אלכסנדר ביברשטיין
אלכסנדר ביברשטיין (בפולנית: Aleksander Bieberstein; 1 ביולי 1889 – 4 בספטמבר 1979) היה מנהל בית החולים בגטו קרקוב, ניצול השואה. מחבר "זיכרונות חיסול יהודי קרקוב".
קורות חיים עריכה
ביברשטיין, אחיו של איש הציבור מרק ביברשטיין, למד רפואה באוניברסיטת וינה ושימש כרופא צבאי בצבא האוסטרו-הונגרי.
עם הקמת גטו קרקוב מונה למנהל בית החולים של הגטו. לאחר חיסולו של הגטו נשלח יחד עם יתר היהודים ממנו למחנה פלאשוב. כאשר פונה מחנה פלאשוב נשלחו כל 20,000 האסירים למחנות ההשמדה, אך אוסקר שינדלר הצליח לשנות את יעד ההעברה של כמה מאות מהם למחנה ברינליץ, שם הקים מפעל. ביברשטיין נכלל בין היהודים שהועברו למחנה ברינליץ. בברינליץ הקים, בעזרתו של שינדלר, מכון לחיטוי וטיפול במחלות הזיהומיות שפרצו במחנה.
לאחר המלחמה נשאר ד"ר ביברשטיין בפולין והתקדם במערכת הבריאות הפולנית עד לתפקיד סגן שר הבריאות. בשנת 1957 עלה לישראל. בארץ עבד כרופא פנימי בכרכור ובגבעתיים עד לפרישתו מעבודה. תרם להכרה באוסקר שינדלר כחסיד אומות העולם.
בנו, ד"ר אדווין אוֹפּוֹצ'ינסקי (ביברשטיין) (Edwin Opoczyński (Biberstein)), היה אף הוא רופא, ניצול מחנה אושוויץ.
ספריו עריכה
- אלכסנדר ביברשטיין, זיכרונות חיסול יהודי קרקוב, ישראל, 1959[1].
- Aleksander Bieberstein, Zaglada Zydów w Krakowie; poslowiem opatrzyl Mieczyslaw Kieta, Kraków: Wydawn. Literackie, 1985. (Wyd. 2: 2001) (בפולנית)
