רומנית
רומנית (Română; ⓘⒾ) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות. בדומה לשאר השפות ממשפחה זו, הדקדוק הרומני מושפע במידה רבה מהשפה הלטינית.
מפת תפוצה של השפה הרומנית | |
מדינות | רומניה, מולדובה, רוסיה, אוקראינה, ישראל, סרביה (וויבודינה) ומדינות בלקניות נוספות, הונגריה, קנדה, ארצות הברית, גרמניה, פרידנסטרוביה, גגאוזיה. |
---|---|
אזורים | מזרח אירופה |
דוברים | 28 מיליון |
שפת אם | 24 מיליון |
כתב | אלפבית לטיני |
משפחה |
|
לאום |
מולדובה רומניה שפה אזורית בוויבודינה שבסרביה שפת מיעוטים מוכרת: אוקראינה טרנסניסטריה |
ארגון | האיחוד האירופי |
מוסד | Academia Română האקדמיה הרומנית |
קוד שפה | ro |
קוד ISO 639-1 | ro |
קוד ISO 639-2 | ron |
קוד ISO 639-3 | ron |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
ההשפעה הלשונית של הלטינית על השפה הרומנית מקורה בתקופה בה כבשו כוחותיו של הקיסר טראיאנוס את ארץ דאקיה. הרומאים הרגו רבים מהתושבים, מכרו רבים לעבדות, ויישבו אוכלוסייה זרה וחיילים משוחררים במקומם. השפה המשותפת של המתיישבים החדשים הייתה לטינית.
ריכוזי האוכלוסייה הגדולים הדוברים רומנית כיום נמצאים ברומניה ובמולדובה: 17 מיליון בני אדם ברומניה הם דוברי רומנית, ושלושה מיליון במולדובה. במולדובה היה מאבק בין הקוראים לשפתם רומנית ובין המבקשים להבדילה מהרומנית ולקרוא לה מולדובנית. המאבק הסתיים בניצחון הדוגלים ברומנית וב-16 במרץ 2023 הפרלמנט המולדובני החליט לשנות בחוקים את הכינויים השפה המולדובנית, שפת האם ושפת המדינה בביטוי השפה הרומנית[1]. ביום 10 במרץ 2024 דחה בית המשפט לחוקה של רפובליקת מולדובה את ערעור מפלגות השמאל על קביעת הרומנית כשפת המדינה[2].
אלפבית
עריכהבסיסו של האלפבית הרומני המודרני הוא האלפבית הלטיני בתוספת כמה סימנים דיאקריטיים אופייניים לשפה הרומנית. בעבר כתבו דוברי הרומנית באלפבית הקירילי. הטקסט הרומני העתיק ביותר, מאמצע המאה ה-16, הוא פנייה לעזרה עקב תקיפה צפויה מצד הטורקים. הוא נכתב באלפבית הקירילי הכנסייתי (סלאבוני) (אנ'), כמו רוב הכתבים הרומניים המוקדמים. הטקסט הקדום ביותר בכתב לטיני הוא טקסט טרנסילבני מסוף המאה ה-16 אשר נכתב עם מוסכמות האלפבית ההונגרי. במאה ה-18, מלומדים טרנסילבניים התאימו את האלפבית הלטיני לשפה הרומנית, תוך שימוש בכללי כתיב מאיטלקית, הקרובה לה מאוד. האלפבית הקירילי נשאר בשימוש (באופן הולך ופוחת) עד 1860, כאשר הכתיבה הרומנית הוסדרה לראשונה באופן רשמי. במולדובה, תחת השלטון הסובייטי, נשארה הכתיבה באלפבית הקירילי.
התהוות השפה והשפעות זרות
עריכהאוצר המילים הרומני מכיל מילים רבות השאולות מן השפות הסלאביות, הלטיניות, הטרום־רומניות כמו דאקית, מיוונית מודרנית, הונגרית, צרפתית, גרמנית ותראקית. השפה הקרובה ביותר לרומנית היא איטלקית, וכן שאר השפות הרומאניות (בעיקר פורטוגזית). שמות ממוצא זר נכתבים ונקראים, בדרך כלל, לפי כללי שפת המקור ממנה הושאלו.
