פתיחת התפריט הראשי
‏אלמאז
Epsilon Aurigae.jpg
רישום אמן של מערכת אלמאז:
דיסקת אבק אפלה עוברת על פני העל-ענק
Auriga constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של אלמאז בקבוצת עגלון
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים עגלון
שמות נוספים ε בעגלון, HD 31964
סוג כוכב כפול משתנה לוקה
בהירות 2.99 כוללת, משתנה[1]
עלייה ישרה 05ʰ 01ᵐ 58.13ˢ
נטייה ‏23.91″ ‏49′ ‏43°‏+
משך מחזור השתנות 27 שנים ו-34 ימים[3]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 6-
מרחק 2,040 שנות אור
625.46 פארסק[2]
עוצמת הארה פי 20,000 מהשמש
מהירות רדיאלית 10.4-[1] קילומטר בשנייה
מערכת
כוכבים נלווים אלמאז A / אלמאז B
‏אלמאז A
סוג על-ענק לבן-צהבהב
בהירות 2.99 כוללת, משתנה[1]
סיווג ספקטרלי F0-A9 Ia[1][4]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 6-
מרחק 2,000 שנות אור
613.2 פארסק
רדיוס 135[2] רדיוסי שמש
מסה 2.5-2.2[2][5] מסות שמש
עוצמת הארה פי 20,000 מהשמש
טמפרטורה 7,750[2] K
מערכת
כוכבים נלווים אלמאז B
‏אלמאז B
סוג כוכב הסדרה הראשית כחול
בהירות ?
סיווג ספקטרלי B4-6 V[2]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת ?
מרחק 2,000 שנות אור
613.2 פארסק
רדיוס 3.9[2] רדיוסי שמש
מסה 5.9-5.4[2][5] מסות שמש
טמפרטורה 15,000~[2] K
מערכת
כוכבים נלווים אלמאז A

אַלְמָאזערבית: اَلْمَاعَزْ - התיש) או ε בעגלון הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים עגלון עם בהירות מדרגה 2.99. שמו מתקשר לכוכב קאפלה - העז ולשני הכוכבים הסמוכים אליו, ζ בעגלון ו-η בעגלון, שמכונים הגדיים.

תוכן עניינים

תכונותעריכה

אלמאז הוא כוכב כפול ומשתנה לוקה, בני הזוג מקיפים זה את זה במרחק של כ-18 יחידות אסטרונומיות[2] במחזור של 27 שנים ו-34 ימים, וכאשר הכוכב העמום עובר על פני הבהיר, יורדת הבהירות הכוללת בכמעט דרגת בהירות אחת למשך קרוב לשנתיים.[4][3] לעומת זאת, כאשר הכוכב הבהיר עובר על פני העמום לא מורגש כל שינוי בבהירות. המרחק של אלמאז ממערכת השמש אינו ידוע בוודאות ומוערך בכ-2,000 שנות אור, אך ייתכן ולמעשה המרחק גדול בהרבה ואם כך, התכונות המיוחסות לכוכבי המערכת אינן נכונות.

אלמאז Aעריכה

אלמאז A הוא הכוכב הבהיר מבין שני בני הזוג. זהו על-ענק לבן-צהבהב מסוג ספקטרלי F0-A9 Ia, השקול לטמפרטורת פנים של כ-7,750 קלווין. בהנחה שמרחקו ממערכת השמש הוא אכן סביב 2,000 שנות אור, אז רדיוסו כ-135 רדיוסי שמש (כ-0.6 יחידה אסטרונומית), מסתו מוערכת סביב 2.5 מסות שמש, והוא מאיר בעוצמה של פי 21,000 מעוצמת ההארה של השמש. לעומת זאת קיימות הערכות שונות של המרחק, ולפיהן מרחקו גדול בהרבה ועשוי להגיע ל-5,000 שנות אור. במקרה כזה, רדיוסו הוא כ-340 רדיוסי שמש (כ-1.6 יחידות אסטרונומיות - גדול בהרבה מרדיוס המסלול של כדור הארץ סביב השמש) ועוצמת הארתו היא פי 300,000 מעוצמת ההארה של השמש.[6] כוכב כזה חייב להיות גם מסיבי בהרבה ומסתו צריכה להיות מעל ל-10 מסות שמש.

