גברים לנשים: הוא מחולק לבית מדרש (המכונה "הכולל"), בראשות הרב שבתי רפפורט, ומדרשה תורנית לנשים, אחת משתי המדרשות הראשונות בישראל, בראשות ד"ר טובה גנזל. נשיא המכון הוא הרב פרופ' דניאל שפרבר. הלימוד בכולל הוא ישיבתי מסורתי, ומתמקד בלימודי תלמוד בבלי והלכה, ואילו במדרשה הלימוד מתמקד במחשבת ישראל ובתנ"ך, הלכה ותלמוד. תלמידות המדרשה מחויבות במספר יותר מכפול של קורסים ביהדות (14 במקום 5) ותלמידי הכולל מחויבים במספר שעות לימוד בשבוע בבית המדרש, אך רבים מהם נהנים ממלגה, וחלקם אף מפטור מלא משכר לימוד[50]. אופי הלימוד בכולל ובמדרשה הוא דתי-מסורתי, והמרצים בו ברובם אינם אנשי אקדמיה, אך הלימוד בפקולטה למדעי יהדות הוא מחקרי מובהק, ואף נעשה בו שימוש (אומנם מצומצם) בביקורת המקרא.

מבנה ניהוליעריכה

המוסד העליון של אוניברסיטת בר-אילן הוא חבר הנאמנים, שאחראי בין היתר להתוות את המדיניות של האוניברסיטה ואת יעדיה, לקיים את האוניברסיטה כמוסד להשכלה גבוהה, על מנת לטפח ולקדם את הלימוד ואת המחקר בכל ענפי התורה והמדע, ברוח תורת ישראל ומסורת ישראל. בין יתר תפקידיו, לאשר את תקציב האוניברסיטה, לפקח על ניהולה, השגת יעדיה וקידומה. חבר הנאמנים מהווה את החוליה המקשרת את האוניברסיטה עם יהדות התפוצות, ומעודד את פעולת ידידיה בישראל ובשאר העולם. חבר הנאמנים ממנה את הנשיא, המנכ"ל, המבקר, היועץ המשפטי ורואה החשבון של האוניברסיטה ונושא בסמכות השיורית בכל ענייני האוניברסיטה שלא הוקנתה בתקנון לרשות או מוסד אחר[51]. מתוך חבר הנאמנים מתמנה הוועד המנהל המורכב מחברי חבר הנאמנים שהם תושבי ישראל ומחברים מכוח תפקידם. בתקופות שבין אספה לאספה של חבר הנאמנים, משמש הוועד המנהל כמורשה של חבר הנאמנים למלא את כל הסמכויות והכוחות המסורים לחבר הנאמנים, פרט לסמכויות שאינן ניתנות להעברה, על פי החוק. הוועד המנהל, מלבד התכנסויותיו התקופתיות, פועל באמצעות ועדות משנה מטעמו הממלאות הלכה למעשה את תפקידי הפיקוח הציבורי על פעולות האוניברסיטה.

הסנאט הוא הסמכות האקדמית העליונה באוניברסיטה, והוא אחראי על ההוראה והמחקר המתבצעים בה. יחד עם חבר הנאמנים, הוא מופקד על שמירת היסודות הרוחניים של האוניברסיטה. הסנאט מורכב מחברים נבחרים, מחברים בתוקף תפקידם וממשתתפים בתוקף תפקידם. הוא כולל 70 חברים, מהם 60 חברים נבחרים, 10 ממלאי תפקיד ועוד משתתפים בתוקף תפקידם. תפקידי הסנאט כוללים, בין היתר, פיתוח וקידום המחקר המדעי, הענקת תארים אקדמיים, מינוי דיקני הפקולטות וחברי הוועדה המרכזת, המלצה על מינוי חברי סגל לדרגת פרופסור מן המניין וקידומם, הענקת קביעות לחברי סגל, ועוד. הסנאט מתכנס לפחות 6 פעמים במהלך כל שנה אקדמית, והוא פועל באמצעות ועדות קבועות, כגון הוועדה המרכזת, שתפקידה לרכז את עבודת הסנאט, להכין את החומר לקראת דיוניו ולקבל החלטות בעניינים הנתונים לסמכותה. הסנאט ממנה ועדות נוספות, האחראיות למינוי חברי סגל וקידומם, קבלת תלמידים, משמעת תלמידים ועוד[51].

