פתיחת התפריט הראשי

אלכסנדר ברוניאר

אלכסנדר ברוניארצרפתית: Alexandre Brongniart ‏; 5 בפברואר 17707 באוקטובר 1847) היה כימאי, זואולוג ומינרלוג צרפתי. הוא היה בנו של הארכיטקט אלכסנדר-תאודור ברוניאר (Alexandre-Théodore Brongniart) ואביו של הבוטניקאי אדולף-תאודור ברוניאר (Adolphe-Théodore Brongniart).

אלכסנדר ברוניאר
Alexandre Brongniart
Alexandre Brongniart.jpg
לידה 5 בפברואר 1770
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באוקטובר 1847 (בגיל 77)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה, גאולוגיה, מינרלוגיה, זואולוגיה
מקום מגורים צרפת
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר הלאומי הגבוה למכרות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות Sèvres - Cité de la céramique עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עמית החברה המלכותית של אדינבורו
  • חבר זר של החברה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Adolphe-Théodore Brongniart, Hermione-Caroline Brongniart, Mathilde-Émilie Brongniart עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
ניהול מפעל החרסינה בסוור, כתיבות ספרי לימוד בסיסים במינרלוגיה, קביעת שיטה לסיווג זוחלים, חקר הגאולוגיה של אזור פריז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ברוניאר נולד בפריז. ב-1788 הוא היה שותף בהקמת אגודת המדענים "החברה הפילומטית של פריז" (Société Philomathique de Paris). ב-1794 הוא צורף לארגון האליטסטי Corps des Mines, ב-1796 היה פרופסור למדעי הטבע ב-École Centrale des Quatre-Nations, וב-1800 מונה על ידי הכימאי קלוד ברטולה (Claude Louis Berthollet) למנהל מפעל החרסינה של סוור (Manufacture nationale de Sèvres), בחירה שהתברר בדיעבד כהחלטה מוצלחת. ברוניאר, שהיה אז בסך הכול בן 30, הביא למשרה את השכלתו כמדען, בייחוד כמהנדס מכרות, ידע שהיה רלוונטי לכימיה של חומריים קרמיים, את כישוריו כמנהל, את הבנתו העמוקה בכספים ואת הידע הנרחב באסתטיקה נאו-קלאסית. הוא המשיך לנהל את המפעל בסוור, תחת השינויים הרבים שחלו בשלטון בצרפת של אותם זמנים, במשך 47 שנים.

ב-1807 פרסם את הספר "מסה בסיסית על מינרלוגיה" (Traité élémentaire de minéralogie), שהפכה במהירות להיות ספר קלאסי בתחום. בעקבות פרסום המאמר "חיבור על הגאוגרפיה המינרלוגית של סביבת פריז" (Essai sur la géographie minéralogique des environs de Paris) ב-1810, הוא כתב ב-1812 יחד עם ז'ורז' קיווייה את הספר "תיאור גאולוגי של סביבת פריז" (Description géologique des environs de Paris). מהדורה מתוקנת של הספר יצאה ב-1822. ב-1815 הוא נבחר כחבר באקדמיה הצרפתית למדעים.

ב-1822 החליף ברוניאר את רנה ז'יסט אאיאי בתפקיד פרופסור למינרלוגיה במוזיאון הלאומי הצרפתי להיסטוריה של הטבע שנוסד אחרי המהפכה.

ב-1823 הוא נבחר כחבר ממדינה זרה לאקדמיה המלכותית השוודית למדעים

תרומותיו העיקריותעריכה

 
קברו של אלכסנדר ברוניאר בבית הקברות פר לשז
  • בעקבות עבודתו באגן פריז היה ברוניאר בין החלוצים לתרום למדע הסטרטיגרפיה באמצעות זיהוי של מאובנים מנחים לתיארוך שכבות, בייחוד לתור השלישון כפי שפרסם בספר שיצא לאור ב-1829 ( Tableau des terrains qui composent l'écorce du globe. Essai sur la structure de la partie connue de la Terre).
  • אלכסנדר ברוניאר טבע את המונח אופיוליטיוונית אופיס – "נחש"). ב-1813 הוא השתמש במונח על מנת לתאר סלע שנראה כמו עור נחש. כיום המונח התרחב מעבר לסלע עצמו (כיום המינרל סרפנטין), והוא מתאר קטע מהקרום הימי שהורם והוצב על היבשה, הבנוי בחלקו מסרפנטין. הוא גם טבע את המונח ואריוליטלטינית "מנומר") על מנת לתאר סלע יסוד שבמבנהו יש בועיות המזכירות אבעבועות שחורות.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר ברוניאר בוויקישיתוף