התהליך האיטי של מיסוד השפה הרומנית החל בסוף המאה ה-15 והושלם בעשורים הראשונים של המאה ה-18, כאשר השימוש בה לא עוד נחלת הכנסייה בלבד אלא הפך לרווח במרחב הציבורי, בספרות ובחיי היום יום.
הגיית השפה וכתיבתה
עריכהעיצורים
עריכהסדקי | וילוני | בתר־ מכתשי |
שִנִּי | שפתי (־שִנִּי) | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אפי | n | m | ||||||||
סותם | g | k | d | t | b | p | ||||
מחוכך | ʤ | ʧ | ʦ | |||||||
חוכך | h | [x] | ʒ | ʃ | z | s | v | f | ||
מקורב | l | |||||||||
מקיש | [ɾ] | |||||||||
רוטט | r |
העיצורים | ||
הסימון הגרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
---|---|---|
Bb | b | נהגה כהגיית בי"ת דגושה |
Cc | k | נהגה כהגיית כ"ף[3] |
ʧ | נהגה כהגיית צד"י גרושה לפני e i | |
Dd | d | נהגה כהגיית דל"ת |
Ff | f | נהגה כהגיית פ"א רפה |
Gg | g | נהגה כהגיית גימ"ל[4] |
ʤ | נהגה כהגיית גימ"ל גרושה לפני e i | |
Hh | x | נהגה כהגיית כ"ף רפה, או ה |
Ii | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני תנועה |
Jj | ʒ | נהגה כהגיית זי"ן גרושה, ז' |
Kk | k | נהגה כהגיית כ"ף - מופיעה רק במילים זרות ואוניברסליות |
Ll | l | נהגה כהגיית למ"ד |
Mm | m | נהגה כהגיית מ"ם |
Nn | n | נהגה כהגיית נו"ן |
Pp | p | נהגה כהגיית פ"א |
k | אינה אות רומנית – מופיעה רק בשמות זרים או במילים שאולות[5] | |
Rr | r ~ ɾ | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת או לשונית |
Ss | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
Șș | ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
Tt | t | נהגה כהגיית ת"ו |
Țț | ʦ | נהגה כהגיית צד"י מודרנית |
Vv | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
Ww | v ~ w | אינה אות רומנית – מופיעה רק בשמות זרים או במילים שאולות[5] |
Xx | ks ~ gz | נהגה קְסְ או גְּזְ |
Yy | j | אינה אות רומנית – מופיעה רק בשמות זרים או במילים שאולות[5] |
Zz | z | נהגה כהגיית זי"ן |
תנועות
עריכהאחורית | מרכזית | קדמית | ||||
---|---|---|---|---|---|---|
סגורה | u | | ɨ | | i | |
אמצעית | o̞ | ə | | e̞ | ||
פתוחה | ä |
התנועות | ||
הסימון הגרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
---|---|---|
Aa | [a̱] | נהגה כהגיית פתח |
Ăă | [ə] | נהגה כהגיית a במלה האנגלית About |
Ââ | [ɨ] | נהגה כהגיית שווא חזק – אין מקבילה עברית; קיימת רק באמצע ובסוף מילה |
Ee | [e̞] | נהגה כהגיית צירי |
Ii | [i] | נהגה כהגיית חיריק |
Îî | ɨ | נהגית כמו â; קיימת בתחילת ובאמצע מילה |
Uu | [u] | נהגה כהגיית שורוק |
Oo | [o̞] | נהגה כהגיית חולם |
ישנן עוד תנועות מספר המופיעות בעיקר במילים זרות, ואף דיפתונגים.
בסוף המאה ה־19, כחלק מההשפעות הלאומיות שעברו על העם הרומני, החל השימוש באלפבית לטיני לכתיבת השפה הרומנית; קודם לכן היה שימוש באלפבית הקירילי הרומני. חלק מהאותיות מבוטאות ברומנית בצורה שונה מהמקובל בשפות אחרות. אופן הגייתה של אות מסוימת תלוי לפעמים במיקום האות במילה. בהתחשב בכללים הקבועים, הכתיבה היא בדרך כלל פונֶטית, דהיינו בהינתן רצף אותיות קל לדעת כיצד לבטא את המילה.
