אלישע בקסטר
אלישע בקסטר (באנגלית: Elisha Baxter; 1 בספטמבר 1827 – 31 במאי 1899) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל ארקנסו העשירי בשנים 1873–1874.
אלישע בקסטר | |||||||
לידה |
1 בספטמבר 1827 פורסט סיטי, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
31 במאי 1899 (בגיל 71) בייטסוויל, ארקנסו, ארצות הברית | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות אוקלואן, בייטסוויל, ארקנסו, ארצות הברית | ||||||
השכלה | האקדמיה הצבאית של ארצות הברית | ||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
ראשית חייו
עריכהאלישע בקסטר נולד בפורסט סיטי שבקרוליינה הצפונית. הוא שאף להתקבל לאקדמיה הצבאית של ארצות הברית והצליח בכך. אביו של בקסטר, ויליאם, התנגד מאוד למינוי זה, ובקסטר ויתר עליו באי רצון.[1] הוא שב לביתו והיה לאיש עסקים. הוא ניהל עסק מסחרי מוצלח במחוז רתרפורד יחד עם גיסו ספנסר איבס.
ב-1852 עבר בקסטר לבייטסוויל, ארקנסו, שם הוא פתח עסק מסחרי יחד עם אחיו טיילור. עד מהרה העסק כשל, ובקסטר הצטרף לשורות המפלגה הוויגית ונבחר ב-1853 כראש עיריית בייטסוויל. שנה לאחר מכן הוא נבחר לבית הנבחרים של ארקנסו כנציג מחוז אינדיפנדנס. הוא למד משפטים, וב-1856 התקבל ללשכת עורכי הדין של ארקנסו. ב-1858 הוא נבחר לכהונה נוספת בבית הנבחרים וכיהן בו עד 1860.
מלחמת האזרחים האמריקנית
עריכהעם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית, סירב בקסטר להילחם עבור הקונפדרציה וניסה להימלט למיזורי. הוא נתפס ונשפט על בגידה. הוא נמלט שוב לצפון והתגייס לרגימנט הרגלים הרכוב הרביעי של ארקנסו במסגרת צבא האיחוד, בו הוא שירת כקולונל של הרגימנט. ב-1864, לאחר שארקנסו נכבשה על ידי צבא האיחוד, מונה בקסטר כנשיא בית המשפט העליון של ארקנסו. במאי 1864 נבחרו בקסטר וויליאם מיד פישבק על ידי בית המחוקקים החדש של המדינה כשני נציגיה בסנאט של ארצות הברית, אך בפברואר 1865 לא אושרה בחירתם על ידי הרפובליקנים בקונגרס, שלא היו שבעי רצון מניסיונו של הנשיא אברהם לינקולן להחזיר את ייצוגם של מדינות הדרום בקונגרס בקלות כה רבה. באמצעה של אותה שנה, הקים בקסטר שותפות במשרד עורכי דין בליטל רוק עם מי שבהמשך יכהן בבית הנבחרים של ארצות הברית, ג'יימס מ. הינדס.
מושל ארקנסו
עריכהב-1868 בחר בית המחוקקים של ארקנסו באנדרו האנטר כנציג המדינה בסנאט של ארצות הברית, אך המינוי שוב נדחה על ידי הקונגרס בשל סירובן של מדינות הדרום להרחיב את זכות הבחירה של העבדים המשוחררים. בשנים 1868 - 1872 כיהן בקסטר בבית המשפט של ארקנסו בסבב השלישי.
ב-1872 נבחר בקסטר כמושל ארקנסו מטעם הרפובליקנים על פניו של ג'וזף ברוקס במערכת בחירות שנויה במחלוקת שהובילה למלחמת ברוקס-בקסטר. בקסטר הוצא באופן פיזי מלשכת המושל על ידי ברוקס ואנשי המילציה שהיו נאמנים לו. רק חודש לאחר מכן הוא שב לכהונתו.
במהלך תקופת כהונתו כמושל, קיבלה ארקנסו חוקה חדשה שעל פיה קוצרה תקופת הכהונה של מושל המדינה לשנתיים, והושבה זכות הבחירה של אנשי הקונפדרציה לשעבר. ב-1874 בחר בקסטר שלא להתמודד על כהונה נוספות כמושל. בשל שלילת זכות הבחירה של השחורים במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19, ירד משמעותית כוחה של המפלגה הרפובליקנית בארקנסו. הדמוקרטים הפכו אותה למדינה של מפלגה אחת שהתקיימה עד לשנות ה-60 של המאה ה-20. בקסטר היה הרפובליקני האחרון שנבחר כמושל ארקנסו עד לבחירתו של וינטרופ רוקפלר ב-1966.
שנותיו האחרונות
עריכהלאחרת תום כהונתו כמושל, שב בקסטר לחוותו ליד בייטסוויל. ב-1878 הוא התמודד על מושב בבית הנבחרים של ארקנסו, אך ללא הצלחה. אלישע בקסטר נפטר בביטסוויל ב-31 במאי 1899. הוא נטמן בבית הקברות אוקלואן שבעיר. מחוז בקסטר שבארקנסו קרוי על שמו.
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אלישע בקסטר באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- אלישע בקסטר באנציקלופדיה של ארקנסו (באנגלית)
- אלישע בקסטר באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- אלישע בקסטר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה