אלכסיי אנטרופוב
אלכסיי אנטרופוב (ברוסית: Алексей Антропов; 25 במרץ 1716 – 23 ביוני 1795) היה צייר רוסי פעיל בעיקר בסנקט פטרסבורג, שם נולד ונפטר. הוא עבד גם במוסקבה ובכנסיות בקייב. המדיום המועדף עליו היה צבעי שמן, אבל הוא גם צייר מיניאטורות ואייקונים.[1]
 | |
| לידה |
14 במרץ 1716 (יוליאני) סנקט פטרבורג, רוסיה הצארית  |
|---|---|
| פטירה |
12 ביוני 1795 (יוליאני) (בגיל 79) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
בית הקברות לזרב בסנקט פטרבורג במתחם המנזר אלכסנדר נבסקי |
| הושפע על ידי |
Ivan Vishnyakov, לואי קרוואק, Andrey Matveyev |
| יצירות ידועות |
Portrait of Peter III |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אלכסיי נולד למשפחתו של פקיד ממשלתי שעבד בתעשיית נשק רוסית. לאחר 1739 היה חבר ב"צוות הציור" קיסרי בניהולו של איוואן וישניאקוב. כחבר בצוות אלכסיי השתתף בציורי הקיר של ארמון הקיץ, ארמון החורף, ארמון אניצ'קוב ומבנים אחרים בסנט פטרסבורג. הוא גם למד ציור דיוקנאות אצל צייר החצר לואי קרוואק מצרפת. בשנת 1749 קיבל אלכסיי את דרגת שוליית צייר ובסוף שנות ה-50 את דרגת אמן צייר.
בשנים 1752–1755, הוא עבד על עיטור הפנים בכנסיית סנט אנדרו בקייב. הוא פיקח על עיטור בפרסקו של האייקונים, הכיפות והקירות. הבולט מבין ציורי הקיר שלו בכנסייה הוא ציור ״הסעודה האחרונה״ במזבח של הכנסייה.[2]
הוא התחיל לצייר פורטרטים לפני תקופת קייב שלו. הדיוקנאות המוקדמים ביותר הידועים הם דיוקנאות של יליזבטה קיסרית רוסיה. הוא לא פגש את ההקיסרית, אלא ביסס את הדיוקן על יצירותיו של מורו, לואי קארוואק.
מ-1755 עד 1757 עבד במוסקבה בציור פרסקו בארמון גולובקין. כאן הוא פגש את הנסיך איוואן שובלוב שתמך בעבודתו של אנטרופוב למשך שארית חייו.
מ-1757 עד 1759 חזר אנטרופוב לסנט פטרסבורג וקיבל הדרכה נוספת מצייר החצר פייטרו רוטרי מאיטליה.
שנות ה-60 היו כנראה התקופה היצירתית ביותר של האמן. הוא צייר דיוקנאות רבים וטובים. איוואן שובלוב תכנן להעביר אותו למוסקבה, כדי שאנטרופוב יוכל ללמד אמנות באוניברסיטת מוסקבה. משום מה בוטלה התוכנית הזו ואנטרופוב במקום זאת קיבל את התפקיד בסינוד של הכנסייה הרוסית האורתודוקסית, שם הוא פיקח על ציור אייקונים, עיטר את הכנסיות, צייר דיוקנאות של אישים בכנסייה והדריך סטודנטים לאמנות. בין חניכיו היה דמיטרי לויצקי, שהתגורר בפועל בבית המורה שלו.[3]
בשנת 1762 הפך פיוטר השלישי מרוסיה לצאר החדש. עד מהרה הפך אנטרופוב לצייר האהוב עליו. במשך ששת החודשים של שלטונו של פיוטר השלישי, צייר אנטרופוב לפחות ארבעה דיוקנאות שלו. לאחר מרד בארמון, הקיסרית החדשה, יקתרינה השנייה לא אהדה את כישרונותיו של אנטרופוב. באותה תקופה, אמנים העדיפו שילובים רכים של צבעים. אנטרופוב העדיף את הסמלים המסורתיים ואת דיוקנאות הפרסונה, המבוססים על ניגודיות חדה של צבעים עם רקע כהה.
בשנת 1789 הקריב אנטרופוב קורבן אישי, והעביר את ביתו היחיד למחלקת החינוך עבור ייסוד בית ספר חופשי שם.
בשנת 1795 מת אנטרופוב ונקבר בבית הקברות לזארבסקו במנזר אלכסנדר נייבסקי בסנקט פטרבורג.
גלריה עריכה
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים עריכה
- אלכסיי אנטרופוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Yamshchikov, S.V. (1976). Русский портрет XVIII—XIX веков в музеях РСФСР (Russkii portret XVIII—XIX vekov v muzeiah RSFSR) [Russian portrait of the 18th–19th centuries in the RSFSR museums] (in Russian). Moscow: Izobrazitel'noe iskusstvo (Изобразительное искусство).
- ^ www.school.edu.ru :: Портрет императора Петра III. Около 1762. ГРМ, web.archive.org, 2007-03-24
- ^ А.П.Антропов - рассказ, картины, nearyou.ru