מילים ומשפטים שימושיים ברומנית
עריכהעברית | רומנית | כיתוב פונטי |
---|---|---|
רומני | Român | /ro'mɨn/ |
שלום! | Salut | /sa'lut/ |
איך קוראים לך? | Cum te cheamă | /'kum.te.kěa.mə↘/ |
מה שלומך? | Ce mai faci | /'ʧe.maǐ.faʧʲ↘/ |
להתראות! | La revedere | /la.re.ve'de.re/ |
בבקשה; אנא ממך | Vă rog | /və'rog/ |
אני מצטער | Îmi pare rău | /ɨmʲ.pa.re'rəǔ↘/ |
תודה | Mulțumesc | /mul.ʦu'mesk/ |
כן | Da | /da/ |
לא | Nu | /nu/ |
אינני מבין | Nu înțeleg | /'nu.ɨn.ʦe.leg↘/ |
איפה חדרי השירותים? | Unde e toaleta | /'un.de.ǐe.to.a.le.ta↘/ |
האם אתה/את מדבר/ת אנגלית? | Vorbiți engleza | /vor'biʦʲ.eŋ'gle.za↗/ |
פונולוגיה
עריכה- ערך מורחב – פונולוגיה רומנית
שינויים פונטיים היסטוריים
עריכהבמהלך המעבר מלטינית וולגרית לרומנית היו כמה שינויים פונטיים:
- הסיומת "-s" נעלמה (תהליך שקרה בכל השפות הלטיניות).
- הסיומת "-u" נעלמה (שינוי רגיל, אם כי ברומנית העתיקה הסיומת עדיין הייתה קיימת).
- "a" -> "â" (שינוי רגיל בתנועות שבאות לפני עיצורים אפיים).
- "o" -> "u" (שינוי רגיל, אם כי במרבית האזורים ברומניה, הגרסה עם "o" נשמרה).
- "ct" -> "pt" (גם כן שינוי רגיל שקרה במילים רבות שעברו מלטינית לרומנית, לדוגמה: noapte (לילה), lapte (חלב)).
- "an" -> "âin".
- "ng" -> "mb" (למשל במילה "שפה": בלטינית ואיטלקית lingua, ברומנית limbă).
ניבים רומניים
עריכההשפה הרומנית העממית מתפלגת לניבים שונים לפי אזורים גאוגרפיים.
- הניב הבאנאטי מדובר באזור באנאט שבדרום מערב רומניה ומחוז וויבודינה הנמצא בסרביה ובמונטנגרו.
- הניב הקרישני המדובר באזור הנחל קרישו.
- הניב המרמורשי המדובר במחוז מרמורש.
- הניב הטימוצ'ני המדובר במזרח סרביה וצפון מערב בולגריה, בעיקר באזור העיר ויולין (Violin) ששמה הקדום דיו (Diu) הוא שם רומני.
- הניב המולדובני המערבי המדובר בחבל מולדובה[6]. כ־20% מהמילים בניב זה מקורן סלבי.
- הניב המולדובני המזרחי המדובר ברפובליקת מולדובה. כ־25% מהמילים בניב זה הן ממקור סלבי. הבדל חשוב בין שני הניבים המולדובניים הוא בסיומת המילים. מילים שבמערב מסתיימות בתנועת סגול, במזרח מסתיימות בתנועת חיריק.
- הניב הוולאכי/מונטני, המדובר בחבל ההיסטורי ולאכיה/מונטניה, הוא הניב הקרוב ביותר לרומנית התקנית.
השפה הרומנית חולקת את אותו דקדוק וחלק גדול מהפונולוגיה, עם השפות האיסטרו-רומאניות האחרות: ארומנית, איסטרו-רומנית, ומגלנו-רומנית. לכן השפה הרומנית שייכת לשפות השפות הרומאניות, ויש לה הרבה במשותף עם השפה האיטלקית, הצרפתית והספרדית – כדי שהיא תיחשב שפה רומאנית. השפה הרומנית שאלה הרבה מרכיבים דקדוקיים מהשפה הלטינית, שנכחדו משפות רומאניות אחרות (למשל 3 מינים לשמות העצם במקום 2 בשפות רומאניות אחרות). כמו כן נוצרו ברומנית מספר רכיבים דקדוקיים, שזרים לגמרי לדוברי שפות רומאניות אחרות. (למשל 3 צורות פנייה, במקום 2 בשפות רומאניות אחרות)
שמות עצם
עריכהברומנית שמות העצם מוטים במשפט לפי המין הדקדוקי (זכר, נקבה או סתמי) כמו כן גם לפי הכמות (יחיד או רבים) ולפי תווית היידוע (מיידעת או לא מיידעת).