המועצה האקדמית העליונה היא הגוף הייצוגי העליון של האקדמיה באוניברסיטת בר-אילן. חברים בה כל חברי הסגל באוניברסיטה בדרגת פרופסור מן המניין במשרה מלאה, בעלי קביעות ובמינוי במסלול הרגיל, נגיד האוניברסיטה, נשיא האוניברסיטה, רקטור האוניברסיטה (יושב ראש), דיקני פקולטות ונציגי דרגות אקדמיות אחרות. סמכויות המועצה כוללות בין היתר: בחירת הרקטור, אישור מינוי סגן הרקטור ובחירת חברי הסנט, חברי ועדות המינויים והערעורים וממלאי מקומם. הרקטור הוא הראש האקדמי של האוניברסיטה ויושב ראש המועצה האקדמית העליונה, ולצדו סגן הרקטור. המזכירות האקדמית מסייעת לרקטור להוציא אל הפועל את המדיניות האקדמית[52].

אגודת הסטודנטיםעריכה

  ערך מורחב – אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן

אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן היא עמותה רשומה ומלכ"ר, המאגדת את הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת בר-אילן, מייצגת אותם ופועלת למען רווחתם. תפקידה של האגודה הוא להשמיע את קולם של הסטודנטים ולתווך בינם לבין האוניברסיטה[53].

האגודה נוסדה בשנת 1960 והיא אחת מאגודות הסטודנטים הוותיקות והגדולות בישראל. אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן היא חברה מלאה בהתאחדות הסטודנטים בישראל.

גלריהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 לפי טבלה 8 - סטודנטים באוניברסיטאות באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תשע"ח (2017-2018)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ט נספח 4
  3. ^ 3.0 3.1 עובדות ונתונים, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  4. ^ אודות אוניברסיטת בר-אילן, באתר האוניברסיטה
  5. ^ ARWU World University Rankings 2019 | Academic Ranking of World Universities 2019 | Top 1000 universities | Shanghai Ranking - 2019, www.shanghairanking.com
  6. ^ Bar-Ilan University, Times Higher Education (THE), ‏2019-09-09 (באנגלית)
  7. ^ הפקולטה למדעי החברה, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  8. ^ הפקולטה למשפטים, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  9. ^ הפקולטה למדעים מדויקים, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  10. ^ הפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  11. ^ הפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  12. ^ הפקולטה למדעי היהדות, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  13. ^ הפקולטה למדעי הרוח, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  14. ^ הפקולטה לרפואה ע״ש עזריאלי, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  15. ^ ShanghaiRanking's Global Ranking of Academic Subjects 2019 - Education
  16. ^ בית הספר לחינוך, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  17. ^ בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש לואיס וגבי וייספלד, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  18. ^ בית הספר לאופטומטריה ומדעי הראיה, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  19. ^ המכון לננו טכנולוגיה וחומרים מתקדמים, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  20. ^ מרכז הרב תחומי לחקר המוח ומדעי המוח בבר אילן, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  21. ^ המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  22. ^ מרכז רקמן לקידום מעמד האשה, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  23. ^ היחידה ללימודים בין תחומיים, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  24. ^ לימודי ניהול וישוב סכסוכים ומשא ומתן, באתר אוניברסיטת בר-אילן]
  25. ^ התכנית ללימודי מגדר, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  26. ^ התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  27. ^ המרכז הרב תחומי לחקר המוח ע״ש גונדה, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  28. ^ החוג הרב-תחומי למדעי היהדות, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  29. ^ ב.א. רב תחומי במדעי הרוח, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  30. ^ מרכזי אימפקט, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  31. ^ מרכז בר-אילן לערים חכמות, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  32. ^ המרכז לרפואה מותאמת אישית, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  33. ^ רשימת הספריות באוניברסיטת בר-אילן ופרטים עליהן
  34. ^   אוניברסיטת בר-אילן זוכה להכרה על ידי המל"ג, יומני גבע, נובמבר 1969 (התחלה 0:27)
  35. ^ בית הספר להנדסה הפך לפקולטה, 5 באוקטובר 2011, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  36. ^ 22,800 סטודנטים לכל התארים יחלו לימודיהם בבר-אילן - הודעה מטעם מערך הדוברות באוניברסיטת בר-אילן, 30 באוקטובר 2008
  37. ^ נעה גרטי והדר קנה, המירוץ לתואר הראשון: המקצועות המבוקשים באוניברסיטאות ובמכללות המובילות, באתר כלכליסט, 18 באוקטובר 2009
  38. ^ הודעה - החלטת מל"ג על בית הספר לרפואה, 12 בינואר 2010, באתר המועצה להשכלה גבוהה
  39. ^ ביה"ס ללימודי יסוד ביהדות ע"ש הלנה ופאול שולמן | אוניברסיטת בר-אילן, yesod.biu.ac.il
  40. ^ חדשות כיפה, ‏אוניברסיטת בר אילן: בוטל החיוב לחבוש כיפה ולהתלבש בצניעות, באתר כיפה, 24 באוקטובר 2019
  41. ^ אביבה לורילא בבית ספרנו, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2001
  42. ^ משה שטיינמץ‏, אוניברסיטת בר אילן: סטודנטים לא יחויבו להיבחן אצל המרצה שהתנגד להתנחלויות, באתר וואלה! NEWS‏, 10 ביולי 2016
    ירדן סקופ, חיים לוינסוןבר־אילן אישרה ל30 סטודנטים להחליף קורס של "מרצה שמאלני", באתר הארץ, 24 ביולי 2014
  43. ^ אורי משגבבר אילן מציגה: תואר שני בעסקי הטמטום, באתר הארץ, 12 ביולי 2016
  44. ^ משה שטיינמץ‏, האוניברסיטה מתחרטת: תלמידי המרצה שתקף התנחלויות יחויבו להיבחן, באתר וואלה! NEWS‏, 12 ביולי 2016
    ירדן סקופ, אוני' בר אילן חזרה בה: סטודנטים יחויבו לגשת לבחינה של מרצה שכתב כי מתנחלים מסכנים את ילדיהם, באתר הארץ, 13 ביולי 2016
  45. ^ רעות וילף, מרצה הביע הזדהות עם תושבי עזה, הדיקן התנצל, באתר nrg‏, 29 ביולי 2014
  46. ^ חן מענית, ‏דיקן בבר-אילן תקף מרצה שהזדהה עם הפלסטינים - וחזר בו מהניסוח, באתר גלובס, 31 ביולי 2014
  47. ^ עמרי מניב, הפטור ליאיר לפיד: לימודיו בבר-אילן יוקפאו, באתר nrg‏, 31 בינואר 2012
  48. ^ טלילה נשר, המל"ג דחה את ערעור אוניברסיטת בר-אילן והטיל על המוסד סנקציות נוספות, באתר הארץ, 22 בפברואר 2012
    טלילה נשר, המל"ג אישרה פה אחד: סנקציות על בר-אילן בפרשת לפיד, באתר הארץ, 1 במאי 2012
  49. ^ המכון הגבוה לתורה - אוניברסיטת בר-אילן
  50. ^ אתר המכון הגבוה לתורה
  51. ^ 51.0 51.1 תקנון הסנאט
  52. ^ תקנון הסנט
  53. ^ אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן - אתר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן