אלכסנדרו גראור

אלכסנדרו גראור (רומנית: Alexandru Graur‏; 9 ביולי 19001988) היה בלשן יהודי רומני, כיהן כפרופסור באוניברסיטת בוקרשט, והיה חבר האקדמיה הרומנית.

אלכסנדרו גראור
Alexandru Graur
לידה 9 ביולי 1900
בוטושאן, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 ביולי 1988 (בגיל 88)
בוקרשט, הרפובליקה הסוציאליסטית של רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות
מקום מגורים רומניה
מקום לימודים
  • סורבון
  • הפקולטה לפילולוגיה של אוניברסיטת בוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
  • אוניברסיטת בוקרשט
  • Romanian Radio Broadcasting Company
  • România liberă
  • המכללה הלאומית "גאורגה לאזר"
  • "Iorgu Iordan-Alexandru Rosetti" Linguistics Institute עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Dumitru Graur עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות יהודי
תרומות עיקריות
חקר השפה הרומנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

גראור נולד בשם אלכסנדרו בראואר בבוטושאן, בצפון מזרח רומניה, בצפון חבל מולדובה, כאחד מילדיהם של לזר בראואר, מנהל חשבונות ושל אשתו, ז'אנט לבית לנדסקו.[1] מוצא משפחת בראואר או ברויאר היה במערב הונגריה. אביו של גראור היה צאצא לפלג המשפחה שהתיישב ברומניה.[2] האם, בתו של הרב אברהם לנדסקרונר, הייתה מיוחסת למשפחת המלומדים סניילביץ', מתוכה בלטו מבקר הספרות הנריק סניילביץ' והמתמטיקאי סימיון סניילביץ'. גראור היה בוגר הפקולטה לספרות ופילוסופיה של בוקרשט בתחום הבלשנות הקלאסית והשפה הרומנית. בשנים 19241929 היה בפריז, צרפת תלמידו של הבלשן המפורסם אנטואן מייה. הוסמך בבית הספר ללימודים גבוהים וקיבל דוקטורט מאוניברסיטת סורבון. הוא שב לבוקרשט ועסק בהוראה ומחקר.

בין השנים 1941 - 1944, בתקופת שואת יהודי רומניה, גראור הקים וניהל את בית הספר התיכון היהודי הפרטי, שיועד לתלמידים היהודים שסולקו מבתי הספר הרומנים. לאחר מלחמת העולם השנייה שולב בחינוך הגבוה. בשנת 1955 התקבל כחבר האקדמיה הרומנית. בין השנים 19541956 היה דקאן הפקולטה לבלשנות. בין השנים 19551974 היה מנהל הוצאת האקדמיה. בין השנים 19581988 היה נשיא החברה ללימודים קלאסיים.

גראור פרסם עבודות רבות, ביניהן: "הערות אטימולוגיות "Note etimologice, "אטימולוגיה רומנית" Etimologii româneşti, "התפתחות השפה הרומנית" Evoluţia limbii române, "לימודי בלשנות כללית" Studii de lingvistică generală, "ספר קטן לללימוד אורתוגרפיה" Mic tratat de ortografie, "מלכודות השפה הרומנית" Capcanele limbii române ועוד.

היה נשוי לאמנית ניאגה ובנו דומיטרו היה לעיתונאי ספורט ואיש טלוויזיה מוערך. בין תלמידיו נמנו ינקו פישר, מריוס סאלה ואחרים.

ספרים ופרסומים עריכה

  • I et v en latin, Paris 1929
  • Nom d'agent et adjectif en roumain, Champion, Paris, 1929
  • Les mots tsiganes en roumain Paris 1934 (מלים צועניות בשפה הרומנית)
  • Mélanges linguistiques, Paris 1936
  • Coup d'œil sur la linguistique balkanique''. In: Bulletin linguistique 4, 1936, S. 31–45 (מבט על הבלשנות הבלקנית)
  • Încercare asupra fondului principal lexical al limbii române, București 1954 (מסה על אוצר המלים היסודי של השפה הרומנית)
  • Studii de lingvistică generală, București 1955, 1960 (עיונים בבלשנות הכללית)
  • Limba romînă: fonetică, vocabular, gramatică, București 1956 (עם אחרים - השפה הרומנית:פונטיקה, אוצר מלים, דקדוק)
  • Fondul principal al limbii române, București 1957 (אוצר המלים הראשי של השפה הרומנית)
  • Introducere în linguistică, 1958, 1965, 1972 (עם אחרים_ מבוא בבלשנות) תורגם לגרמנית
  • (עם לוצ'יה ואלד - Lucia Wald) Scurtă istorie a lingvisticii, București 1961, 1965, 1977 (קיצור ההיסטוריה של הבלשנות)
  • Evoluția limbii române. Privire sintetică, București 1963 (הפתפתחות השפה הרומנית. מבט סינתטי)
  • A bird's-eye view of the evolution of the Rumanian language, Bucharest 1963 (מבט על ההתפתחות השפה הרומנית) (באנגלית)
  • La lingua romena : profilo storico, Bucarest 1963.(השפה הרומנית"פרופיל היסטורי) (באיטלקית)
  • Etimologii românești, București 1963 (אטימולוגיות רומניות)
  • La romanité du Roumain, Editura Academiei Române, București, 1965 (האופי הרומאני של השפה הרומנית) (בצרפתית)
  • The Romance Character of Romanian, Editura Academiei Române, București, 1965 (באנגלית)
    • Limba latină, Bukarest 1965 (Istoria limbii romane Bd. 1) (השפה הלטינית. כרך ראשון של "היסטוריה של השפה הרומנית")
  • Nume de persoane, ' Editura Ştiinţifică, București, 1965 (שמות של אנשים)
  • Tendințele actuale ale limbii române, Editura Științifică, București, 1968 (המגמות העכשויות של השפה הרומנית)
  • Scrieri de ieri și de azi, Editura Științifică, București, 1970 (כתבים מאתמול ומהיום)
  • Tratat de lingvistică generală, Bukarest 1971 Graur, Lucia Wald, Sorin Stati (עם לוצ'יה ואלד וסורין סטאטי - ספל ללימוד הבלשנות הכללית)
  • Puțină... aritmetică, Editura Științifică, București, 1971 (קצת ...אריתמטיקה)
  • Nume de locuri, Editura Științifică, București, 1972 (שמות של מקומות)
    • Lingvistica pe înțelesul tuturor, București1972 (בלשנות מובנת לכל)
  • Gramatica azi, Editura Academiei Române, București, 1973 (הדקדוק היום)
  • Mic tratat de ortografie, Editura Științifică, București, 1974 (ספר קטן ללימו אורתוגרפיה)
  • Dicționar al greșelilor de limbǎ, Editura Academiei Române, București, 1982 (לקסיקון לשגיאות השפה)
  • Puțină gramatică, Editura Academiei Române, București, 1987 (קצת דקדוק)
  • Alte etimologii românești, București 1975 (אטימולוגיות רומניות נוספות)
  • Capcanele" limbii române, București 1976, 2009 ("מלכודות" השפה הרומנית)
  • Dicţionar de cuvinte călătoare, București 1978 (לקסיקון למלים נודדות)
  • Limba literară, București 1979 (השפה הספרותית)
  • Cuvinte înrudite, București 1980 (מלים מקורבות)
  • Dicţionar al greşelilor de limbǎ, București 1982, 2008 (לקסיקון לשגיאות בשפה)
  • Puţină gramatică,., București 1987–1988 (קצת דקדוק) שני כרכים

לקריאה נוספת עריכה

  • א.ב. יפה - בשדות זרים, סופרים יהודים ברומניה 1880–1940, מכון גולדשטיין-גורן, אוניברסיטת תל אביב 1996

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלכסנדרו גראור בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ באתר הגנאלוגי geni
  2. ^ א.ב.יפה ע' 150