להלן טבלת הטיית שמות העצם ברומנית:
יחסה/כמות | יחיד | רבים |
---|---|---|
נושא, מושא ישיר (נומינטיב, אקוזטיב) | terasă | terase |
תווית יידוע (המרפסת, המרפסות) | terasa | terasele |
מושא עקיף, שייכות (גניטיב דאטיב) | terasei | teraselor |
יחסת קריאה, "ווקטיב"[8] | terasă | teraselor |
הטיית שם העצם בזכר
יחסה/כמות | יחיד | רבים |
---|---|---|
נושא, מושא ישיר | băiat | băieți |
תווית יידוע | băiatul | băieții |
מושא עקיף | băiatului | băieților |
יחסת קריאה | băiatule | băieților |
הטיית שם העצם במין סתמי (נייטרלי)
יחסה/כמות | יחיד | רבים |
---|---|---|
נושא, מושא ישיר | oraș | orașe |
תווית יידוע | orașul | orașele |
מושא עקיף, שייכות | orașului | orașelor |
יחסת קריאה | אין במין סתמי | אין במין סתמי |
תווית לא מיידעת
עריכהלהלן טבלת ההטייה של שמות העצם ברומנית, לפי התווית הלא-מיידעת:
יחסה | זכר יחיד | זכר רבים | נקבה יחיד | נקבה רבים |
---|---|---|---|---|
נושא, מושא ישיר | un | niște | o | niște |
מושא עקיף, שייכות | unui | unor | unei | unor |
לדוגמה: שם עצם זכר
עריכהun copil "ילד" (מילולית: ילד אחד) ליודעי האנגלית זה כמו a, an
niște copii "כמה ילדים"
unui copil "של ילד" (ילד כלשהו, לא ספציפי) או "לילד" (ילד כלשהו, לא ספציפי)
unor copii "של ילדים" (של כמה ילדים) או "לילדים" (לכמה ילדים) מדובר בילדים כלשהם, לא ילדים ספציפיים
שם עצם סתמי
עריכהun loc "מקום"
niște locuri "כמה מקומות"
unui loc "של מקום", "למקום"
unor locuri "של כמה מקומות", "לכמה מקומות"
שם עצם נקבה
עריכהo masă "שולחן"
niște mese "כמה שולחנות"
unei mese "של שולחן" "לשולחן"
unor mese "של כמה שולחנות" "לכמה שולחנות"
היות שהתווית הלא-מיידעת אינה קיימת בעברית, ניתן לתרגם אותה בדרכים נוספות. למשל "מספר שולחנות" "מעט שולחנות" וכדומה.
כינויי סמיכות
עריכהברומנית יש מצבים שבהם משתמשים בכינויי שייכות (של). למשל, אם רוצים לדבר על "מפת סין" אומרים hartă a chinei (מילולית) "מפה של סין". במשפט הזה תווית השייכות היא "a". הטבלה להלן מראה את כינויי השייכות ברומנית:
כמות | זכר | נקבה | סתמי |
---|---|---|---|
יחיד | al | a | al |
רבים | ai | ale | ale |
שמות תואר
עריכהבדומה לעברית, שמות התואר ברומנית באים אחרי שם העצם. לדוגמה:
o călatorle lungă נסיעה ארוכה
o fată frumoasă ילדה יפה
שמות התואר תואמים לשם העצם שאותו הם מתארים, במין הדקדוקי ובכמות.
עדיף לשים לב לכלל הברזל הבא: בכמות היחיד מין הזכר תואם לסתמי, ובכמות הרבים, מין הנקבה תואם לסתמי.