אלמאז Bעריכה

הכוכב העמום המסתיר את אלמאז A לא ניתן לצפייה ישירה וככל הנראה הוא עמום בהרבה. ממדידת השינויים במהירות הרדיאלית של אלמאז A, נראה שכוכב זה מסיבי יותר ומסתו צריכה להיות בין 5.5 ל-6 מסות שמש, אך במקרה זה, הוא היה אמור להתפתח מהר יותר מאלמאז A ולהיות גם כן על-ענק בהיר, בסתירה לכך שלא ניתן לראותו כלל. המסה מתאימה לכוכב הסדרה הראשית כחול מסוג ספקטרלי B4-6 V, אך כוכב כזה כלל לא יכול להסתיר את אלמאז A, שכן רדיוסו הוא פחות מ-4 רדיוסי שמש ומעבר שלו על פני אלמאז A כלל לא יהיה מורגש. מדידות בתחומים התת-אדום והעל-סגול מצביעים על קיומו של כוכב חם (סביב 15,000 קלווין) המוקף בדיסקה עבה של חומר קר עם טמפרטורה של 550 קלווין.[2] ככל הנראה הדיסקה, שקוטרה כ-7.6 יחידות אסטרונומיות ועובייה כחצי יחידה אסטרונומית היא הגוף שמסתיר את אלמאז A וגורם לליקוי הממושך. ייתכן שבעבר היה אלמאז A הכוכב המסיבי מבין השניים, אך איבד את רוב מסתו שהצטברה כדיסקה של חומר קר סביב בן הזוג. כמו במקרה של אלמאז A, אם המרחק אל המערכת גדול יותר, גם תכונותיו של אלמאז B יהיו שונות ובפרט, מסתו חייבת להיות גדולה יותר, מאותו סדר הגודל של מסת אלמאז A, כדי להתאים לזמן ההקפה ולשינויים במהירות הרדיאלית.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 SIMBAD: Almaaz
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 2.9 D. W. Hoard, S. B. Howell & R. E. Stencel: Taming the Invisible Monster: System Parameter Constraints for epsilon Aurigae from the Far-ultraviolet to the Mid-infrared, The Astrophysical Journal, Vol. 714, Iss. 1, pp. 553 (2010)
  3. ^ 3.0 3.1 General Catalogue of Variable Stars: ε Aurigae
  4. ^ 4.0 4.1 B. Kloppenborg, R. Stencel, J. D. Monnier, G. Schaefer, F. Baron, C. Tycner, R. T. Zavala, D. Hutter, M. Zhao, X. Che, T. ten Brummelaar, C. Farrington, R. Parks, H. McAlister, J. Sturmann, L. Sturmann, P. J. Sallave-Goldfinger, N. Turner, E. Pedretti & N. Thureau: Interferometry of ɛ Aurigae: Characterization of the Asymmetric Eclipsing Disk, The Astrophysical Journal Supplement Series, Vol. 220, Iss. 1, article id. 14, (2015)
  5. ^ 5.0 5.1 C. Muthumariappan, M. Parthasarathy, R. Leadbeater, I. S. Potravnov, M. Appakutty & K. Jayakumar : A study of K I 7699 Å and related shell lines during the recent eclipse of ϵ Aurigae, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 445, Iss. 3, Pages 2884–2899 (2014)
  6. ^ K. G. Strassmeier, M. Weber, T. Granzer, L. Schanne, J. Bartus & I. Ilyin: Time-series high-resolution spectroscopy and photometry of ɛ Aurigae from 2006-2013: Another brick in the wall, Astronomische Nachrichten, Vol. 335, Iss. 9, p. 927 (2014)