אליס רז'ינה

אליס רז'ינה קרבליו קוסטה (בפורטוגזית: Elis Regina Carvalho Costa‏; 17 במרץ 1945 – 19 בינואר 1982) הייתה זמרת ברזילאית, אחת מן החשובות בהיסטוריה של ברזיל והבולטת ביותר מאמצע שנות ה-60 ולאורך שנות ה-70 של המאה העשרים. ביצועיה משלבים טכניקה, פרפקציוניזם, רגש ואנרגיה. גם כיום היא בין הזמרות הפופולריות והאהובות בברזיל.

אליס רז'ינה
Elis Regina

לידה	17 במרץ 1945 פורטו אלגרה, ברזיל
פטירה	19 בינואר 1982 (בגיל 36) סאו פאולו, ברזיל
שם לידה	Elis Regina Carvalho Costa
מוקד פעילות	ברזיל
תקופת הפעילות	1961–1982 (כ־21 שנים)
סוגה	בוסה נובה, מוזיקה פופולרית ברזילאית, סמבה
סוג קול	מצו-סופרן
שפה מועדפת	פורטוגזית, פורטוגזית ברזילאית
חברת תקליטים	יוניברסל מיוזיק גרופ, אלקטרה רקורדס, קולומביה רקורדס, האחים וורנר רקורדס, פיליפס רקורדס, Continental
בן או בת זוג	Cesar Camargo Mariano (1973–1981) Nelson Motta
צאצאים	Pedro Mariano, מריה ריטה
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	עיטור מסדר הנסיך אנריקה בדרגת מפקד
פרופיל ב-IMDb
חתימה

ביוגרפיה

רז'ינה נולדה ב-17 במרץ 1945 בפורטו אלגרה, בירת מדינת ריו גראנדה דו סול שבדרום ברזיל. קריירת השירה שלה החלה כבר כשהייתה בת 11, בעת ששרה בתוכנית רדיו לילדים. בשנת 1959, כשהיא רק בת 14, החתימה אותה תחנת רדיו אחרת על חוזה. בשנה שלאחר מכן הקליטה בריו דה ז'ניירו את תקליטה הראשון. בשנת 1964, אחרי שכבר הספיקה להקליט מספר תקליטים נוספים, עזבה את פורטו אלגרה והחלה לנוע על הציר ריו דה ז'ניירו - סאו פאולו. ב-1965 כבר זכתה בפרס הראשון בפסטיבל ה-MPB ויצאה במופע משותף ומצליח עם המוזיקאי ז'איר רודריגז. ב-1968 יצאה לסיבוב הופעות באירופה והצליחה במיוחד בצרפת. בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 תרמה לפופולריות של הטרופיקליה כאשר הקליטה שירי טרופיקליה, למשל כאלה של ז'ילברטו ז'יל.

רז'ינה השמיעה מספר פעמים דברים בגנות הדיקטטורה הצבאית ששלטה בברזיל. באחד הראיונות, בשנת 1969, הביעה דעתה שברזיל נשלטת בידי גורילות. מעמדה והפופולריות שלה הקנו לה חסינות, אך מאוחר יותר - יש הטוענים כי אולצה לעשות כן כ"תשלום" בגין התבטאותה - היא שרה את ההמנון הברזילאי במופע שנערך באחד האצטדיונים. הופעתה זו - שנראתה אם לא כשיתוף פעולה עם המשטר הצבאי אזי לפחות כהשלמה עמו - הנחיתה מכה מוראלית על ראשם של המתנגדים לדיקטטורה.

היא נפטרה ב-19 בינואר 1982, כבת 37, ממנת יתר של קוקאין, אלכוהול ותרופות הרגעה. היא הותירה אחריה שלושה ילדים, שהקטנה שבהם, מריה ריטה מריאנו, הייתה כבת חמש כשנפטרה אמה. בשנת 2001, כשהייתה מריה ריטה בת 24, היא זנחה את לימודיה בפקולטה לשיווק ואת עבודתה ככתבת בעיתון נוער, ופתחה בקריירה מוזיקלית. שנתיים אחר כך זכה הדיסק שלה בגראמי הלטיני בשלוש קטגוריות מרכזיות. מבקרים רבים טוענים כי מריה ריטה מחקה את הסגנון של אמה. קולותיהן, מכל מקום, דומים להפליא. גם שני בניה האחרים של רז'ינה הפכו למוזיקאים.

אמנותה

רז'ינה הייתה ידועה בטכניקה המושלמת של אינטונציה ושליטה בקולה. עוצמת הרגש שהביעה בשירתה והאנרגיה שאפפה אותה זיכו אותה בכינויים "furacão" ("הוריקן") ו"pimentinha" ("פלפלונת"). היא שיתפה פעולה עם יוצרים כמילטון נסימנטו, ז'ילברטו ז'יל, רנאטו טשיירה, ז'ואו בוסקו, אלדיר בלאנק, סאולי קוסטה, גינגה ואחרים, אבל לא ניתן שלא לציין את "אליס וטום", אלבום המופת המשותף לה ולטום ז'ובים, שנחשב לאחד מאלבומי הבוסה נובה היפים ביותר וכולל שירים כמו Aguas de Março ("והגשם יבוא", בנוסח העברי שכתב עלי מוהר). אלבום זה ואחרים ביססו את מעמדה כבכירת זמרות המוזיקה הפופולרית הברזילאית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליס רז'ינה בוויקישיתוף

• תמצית ביוגרפית ודיסקוגרפיה של אליס רז'ינה (באנגלית)
• אליס רז'ינה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

• אליס רז'ינה, ברשת החברתית פייסבוק
• אליס רז'ינה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אליס רז'ינה, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
• אליס רז'ינה, באתר ספוטיפיי
• אליס רז'ינה, באתר Last.fm (באנגלית)
• אליס רז'ינה, באתר AllMusic (באנגלית)
• אליס רז'ינה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אליס רז'ינה, באתר דיזר
• אליס רז'ינה, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• אליס רז'ינה, באתר Discogs (באנגלית)