מין דקדוקי | יחיד | רבים |
---|---|---|
זכר | bun | buni |
נקבה | bună | bune |
סתמי | bun | bune |
בדרך כלל מבדילים בין 4 צורות הטיה, אבל יש גם כמה שמות תואר שיש להם 2 צורות הטיה ביחיד, ורק אחת ברבים, ויש גם שמות תואר שיש להם רק צורת הטיה אחת לכל הכמויות והמיניים הדקדוקיים. ראו את הטבלאות הבאות:
יחיד | רבים | |
---|---|---|
זכר | mic | mici |
נקבה | mică | mici |
סתמי | mic | mici |
יחיד (זכר נקבה וסתמי) | רבים (זכר נקבה וסתמי) |
---|---|
mare | mari |
oranj | oranj |
השוואת שם התואר
עריכההשוואת שם התואר ברומנית אינה קשה במיוחד. כדי להגיד "יותר" שמים את המילה mai לפני שם התואר, וכדי להגיד "הכי" שמים את המילה cel, ואחריה את המילה mai לפני שם התואר.
יחיד | רבים | |
---|---|---|
זכר | cel mai | cel mai |
נקבה | cea mai | cele mai |
סתמי | cel mai | cele mai |
mai bun יותר טוב (מין זכר וסתמי)
mai bună יותר טובה (מין נקבה)
cel mai buni הכי טובים (מין רבים-זכר)
cele mai bune הכי טובים (מין רבים-נקבה או רבים-סתמי)
הטיית פעלים
עריכההערות מבוא
עריכהכלל ברזל ברומנית הוא שכינויי הגוף (אני אתה את וכדומה) אמורים להישמט מהמשפט, וצריך להשתמש בהם, רק אם רוצים לקרוא למישהו.
כלל נוסף שטיפוסי לשפה הרומנית הוא החלפת העיצורים. בשל הוספת הסיומת i לשמות תואר ברבים, שמות עצם, ופעלים, עיצורים מסוימים משתנים (d, s, t) איפה שמוסיפים את הסיומת i. האות s הופכת ל-ș כשבינה לבין הסיומת i יש את האות t.
כיוון שהתופעה הזו קורית לעיתים קרובות, צריך לשלוט בה היטב.
העיצורים המתחלפים | לפני ההחלפה | אחרי ההחלפה |
---|---|---|
d הופכת ל-z | cad (אני נופל.ת) | cazi (אתה נופל.ת) |
s הופכת לș | frumos (יפה) | frumoși (יפים) |
sc הופך לșt | citesc (אני קורא) | citești (את.ה קורא.ת.) |
st הופך לșt | turist (תייר) | turiști (תיירים) |
t הופך לț | bărbat (גבר) | bărbați (גברים) |
כלל נוסף חשוב הוא השמטת התנועות. אם ברומנית יש מילה שמסתיימת בתנועה ואחריה מילה אחרת שמתחילה בתנועה, המילה הראשונה מתקצרת ו"נבלעת" במילה השנייה. כלל זה נפוץ בעיקר בשלילת פעלים, והוספת מילות יחס (לי, אותך) וכדומה. שתי המילים מתחברות במקף, כדלקמן:
- am mașină יש לי מכונית
- nu, n-am mașină אין לי מכונית (מילולית - לא, אין לי מכונית)
אם רוצים לענות על תשובה בשלילה, בדרך כלל אומרים פעמיים "לא", גם בדוגמה הבאה:
- ai mașină? - יש לך מכונית?
- nu, nu am. לא, אין לי.
שימו לב שאם השלילה נמצאת לבד במשפט, היא לא מתקצרת ונבלעת במילה השנייה, אבל אם היא נמצאת לפני הפועל a avea (שייכות - יש ל...) היא כן מתקצרת ונבלעת בתנועה הבאה:
- n-am țigări אין לי סיגריות
- n-avem pâine acasă אין לנו אוכל בבית
קיצורים של הפועל a fi (להיות) מקוצרים בשפה המדוברת בגוף הראשון יחיד (אני) ובגוף השלישי יחיד (הוא היא)
- nu-s במקום nu sunt אני לא... (כמו באנגלית i'm not במקום İ am not)
- nu-i במקום nu-este הוא לא...היא לא... זה לא... (כמו באנגלית he's not she isn't במקום he is not she is not)
שלילות כמו "אף אחד" "כלום" או "אף פעם" או ביטויים אחרים כאלה מקבלים צורה מיוחדת ברומנית. הפועל ששוללים אותו נמצא בין המילה nu לבין למילה nimeni (אף אחד):
nu... nimic (כלום)
- nu știi nimic אתה לא יודע כלום (מילולית - לא-אתה-יודע-כלום)
- nu vrei nimic? אתה לא רוצה כלום?
