אלכסנדר קר

מהנדס בריטי

אלכסנדר ג'ון הנרי קֶראנגלית: Alexander John Henry Kerr2 בדצמבר 1892 - 4 בדצמבר 1964) היה קצין מכונות ימי בצי הסוחר האנגלי ואחר סיטונאי עיתונים. הוא נודע ביותר בשירותו במשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית בשנים 1914–1916, עליו קיבל את מדליית הקוטב מכסף.[1]

אלכסנדר קר
Alexander John Henry Kerr
אין תמונה חופשית
לידה 2 בדצמבר 1892
אילפורד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בדצמבר 1964 (בגיל 72)
סטפני, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית הקוטב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

קר נולד ב-1892 באיסט האם, שהייתה אז חלק מאסקס, אך צורפה לאחר מכן ללונדון רבתי. הודות להכשרתו כמכונאי ספינות, הצטרף לאנדיורנס בתפקיד מכונאי שני. אף כי ה"אנדיורנס" הייתה מפרשית תלת-תורנית, היה לה גם מנוע פחם וחלק גדול מן הזמן שייטה כאוניית קיטור.

קר עבד בפיקוחו של המכונאי הראשי לואיס ריקינסון, שהיה לידידו ולשותפו לתא. קר השתדל לעזור בהנעת ה"אנדיורנס" אל היעד, שבחר מנהיג המשלחת, סר ארנסט שקלטון, והוא מדף הקרח פילכנר, המחובר ליבשת אנטארקטיקה. כדי להגיע ליעד זה, היה צוות ה"אנדיורנס" צריך לפלס דרך לספינה בים ודל, החסום ופקוק בגושי קרח-ים דחוס. האונייה לא הצליחה להגיע אל מדף הקרח, משום שקרח ים דחוס סגר עליה מכל עבריה וכלא אותה בתוכו כשהחורף של 1915 ירד על אנשי המשלחת. התנאים החמירו והלכו במשך החורף ובנובמבר 1915 לא הייתה לשקלטון ברירה אלא להורות לאנשיו להתפנות מן האונייה, שנמחצה בהדרגה בין מצופי הקרח הכבדים. קר וחבריו למשלחת היו לניצולי אונייה טרופה בלב ים ודל הקפוא. הם חנו על מצופי קרח, שנסחפו צפונה אל מעבר דרייק ולתוך מים חמימים יותר. כאשר המצוף שעליו מצאו מקלט לאחר טביעת ה"אנדיורנס" התפרק תחתיהם, נמלטו קר וחבריו למשלחת בשלוש סירות ההצלה של האונייה, שהגדולה בהן הייתה הג'יימס קיירד. לאחר מסע ימי הרה סכנות, נחתה החבורה באי הפיל, סמוך לחופי חצי האי האנטארקטי, משם חולצה באוגוסט 1916.[2]

עם שובו לבריטניה, התגייס קר לצי המלכותי ושירת שם במשך המחצית השנייה של מלחמת העולם הראשונה. הודות לניסיונו הקוטבי, נשלח לצפון רוסיה, בניסיון הכושל של הממלכה המאוחדת ושאר מדינות מערביות לתמוך בלוחמים נגד הצאר ונגד הקומוניסטים ברוסיה, הנתונה במהפכה. קר שמר על קשר עם שקלטון בתקופת שירותו במימי רוסיה; וכאשר החוקר הוותיק הודיע על תוכניותיו לעוד משלחת אנטארקטית בשנת 1921, חתם קר על חוזה להפליג באונייה "קווסט", הפעם כמכונאי ראשי. משלחת שקלטון-רווט הסתיימה בטרגדיה, כאשר שקלטון הלך לעולמו בהתקף לב בג'ורג'יה הדרומית בינואר 1922. עם תום מה שכונה העידן ההרואי של חקר אנטארקטיקה, חזר קר ללונדון והשתקע שם סופית. הוא חידש את חייו כמהנדס אזרחי, מומחה ליחידות הכוח של סירות הנתבים בנמל לונדון.[3]

בשנת 1917 נשא קר לאישה את ליליאן מיטשל. לזוג נולדו שני ילדים, ג'ק קר (1918) ואיילין קר (1920). בשנת 1934 עשה קר הסבה נוספת בקריירה ובנה לו חיים חדשים כספק סיטונאי לחנויות קטנות. הפירמה שלו, ששכנה באילפורד, הפיצה ממתקים, טבק ועיתונים לחנויות בעלות זיכיון לממכר עיתונים וטבק. אלכסנדר קר מת בגיל 72 בבית חולים בסטפני, ובכך שימר את קשריו עם מזרח לונדון עד מותו.[4]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ http://www.enduranceobituaries.co.uk/kerr.htm ג'ון פ. מאן, "הספדי האנדיורנס: אלכסנדר ג'ון הנרי קר" 2009
  2. ^ ג'ון פ. מאן, "הספדי האנדיורנס: אלכסנדר ג'ון הנרי קר", 2009
  3. ^ ג'ון פ. מאן, "הספדי האנדיורנס: אלכסנדר ג'ון הנרי קר", 2009
  4. ^ ג'ון פ. מאן, "הספדי האנדיורנס: אלכסנדר ג'ון הנרי קר" 2009