nu... niciodată (אף פעם)
- acesta nu fac niciodată אני לא עושה את זה אף פעם (מילולית - זה-לא-אני-עושה-אף פעם)
- n-ai fost niciodată la bucurești? לא היית אף פעם בבוקרשט?
nu...nicăieri (בשום מקום)
- nu-l găsesc nicăieri אני לא מוצא אותו בשום מקום (מילולית - לא-אותו-אני-מוצא-בשום-מקום)
- nu-i nicăieri ? הוא לא נמצא בשום מקום? (מילולית - לא-הוא-בשום מקום)
nimeni nu... (אף אחד לא...)
- nimeni nu este aici אף אחד לא פה (כתוב בדיוק כמו בעברית - אף-אחד-לא-פה)
- nu vine nimeni אף אחד לא בא? (מילולית לא-בא-אף-אחד)
עוד חוק הוא שכדי לחבר בין פועל ובין שם פועל, לדוגמה כדי להגיד "אני רוצה ללכת" או "אתה יכול לעשן" וכדומה, משתמשים במילת הקישור să (מילולית - ש...- באנגלית ...-to) בונים את המשפט בכך ששמים את המילה să בין הפועל ושם הפועל שרוצים לחבר. בניגוד לעברית שני הפעלים מקבלים הטיה:
- vreau să vin אני רוצה לבוא (מילולית אני-רוצה-שאני-בא)
- vrei să vii את.ה רוצה לבוא (מילולית - את.ה רוצה שאת.ה בא.ה)
שם פועל
עריכהפעלים בנויים משורש ומסיומת, שמציינים את הזמן (הווה, עתיד, עבר) ואת האדם שעליו מדברים (אני, אתה, את...)
הסיומת של שם הפועל מחולקת ל-3 קבוצות. לצורת המקור שייכת (כמעט) תמיד מילת הבסיס a (כמו ל - בעברית במילה "לבוא" למשל) ליודעי האנגלית זה כמו במילה to-
הסיומת | שם הפועל | בעברית |
---|---|---|
a | a asculta | לשמוע |
e/ea | a merge | ללכת |
i /ă | a fugi a coboră | לרוץ, לרדת |
ההטייה בזמן ההווה
עריכהבפעלים שנגמרים ב-a הגוף השלישי יחיד (הוא היא) תואמים לגוף השלישי רבים (הם הן).
גוף | פועל |
---|---|
אני שומע.ת | ascult |
אתה שומע, את שומעת | asculți |
הוא שומע, היא שומעת | ascultă |
אנחנו שומעים | ascultăm |
אתם שומעים (או את.ה שומע.ת בפנייה מנומסת ורשמית) | ascultați |
הם שומעים, הן שומעות | ascultă |
גוף | פועל |
---|---|
אני מעשן.ת | fumez |
אתה מעשן את מעשנת | fumezi |
הוא מעשן, היא מעשנת | fumează |
אנחנו מעשנים | fumăm |
אתם מעשנים (או את.ה מעשן.ת בצורה רשמית ומנומסת) | fumați |
הם מעשנים, הן מעשנות) | fumează |
פעלים שמסתיימים ב-i או ב-ă
עריכהפה יש שלוש תת-קבוצות:- 2 תת-קבוצות לפעלים שמסתיימים ב-i ותת קבוצה אחת לפעלים שמסתיימים ב-ă.
גוף | פועל |
---|---|
אני רץ.ה | fug |
אתה רץ, את רצה | fugi |
הוא רץ, היא רצה | fuge |
אנחנו רצים | fugim |
אתם רצים (או את.ה רץ.ה בפנייה מנומסת ורשמית) | fugiți |
הם רצים, הן רצות | fug |
גוף | פועל |
---|---|
אני קורא.ת | citesc |
אתה קורא, את קוראת | citești |
הוא קורא, היא קוראת | citim |
אתם קוראים (או את.ה קורא.ת בפנייה מנומסת ורשמית) | citiți |
הם קוראים, הן קוראות | citesc |
גוף | פועל |
---|---|
אני יורד.ת | cobor |
אתה יורד, את יורדת | cobori |
הוא יורד, היא יורדת | coboară |
אנחנו יורדים | coborăm |
אתם יורדים (או את.ה יורד.ת בפנייה מנומסת ורשמית) | coborați |
הם יורדים, הן יורדות | coborăt |
פעלים יוצאי דופן חשובים
עריכהלהלן טבלת הפעלים היוצאי דופן החשובים ביותר:
גוף | a da (לתת) | a lua (לקחת) | a mănca (לאכול) | a bea (לשתות) | а veni (לבוא) | a putea (להיות יכול) | а vedea (לראות) | a vrea (לרצות) | a fi (להיות) | a avea (יש ל...) |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אני | dau | iau | mănânc | beau | vin | pot | văd | vreau | sunt | am |
את.ה | dai | iei | mănânci | bei | vii | poti | vezi | vrei | esti | al |
הוא היא | dă | ia | mănânca | bea | vine | poate | vede | vrea | este | are |
אנחנו | dăm | iuăm | mâncăm | bem | venim | putem | vedem | vrem | suntem | avem |
אתם.ן | dați | iuați | mâncăți | beți | veniți | puteți | vedeți | vreți | sunteți | aveți |
הם הן | dau | iau | mănâncă | beau | vin | pot | văd | vor | sunt | au |
לפועל "a fi" יש צורת קיצור בשפת הסלנג לגוף הראשון יחיד (אני) ולגוף השלישי יחיד (הוא היא)
אני... (כמו I'm באנגלית) eu-s
הוא... (כמו he's באנגלית) el e
היא... (כמו she's באנגלית) ea e
צורת הבינוני
עריכהברומנית, צורת הבינוני נבנית באמצעות הוספת t לשם הפועל (לא כולל a) לדוגמה:
- a asculta (לשמוע)
- ascultat (נשמע, ששמעו אותו)
- a cadeă (ליפול)
- căzut (נפול, שהפילו אותו)
- a bea (לשתות)
- băut (שתוי, ששתו אותו)
- a vadea (לראות)
- văzut (נראה, שראו אותו)
- a vrea (לרצות)
- vrut (רצוי, שרצו אותו)
צורת העבר
עריכהברומנית יש ארבע צורות שונות לזמן העבר. הצורה הנפוצה ביותר (פרפקט) נבנית באמצעות פועל העזר a avea (פועל שייכות - יש ל...)
ולאחר מכן הוספת צורת הבינוני שהוזכרה למעלה:
עברית | פועל עזר | צורת הבינוני |
---|---|---|
שמעתי (מילולית - יש-לי-נשמע) | am | ascultat |
שמעת | ai | ascultat |
הוא שמע, היא שמעה | a[9] | ascultat |
שמענו | am | ascultat |
שמעתם, שמעתן (או שמעת בצורה רשמית ומנומסת) | [10]ați | ascultat |
הם שמעו, הן שמעו | au | ascultat |
דוגמה יוצאת דופן היא פעלים שמסתיימים ב-e
לדוגמה:
- a merge (ללכת) יהיה בעבר am mers (הלכתי) ולא
am merget
זמן העתיד
עריכהאת זמן העתיד אפשר לבטא בשלוש דרכים שונות:
- קיצור של הפועל a vrea (לרצות) בהווה, והוספת הפועל בצורת המקור (בלי a)
- הוספת המילים ο+să ולאחר מכן הפועל בצורה ההיפותטית (פוטנציאלית, אפשרית)
- הוספת פועל העזר avea (יש ל...) בהווה ולאחר מכן הפועל בצורה ההיפותטית
עברית | פועל העזר | הפועל בצורת המקור |
---|---|---|
אני אעזוב (מילולית: אני ארצה לעזוב) | voi | pleca |
אתה תעזוב, את תעזבי | vei | pleca |
הוא יעזוב, היא תעזוב | va | pleca |
אנחנו נעזוב | vom | pleca |
אתם.ן תעזבו (או את.ה תעזוב.י בצורה רשמית ומנומסת) | veți | pleca |
הם יעזבו, הן יעזבו | vor | pleca |
עברית | מילות עזר | הפועל בצורה ההיפותטית |
---|---|---|
אני אעשן (מילולית: שאני מעשן) | o să | fumez |
אתה תעשן, את תעשני | o să | fumezi |
הוא יעשן, היא תעשן | o să | fumeze |
אנחנו נעשן | o să | fumăm |
אתם תעשנו (או את.ה תעשן בצורה מנומסת ורשמית) | o să | fumați |
הם יעשנו, הן יעשנו | o să | fumeze |
הגוף השלישי ביחיד (הוא היא) והגוף השלישי ברבים (הם הן) משתנה מהטייתו בהווה.
צורת העתיד הראשונה היא רשמית יותר, אבל הפשוטה ביותר ללימוד. צורת העתיד השנייה היא הנפוצה ביותר, והשלישית היא המסובכת ביותר, כי יש בה שני פעלים.
ציווי
עריכהכדי לצוות משהו על מישהו, לא צריך לשנן צורה חדשה של פועל, זו כבר צורת פועל שקיימת ברומנית. משתמשים בצורת הפועל בגוף השלישי ביחיד. לדוגמה:
- תן לי את המלח! dă-mi sarea (מילולית: תן-לי-מלח-ה)
אם מצווים משהו לאדם זר, מבוגר, או מכובד, או ליותר מאדם אחד, משתמשים בצורת גוף שני רבים:
- תנו (תן תני) לי לחם! dați-mi o păine! (מילולית: תנו לי לחם אחת – ברומנית "לחם" זה ממין נקבה)
משאלות ובקשות
עריכההצורה המותנית של הפעלים ברומנית היא למעשה צורת הבקשה. ברומנית יש הבדל בפועל בין "הייתי עושה את זה" לבין "הייתי עושה את זה בשמחה" המשפט האחרון הוא נפוץ מאוד, כי ככה הרומנים מציינים נדיבות.
בניית הפעלים האלה מאוד פשוטה – צריך בשביל זה את צורת הפועל השלישית של פועל העזר avea (שייכות - יש ל...) ואת הפועל בצורת המקור (בלי a) יש 2 שינויים מהצורה השנייה של פועל זה בעבר:
- במקום am... (גוף ראשון יחיד-אני) אומרים aș
- במקום a (גוף שלישי יחיד-הוא היא זה) אומרים ar
- במקום au (גוף שלישי רבים - הם הן) אומרים ar
עברית | פועל עזר | שם פועל בצורת המקור |
---|---|---|
הייתי בא (בשמחה) | aș | veni |
היית עוזר.ת (בשמחה) | ai | ajata |
הוא היה קורא, היא הייתה קוראת (בשמחה) | ar | citi |
היינו עובדים (בשמחה) | am | lucra |
הייתם הולכים (בשמחה) היית הולך.ת (רשמי) | ați | merge |
הם היו יכולים (בשמחה) | ar | putea |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- רומנית באתר אומניגלוט (באנגלית)
- רומנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שפה רומנית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Limba română devine limba oficială în Republica Moldova. Legea a fost adoptată! (ברומנית)
- ^ Româna, limba oficială în Republica Moldova. Eșec al socialiștilor la Curtea Constituțională (ברומנית)
- ^ לפני e i הפונמה נכתבת כדיגראף ch
- ^ לפני e i הפונמה נכתבת כדיגראף gh
- ^ 1 2 3 בהתאם לשפת המקור ממנה הושאלה המילה
- ^ מולדובה (חבל ארץ) ושטחי רפובליקת מולדובה היו בעבר חלק ממדינה אחת מאוחדת, נסיכות מולדובה
- ^ jurgen salzer, klaus werner günter pawlak faktor zwo! bielfeld wilheim tone-bar bielefeld wk schallplatten, enger (ע), rumänisch wort für wort, 6, kauderwelsch digital reise know-how, 2004, reise know-how verlag peter GmbH. (בגרמנית)
- ^ ביחסה זו משתמשים כאשר פונים למישהו בצורה ישירה לדוגמה ׳׳אני לא יודע, ג׳ון׳׳ במשפט הזה פונים למישהו בשם ג׳ון. דוגמה נוספת היא ׳׳שכחת את התיק, בחור׳׳
- ^ קיצור של are (יש לו, יש לה)
- ^ קיצור של aveți(יש לכם)